ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
בשבוע שעבר ביררנו שפרחים רב שנתיים אינם אסורים באיסור ספיחים. עתה נברר אם יש לאסור את הפרחים ששורשם נקלט בשמיטה משום ספיחים.
אך נשים לב מה אנו שואלים. השאלה איננה אם מותר לאכול את הפרחים הללו, הרי הם אינם עומדים לאכילה. השאלה היא אם פרחים אלו אסורים בהנאה. אם כך יש לברר: האם ספיחים נאסרו בהנאה, או באכילה בלבד?
רבי עקיבא דורש את איסור הספיחים מן הפסוק: "מה נאכל בשנה השביעית". שער המלך לומד מכאן שאיסור הספיחים אוסר את הספיחים באכילה בלבד, ולא בהנאה.
הגרש"ז מעיר על דבריו שתי הערות:
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
5 - קניית פרחים בשמיטה
6 - קניית פרחים בשמיטה
7 - ביעור המעשרות דווקא בסמוך לפסח?
טען עוד
שנייה: גם אם קבל את הדברים, הם אמורים בשיטת רבי עקיבא. חכמים חולקים ואומרים שאיסור ספיחים הוא מדרבנן. האם יש מקור לכך שחכמים סוברים שאיסור ספיחים אוסר את אכילתם בלבד?
ביחס לשאלה זו ראוי לציין: בלשון המדרש נשמע שאיסור הספיחים היה מוכר לתנאים, וחלקו אם מקורו הוא מן התורה או מדרבנן. המשמעות היא שאין מחלוקת על גדרי האיסור, מה כלול בו ומה לא, אלא רק על המקור. אם רבי עקיבא סובר שהספיחים אסורים באכילה בלבד, חכמים אינם חולקים על כך.
הפוסקים מביאים ראיות שונות לבחון אם הספיחים אסורים בהנאה.
ראיה מעניינת מבוססת על סיפור המובא בירושלמי (שביעית פרק ט, א). רבי שמעון בר יוחאי רואה אדם מלקט ספיחים בשמיטה. הוא גוער בו שהספיחים אסורים. עונה לו האדם: רגע, אבל אתה, רבי שמעון, סבור שהספיחים מותרים! ענה לו רבי שמעון: אני באמת מתיר, אבל חכמים חולקים, והלכה כמותם! רבי שמעון התרה בו ואמר שהוא פורץ גדר, והגמרא אומרת שהאדם אכן נענש.
ראשית נלמד את המוסר הגדול ממעשה זה. רבי שמעון בר יוחאי חולק על חכמים ואומר שהספיחים מותרים. אך הוא יודע שמעבר למחלוקת פרטית על הלכה זו או אחרת, יש את המערכת ההלכתית הכללית. ההלכה קובעת שגם אם רשב"י סובר משהו, ההלכה היא כדעת חכמים - הרבים. לכן האדם שבחר לסמוך על רשב"י ננזף על ידו. הנזיפה אינה על עצם זאת שהוא עובר על ההלכה, שהרי רשב"י סובר שפעולתו איננה נוגדת את ההלכה. הנזיפה היא על פריצת הגדר – ההתעלמות מהמערכת ההלכתית וכללי פסיקת ההלכה.
אך לגופם של דברים: מה אותו אדם עשה? לכאורה הוא רק קטף את הספיחים!
לאור זאת, הרמב"ם (שמיטה פרק ד, ג) פוסק שמי שקוטף את הספיחים לוקה מכות מרדות.
הרדב"ז אומר שאיסור ליקוט הספיחים נאסר בד בבד עם גזירת הספיחים המקורית.
הרב קנייבסקי שואל: אם אסור לקטוף ספיחים, ודאי שאסור ליהנות מהם!
ברם, הפוסקים מציעים מספר הסברים למלקות הללו:
הגרש"ז אומר שהקוטף אינו יכול לאכול את הספיחים. אם כך, הוא עובר על "לא תקצור", בעוד אינו יכול לקיים "לאכלה". הקציר המותר בשמיטה הוא רק לצורך שימוש. מכיוון שקציר זה אינו יכול להגיע לאכילה, אין היתר לקציר זה.
החזון איש אומר הסבר לכאורה פשוט יותר: מסתבר שמובלע בדברים שהאדם גם אכל את הספיחים, ולא רק קטף אותם. גם מכות המרדות הם על האכילה, ולא על הקטיף גרידא.
לענ"ד מהקשר הסוגיה נשמע משהו אחר: הטענה של רשב"י איננה שהאדם הזה עובר על איסור מסוים. הוא אומר שהוא פורץ גדר. כלומר, המעשה שלו הוא מעשה של חוצפה כלפי הפסיקה של חכמים. על כך הוא נקרא פורץ גדר. מסתבר שגם הרמב"ם מתכוון לזה: מי שמורד בחכמים ומחליט לקטוף את הספיחים בעזות מצח, לוקה. אין בכך איסור בפני עצמו.
בשבוע הבא נסיים את העיסוק בשאלת ההנאה מן הספיחים, ונסכם את הלכות קניית פרחים בשמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
