ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לטענת התובע ההסכם תקף לפי דיני תורה וחוקי המדינה, הוא הסכים לוותר על חלק מהריביות, אך למרות זאת הנתבע לא שילם את כל החוב, ועל כך הוא צריך לשלם ריבית פיגורים. לטענתו הנתבע צריך לשלם לו עוד כמיליון שקלים, מעבר ל 527 אלף ₪ ששולמו על ידי הנתבע. הוא הסביר זאת בכך שכיון שסך הכל נשארה יתרת חוב של 135 אלף ₪ שלא שולמה במשך כשלוש שנים וחצי, הרי שיש לשלם ריבית של 61.2%, ועוד ריבית פיגורים של 200$ לכל יום איחור, על 1241 ימים. התובע ביקש שנתבעים 2-3 יחתמו גם הם על שטר הבוררות.
לטענת הנתבע, כיון שהוא פרע יותר מסך ההלוואה שקיבל, לא ניתן לראות אותו כמפגר בחוב, בנוסף בתי המשפט מוסמכים להתערב בתנאי הלוואה, ובמקרים כמו שלנו, בית המשפט הפחית את גובה הריבית. להבנתו עליו להשלים עוד סך של 18,000 ₪ עבור ריביות שלא שולמו, אך כאמור אין לחייבו בריבית פיגורים כלל.
פסק הדין בקצרה: על הנתבע לשלם לתובע 20,000 ₪ עבור הוצאות משפט ואגרות, אף שהריבית המותרת היא בסך 37,369 ₪ למעשה אין אפשרות לגבות אותה מהנתבע מסיבות שונות. לגבי נתבעים 2-3, הערבים לחוב זה, על התובע להודיע אם הוא רוצה לתבוע אותם עבור חוב זה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
247 - התמורה המגיעה לבעל פרדס בעבור רכישת אתרוגים
248 - הלוואה בריבית מופרזת עם היתר עסקה
249 - אחריות לדליפת מים לאחר תיקון צינור
טען עוד
א. היתר עיסקה בריבית גבוהה
היתר עסקה היא הדרך לתת הלוואות ולקבל את הקרן עם תוספת ללא חשש ריבית. בהיתר עסקה המלווה מכונה "הנותן", והמלווה מכונה "המתעסק". היסוד ההלכתי של היתר עסקה הוא שחצי מהכסף שניתן הוא הלוואה, והחצי השני הוא פקדון להשקעה. ה"ריבית" המשולמת היא למעשה רווחים על הפיקדון. במישור הראייתי, אם לטענת המתעסק היו הפסדים בקרן שקיבל, עליו להביא ראייה בעדים, ואם לטענתו לא היו רווחים, עליו להישבע שבועה חמורה בבית הדין, בלא זה עליו לשלם דמי התפשרות בסך מסוים, שהוא בעצם סכום הריבית בהסכם. במקרה שלנו יש ספק האם היתר העסקה מאפשר לגבות את מלוא הריבית, וזאת מכמה סיבות:
א. לא ברור שהיתה לצדדים גמירות דעת לכך שהעסקה נעשית על סמך "היתר עסקה", וראייה לכך שהריבית היתה גבוהה במיוחד (חוט השני ריבית יח, ב)
ב. בהיתר עסקה צריך שתהיה התכנות ריאלית לרווחים לפי שיעור הריבית שעליה סיכמו הצדדים (מנחת שלמה א, כז, ד; שו"ת אגרות משה יור"ד ג, מא; תורת ריבית יט, הערה צח), למעשה צריך ששיעור הריבית יהיה סביר כרווח מחצי הסכום שניתן, משום שרק מהפקדון זכאי הנותן לקבל רווחים (מנחת שלמה ב, סח ס"ק יב; ברית יהודה מ, הערה ב, חוט שני ריבית יח, ב, שו"ת מנחת יצחק ד, יח). בפסקי דין ארץ חמדה גזית 75027 ו-75109 נכתב שמנהג חלק מבתי הדין להגביל ריבית במסגרת היתר עיסקה עד לריבית מקסימלית של כ-15% לשנה, וזאת כאשר יש למתעסק עסק שמניב רווחים.
ג. לפי החוק (חוק אשראי הוגן התשנ"ג) אסור לתת הלוואה עם ריבית הגבוהה מ15% מעל ריבית בנק ישראל, במקרה שניתנה הלוואה עם ריבית גבוהה רשאי בית המשפט להפחיתה, קנס הפיגורים השני יהיה עד 3%, בפסקי הדין של ארץ חמדה גזית (שהובאו לעיל) נקבע כי יש לקבל את החוק לפי ההלכה.
ד. היתר העיסקה בנוי על כך שהיו רווחים מהעיסקה, בהיתרי עיסקה רבים כתוב שהרווחים מכל העסקים נכללים בהיתר העיסקה (על פי מהרש"ם ב, רטז) אך, במקרה זה נכתב שהיא לצורך הפרויקט תמ"א 38, ולכן יתכן שאם לא היו רווחים מפרויקט זה, אין חיוב לשלם.
בית הדין קבע כי ריבית המקור שעומדת על 18% אינה גבוהה מהריבית המותרת, הן לפי החוק והן לפי ההלכה, אמנם, ריבית הפיגורים בסך 200$ ליום, היא ריבית של כ-50% לכל שנה. ולכן, היא אסורה לפי החוק וההלכה, מה גם שהיא מצטרפת לריבית המקורית. כפי שיתבאר בהמשך יש בריבית פיגורים איסור ריבית עצמי.
ב. דין ריבית בקנס פיגורים
הבית יוסף (יו"ד קעז, טז) כתב שקנס פיגורים שמתרבה בכל יום או כל שבוע, אסור לכולי עלמא משום ריבית, כיוון שהגדרת ריבית היא "אגר נטר" – כלומר, תשלום עבור עיכוב הכסף אצל הלווה. וכך פסק בשו"ע (יו"ד קעז, טז) שמדובר בריבית גמורה. הרמ"א (שם) כתב שאף שיש שמתירים, רוב הפוסקים חלקו עליהם ואסרו זאת. הש"ך (שם, לג) ושו"ע הרב (יו"ד הל' ריבית, מח) כתבו שזהו איסור תורה, והש"ך התיר במקרה שנעשה היתר עסקה. בספר ברית יהודה (לח, ט) כתב שגם לדעת הש"ך יש היתר רק לקנס חד פעמי, אולם, יתכן שבתשלום לבנקים יש מקום להקל בריבית שכזו (בגלל שהם חברה בע"מ) אבל באדם פרטי אין היתר לקבוע ריבית פיגורים לפי זמן.
מסקנה: אין תוקף הלכתי לריבית פיגורים שמתרבה בכל זמן.
ג. מהו שיעור הריבית הראוי במקרה שלנו
בית הדין חישב את הריבית כריבית חודשית לפי ריבית שנתית של 15.1 % ריבית, לפי זה יתרת החוב בסוף התשלומים היתה של 33,237ש"ח לאחר שמונה חודשים החוב עמד לפי אותה ריבית על 37,369 ₪, זהו מועד פתיחת התיק בהוצל"פ, בית הדין סבור שלאחר מועד זה אין לצבור עוד ריבית, משום שהתובע תבע סכום מופרז, בנוסף יתכן שלאחר דרישת תשלום אסור היה לנתבע להמשיך ולהשקיע את הכספים של התובע, ולכן אין לתובע אפשרות לקבל ריבית על תקופה זו.
ד. ריבית בהיתר עיסקה במקרה שלנו שברור שלא היו רווחים
בהיתר עסקה כשהמתעסק טוען שלא היו רווחים עליו להישבע שבועה חמורה על טענתו (ש"ך יור"ד קסז, א, ובהיתר העסקה של בנק המזרחי). במידה ולא יישבע הוא יהיה חייב לשלם את הסכום שהצדדים קבעו ביניהם, המכונה "דמי התפשרות". יש כמה אופנים להסביר את החיוב בסכום זה: בספר ברית יהודה (לח, הערה נד) הסביר בשני אופנים:
א. הסכום נועד לפטור את המתעסק מלתת את הרווחים לנותן, ואם כן גם אם לא היו רווחים בשיעור דמי ההתפשרות, המתעסק יכול לשלם את דמי ההתפשרות.
ב. הסכום נועד לפטור את המתעסק מחיוב שבועה על מה שאירע לכספים, ואין קשר לסכום הרווחים.
בתשובת טור האבן (מה) כתב שהחיוב הבסיסי הוא לשלם, וניתן להיפטר ממנו על ידי שבועה. ולכן גם במקרים בהם המתעסק הלך לעולמו, אף שהיורשים פטורים משבועות שהתחייב אביהם, הם יתחייבו לשלם. לעומת זאת בשו"ת בגדי ישע (אה"ע מז) חלק עליו,ומשמע שדמי ההתפשרות הם עבור הפטור משבועה (דברי שניהם הובאו בפתחי תשובה חו"מ קח, ד).
לכל הדעות אם ברור גם למלווה שלא היו רווחים, לא ניתן לתבוע את דמי ההתפשרות, לכן כאשר ידוע למלווה שאין רווחים אסור לו ליטול ריבית (שו"ת אגרות משה יו"ד ב, סב; קובץ תשובות ג, קכה; ברית יהודה לח, ד). ברור שמדובר בעיקר כאשר ההלוואה נועדה לעסק מסוים שלא הצליח, ולא כשמדובר בהלוואה ללא ייעוד מסוים. במקרה שלפנינו אין מחלוקת שתוכנית התמ"א 38 לא הצליחה בסופו של דבר, ולא קיבלה את אישורי העירייה, וכיון שהתובע אמר במפורש שניתן להשתמש בכסף רק לצורך קידום תמ"א 38, הרי שהתובע לא יהיה זכאי לרווחים.
אמנם נפסק בשו"ע וברמ"א (יו"ד קעז, ה) שמקבל הכסף יכול לשנות את יעודו גם אם הוא מיועד עבור מטרה מסוימת. הסיבה לכך הוא שאין כאן כוונה לגזול, אלא כוונה להרוויח יותר (ט"ז ס"ק י). כיון שבמקרה שלנו הצדדים חתמו על היתר עסקה של בנק המזרחי, בו נקבע שכל עסקיו ורווחיו של המתעסק משועבדים להלוואה, ולכן אין לוותר על דמי ההתפשרות אף שהמתעסק לא הרוויח מהעסק שלשמו לווה את הכסף.
לפיכך, על הלווה לשלם את דמי ההתפשרות.
ה. האם העובדה שהנתבע פשט את הרגל משפיעה על הדין?
הנתבע הוציא בבית המשפט צו לפשיטת רגל, לכאורה הדבר מלמד שלא היו לו רווחים, אמנם, בפועל אין לראות בהכרזת פשיטת רגל ראייה לכך שאין רווחים, כמו שכתב בספר ברית יהודה (מ, הערה כב). למעשה בית הדין החליט לפתור את הנתבע מתשלום מטעמים אחרים שאין זה המקום להאריך בהם.
ו. הוצאות משפט
בהסכם שבין הצדדים נכתב כי על הלווה לפרוע את כל התשלומים האגרות והמיסים וההוצאות הקשורים לגבייה, לכן עליו לשלם את כל האגרות והוצאות המשפט הקשורות לדיון. מה גם שבדיון הוא לא שיתף פעולה, יחד עם זה בית הדין סבור שאין ללווה לשלם את האגרות של ההוצאה לפועל, שכן תביעת התשלום שם היתה מופרכת ומוגזמת.
דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב ישועה רטבי, הרב אבישי קולין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
