ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
שתי הפרשיות הראשונות, שמשמשות כפתיחה לפירוט של הדין המהותי, הן הפרשיות העוסקות בעבד עברי ואמה עבריה. נברר אלו ערכים, המבטאים את כבוד האדם וחירותו, באים לידי ביטוי בפרשיות אלה, מתוך עיון בפסוקים ובדברי חז"ל.
התורה קובעת, חד משמעית, כי לא תתכן לעולם מציאות של שפחה עברית. ישנה מציאות אחת בלבד שבת תמצא עצמה משועבדת, בהגבלות, למי שאינו קשור ומחויב אליה בקשרי אישות, מבחינה הלכתית. כך הקדמנו בדברינו לפרשת תצווה, ונפרש.
להבדיל מן הגבר, הנמכר בגניבתו או המוכר עצמו מתוך דוחקו, המציאות של אמה עבריה היא אחת בלבד. אדם שהדרדר לעוני מנוול עד כדי כך, שאיננו מסוגל לפרנס ולהאכיל את ילדיו, נאלץ להשתמש בהליך הבא שהוגבל, גם הוא, בהגבלות חמורות. (חז"ל ראו במציאות נוראה שכזו עונש על עבירה והדרדרות שבאה בעקבותיה, עיינו קידושין דף כ ע"א). אדם זה רשאי להציע את בתו למשפחה אחרת שתשמש לה כאומנת. המשפחה החדשה תדאג לכל צרכיה של הקטנה, מכל הבחינות הגופנית והנפשית, לא רק בהווה אלא גם בעתיד.
נקדים עוד הקדמה. מימי מתן תורה ועד לפני זמן לא רב, כל האנושות (למעט מעט מאוד מקרים יוצאי דופן, שגם הם לא תמיד התרחשו) חיה בסביבה חברתית שבה לאשה לא נשואה, לא היה סיכוי כל שהוא לחיים בכבוד. לכן קבעה התורה, מתוך דאגה לבנות העניים, כי מי ש"רכש" את הבת, של מי שהתמוטט מבחינה כספית, התחייב לשאת אותה לאשה, או להשיא לה את בנו. זו המסגרת המשפטית בה תשהה הבת במשפחה החדשה. זוהי התחייבות יוצאת דופן, שאי מילויה, משחרר מידית את הבת בהגיעה לגיל נערות, שבו אם לא תשוחררי יגבר ביותר החשש לניצולה. לכן, בגיל זה היא הופכת לבת חורין לכל דבר ועניין. בית הדין הוא אביהם של יתומים ויתומות, מכאן ואילך הוא זה שידאג לכל צרכיה וימנע את ניצולה. (כיום כמובן שהלכה זו איננה נוהגת למעשה, אבל מחלקת הרווחה משמשת כידו הארוכה של בית הדין, והיא אמורה לדאוג לכל צרכיו של מי שלא זכה למשפחה תומכת, על פי העקרונות שהתורה מתווה בפרשיה זו).
נפרש עתה את הפסוקים בפרשת משפטים (שמות כ"א ז-יא) ונחדד את ההדגשים:
וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
על הלשון וְכִי כבר הערנו, היא מכריזה שמדובר במצב של בדיעבד גדול. החצי השני של הפסוק משדר כי המטרה היא לשחרר אותה.
אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ:
כפי שהערנו כבר, הבת איננה רכושו של האדון. פתוחה בפניו רק דרך אחת והיא הייעוד, כלומר הפיכתה לבת משפחה מכל הבחינות, על ידי נשיאתה או על ידי הפיכתה לאשתו החוקית של בנו. כל ניסיון לסחור בבת זו הוא נואל, פסול ואסור. כבר לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, בעולם חשוך ואפל, התורה יצאה בחריפות נגד סחר בנשים וניצולן - לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ! (נעיר במאמר מוסגר, כי גם פרשת אשת יפת תואר, היא בעיקרה אזהרה חמורה מפני סחר בנשים וניצולן, עיינו גם באבן עזרא במקום). כל מעשה מסוג זה, ואפילו שדומה לו רק במקצת, הוא מוקצה מחמת מיאוס. התורה מתייחסת אליו כאל בגידה - בְּבִגְדוֹ בָהּ - בערך הנעלה של כבוד האדם וחירותו.
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ:
אם האב האומן או בנו אכן יישאו את הבת לאשה, היא תזכה בכל הזכויות של אישה נשואה (רש"י). הזכויות הללו, שמשמעותן דאגה לכל צרכיה הנפשיים והגופניים, מנויות בפסוק הבא:
אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:
המעניין הוא, שהתורה בחרה להגדיר את חובותיו של הבעל לאשתו (המנויות בצורה מפורטת יותר ב"כתובה") דווקא בפרשיה זו, העוסקת במי ששייכת לשכבה הנמוכה ביותר מבחינה סוציואקונומית. כך התורה משדרת בעוצמה כי לכל אדם, באשר הוא אדם, עומדת הזכות לחיים בכבוד מתוך חירות והגנה על זכויותיו.
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:
הפשט הוא, שאם האדון לא ישא אותה או לא ישיאנה לבנו ולא יאפשר לפדותה, אזי בהביאה סימני נערות היא משתחררת. מוסיף על כך הרשב"ם כי בית הדין ממונה להבטיח זאת. רב סעדיה גאון, כנראה בעקבות התלמוד הירושלמי, לומד מן הכפילות חִנָּם אֵין כָּסֶף, כי ה"אדון" חייב ברפואתה וחיוב זה ממשיך, אם חלתה ברשותו, גם אחרי השחרור עד להחלמתה (עיינו אבן עזרא וחזקוני).
גם כאן למדנו עד כמה חובה על המעסיק (לרוב החזק) לדאוג לרווחתו של העובד (לרוב החלש).
נסכם ונאמר, אלפי שנים לפני שהמדינות המתוקנות התעוררו לטפל בכבוד האדם וחירותו, והכניסו יסוד זה לספרי החוקים שלהם, תורתנו הקדושה כבר נשאה לפיד אור זה, בגאון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
