ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
בנוסף לכל צרותיו, השלטונות הרוסיים גם גירשוהו מביתו, והוא נאלץ לנוד ולנוע בעולם. באותו זמן, החליט הנצי"ב לממש את חלומו הישן ולעלות לארצנו הקדושה, ועניין זה חיזק את לבבו והפיח תקווה בליבו הדווי. (למעשה, כיוון שכבר היה חולה מאוד, ובאותם ימים המסע לארץ היה קשה מאוד, מנעו ממנו הרופאים לעלות לארץ, והוא נפטר מן העולם בחו"ל).
והנה, כמה חודשים לפני פטירתו, זרחה לו קרן אור של תקווה ושמחה, היישר מארצנו הקדושה. וכך מתאר את המאורע בנו הרב מאיר בר – אילן:
"הדבר היה לפני חג הפסח תרנ"ג. אז נפתח בוורשה בית המסחר 'כרמל' למכירת יין של ארץ ישראל. משבא היין לווארשה, שלחו יעקב ברוידה ומנהלי 'כרמל', בקבוקי יין אחדים לאבא ז"ל.
בתוך יסוריו הגופניים והרוחניים קרנו פניו שוב ועיניו הזהירו משמחה באומרו: "ברוך השם שזכינו ליין מארץ ישראל, מכרם שניטע בידי יהודים, שגדל על אדמת ישראל. זכות היא לכולנו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה!"
הדבורים והביטויים של שמחה על זה, שאפשר לנו ליהנות מפרי ארץ ישראל, לא פסקו מפיו ימים אחדים, כל עוד שיין ארץ ישראל היה חידוש. ואף על פי שאמרו שהיין הזה חריף מידי בשבילו, הוא דרש של'סדרים' בליל פסח יגישו את היין הזה, ועם כל ברכה על היין הרגישו עד כמה גדולה ועצומה שמחתו". ('וולוז'ין עד ירושלים' עמ' קכט).
בשבוע הבא נציין את ט"ו בשבט, יום אותו תיקנו גורי האר"י הקדוש, כיום של חיבור למעלותיה של ארץ ישראל ופירותיה הקדושים. ואכן, הנצי"ב הוא אחד משורה ארוכה של גדולי ישראל שדיברו על גודל מעלת פירות ארץ ישראל.
ומצאנו שרבנו בעל הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) כתב שיש באכילת וחיבוב פירות הארץ משום מצוות חיבוב ארץ ישראל. וכך כתב – "מצינו בגמרא (עירובין ל – תרגום חופשי) – כשהיינו הולכים אחרי רבי יוחנן לאכול פירות גנוסר, כשהיינו מאה היינו נוטלים כל אחד ואחד, מאה מאה (פירות) ולכל מאה מהם לא היה מחזיק להם כלי של שלוש סאים. והיה אוכל רבי יוחנן את כל הפירות.
הרי מפורש שהיו הולכים רבי יוחנן וסיעת חבריו - מאה רבנן, ממקום למקום, כדי לאכול פירות מתוקים וטובים.... ובודאי הם היו מכוונים בזה בשביל חיבוב ארץ ישראל לאכול מפירות המתוקים וחשובים שלה וכוונתם לשם שמים.
והנה ודאי כולם היו חסידים וקדושים. נמצא דבר זה הוא משנת חסידים ואין בו פקפוק. ולכן מאחר שגם אתה השואל כוונתך לשם שמיים, בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה הטובים...".
ומצאנו שביאר בעל החסד לאברהם, שהמן ירד רק במדבר ולא בארץ ישראל, כי בארץ ישראל יש את פירות הארץ הקדושים שהם כמו מן, ובהם נשפעת קדושת השכינה. ואכן מצאנו בכמה עניינים שפירות הארץ מתנהגים באופן דומה למן.
למשל - המן התנהג בדרכים שונות במצבים שונים, הכל לפי צו ה'. כשהמן נותר ביום חול עד הבוקר, היו בו תולעים וריח רע, אך בשבת הוא נותר טרי וטוב. כך גם המן שנצטווינו לשמור לדורות בצנצנת בקודש הקודשים, נשמר בטריותו ורעננותו דורות רבים.
ביום חול, המן שמר על מינון קבוע של עומר לגולגולת. בשבת, לעומת זאת, המן הכפיל את כמותו, וביום שישי הפך ללחם משנה, ואף מי שלקט מעט הוכפלה כמותו (רש"י שם, כב).
כך לימד המן שהשפע מגיע בהתאם לחיבור לדבר ה' ולקדושה. ביום חול, הכל מצומצם הן בזמן – אורך 'חיי המדף' והן בכמות, לעומת זאת ביום הקדוש - יום השבת, ובמקום הקדוש – קודש הקודשים, הזמן מתארך והכמות מתרבה, כרוחניות המתפשטת לאין סוף לעומת החומריות המוגבלת.
וכך גם בארץ ישראל, ובמיוחד בפירותיה הקדושים, אריכות הימים ותוספת השפע והברכה באים עם השמיעה לדבר ה', כי זו עניינה של ארץ ישראל ללמד שדבר ה' מופיע במציאות החומרית, וההליכה בדבריו מביאה גם לשפע מעשי וכלכלי. (דברים יא) "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ואספת דגנך תירושך ויצהרך (שפע ותוספת בפירות הארץ)... למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם... (אריכות ימים בארץ).
אשרינו שזכינו להתגורר בארץ הקדושה, ובכוחנו לאכול מפירותיה. נאכל בט"ו בשבט הקרוב ובכל השנה מפירות הארץ הקדושה, נודה לה' על כל הטוב שהוא נותן לנו, ומתוך כך נזכה להתרומם ולהתחבר לקדושת השכינה המתגלה בארצנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
