ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
בין המתוועדים, היה גם האדמו"ר השישי של חב"ד, אדמו"ר הריי"צ, שבאותו הזמן עדיין לא הוכתר כאדמו"ר, אלא היה בנו היחידי וממשיך דרכו של האדמו"ר הרש"ב.
והנה, תם ה'משקה', והחסידים החליטו שצריך לשלוח מישהו, שיסתכן ויביא וודקה חדשה, לרומם את האווירה. הוחלט להטיל גורל, ומי שיעלה בגורל יצא החוצה למשימה הקשה. והנה, נפל הגורל על האדמו"ר הריי"צ. החסידים ניסו לשלוח אחר במקומו, שהרי עתיד כל החסידות על כתפיו, אך הריי"צ התעקש לבצע את המשימה.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, והריי"צ יצא לשעה ארוכה ולא חזר. החסידים התפקעו מדאגה, וכבר החלו לדמיין מה יאמרו לרבי במקרה של אסון, חלילה.
לבסוף, כשהריי"צ נכנס, כולם נאנחו בהקלה, ושאלו – 'נו, הבאת משקה'?
משקה לא הבאתי, ענה הריי"צ, אבל סיפור הבאתי. הסתובבתי בחוץ, וכל החנויות היו סגורות. בסוף, ראיתי שיכור יושב, ולידו מונח בקבוק וודקה שלם. ניסיתי לרכוש ממנו את הבקבוק, והסכמתי לשלם לו מחיר גבוה.
בסוף אמרתי לו – לא כדאי לך למכור לי? הרי במחיר שאני מציע, תוכל לרכוש מחר כמה בקבוקים?
השיב השיכור – אם אמכור, יהיה לי כסף לכמה בקבוקים. אבל כשהבקבוק אצלי, כל מוסקבה היא שלי...
ובכן, לשיכור יש בדמיונות את כל מוסקבה, אך מסיפור זה אפשר ללמוד תובנות עומק בעבודת ה' על מצוות מחיית עמלק, השכרות בפורים, ותשובת היהדות לפוסטמודרניזם.
ידוע שעמלק בגימטריא 'ספק'. כשעמלק תוקף אותנו, אנו מאבדים, חלילה, את צדקת הדרך ומתחילים להסתפק. הוא 'מקרר את האמבטיה', והוודאות בכך שה' גואל את ישראל ומובילם לניצחון, נסדקת בעיני האומות. וכך עמלק הפנימי מנסה להטיל ספקות בלב עובדי ה'.
אך בספק יש גם משהו מפתה, שנראה בתחילה טוב ומשמח, אך סופו להפיל את האדם לבאר שחת. ניקח, לדוגמא, אדם שמתלבט עם מי להתחתן או במה לעבוד. כל זמן שהוא נשאר בספק, כל האפשרויות פתוחות לפניו, והוא יכול להתחתן עם כולם ולחלום תמיד מה הוא יעשה כשיהיה גדול.
יש אנשים שמתאהבים בספק ו...נתקעים. האמת היא, שמי שמכריע על כיוון מסויים, הוא מוותר על הרבה דברים, אך יש לו ציפור אמיתית אחת ביד. לבחור פירושו לוותר, אך בכך אנו מוחים את "אשר עשה לך עמלק", בדגש על המילה – 'לך', מוחים את המוטציה ההרסנית שעמלק מנסה לפתח מאיתנו, עצמנו.
זאת גם חולשתו של העידון הפוסטמודרני, שבו כביכול הכל אמת, ומקדשים את הספק, אך באמת במצב כזה אין לאדם שום אמת, והוא הופך לבלון חלול חסר חוט שדרה.
מול זה אנו מצווים להתבסם בפורים, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכאן, כדאי שנדייק היטב בדברי חז"ל. המצווה היא 'עד דלא ידע' השורש 'ידע' בעברית משמעותו חיבור וקשר, (כמו, "והאדם ידע את חווה אשתו", היה ביניהם חיבור).
אם כך הביטוי בחז"ל הוא קשה – הפירוש המילולי לדברי חז"ל, שאדם צריך להשתכר עד שלא יחבר בין ארור המן לברוך מרדכי. והרי בדרך כלל אנו מבינים הפוך, שאדם רגיל מבדיל בין המן למרדכי, ואילו שיכור יכול לחבר ולבלבל ביניהם, ולכן צריך להשתכר כדי לחבר ביניהם?
בדרך כלל, אנו מתרצים לעצמנו, שהביטוי בחז"ל הוא חסר מילה כביכול, ומשמעותו – 'עד דלא ידע (להבדיל) בין ארור המן לברוך מרדכי. אך אפשר לדקדק ולשאול – למה חיסרו את המילה 'להבדיל'?
ואולי, (זו תורה פורימית, אך כידוע בפורים מתגלים העומקים הגדולים ביותר דווקא מתוך תורת ה'ונהפוכו' של השיכורים), אפשר לתרץ הפוך מהרגיל. באמת, כל השנה אנו מחברים את המן למרדכי, ארור לברוך, טוב לרע. אנו מסתפקים ביניהם, ולא מבינים בוודאות את ארס ה'ספק' שמטיל בנו עמלק, וכמה זה גרוע.
בפורים, עלינו להשתכר, ולא לדעת, כלומר – לא לחבר בין המן למרדכי. בדרך כלל, שיכור חושב שכל מוסקבה שלו. בדרך כלל, כולנו שיכורים, וחושבים שכשאנו שוקעים בעומק התאוות והחומריות, ומתמלאים בספקות, הכל שלנו.
בפורים, עלינו לתקן זאת. להשתכר, ובתוך עומק השכרות, בסייעתא דשמיא הגדולה של פורים, להבדיל ולהבחין בין המן למרדכי, ולא לחבר ולבלבל ביניהם.
ואם לא הבנתם מה כתבתי, לא נורא. תשתו עוד קצת יין, ותבינו...
ויהי רצון, שנזכה השנה בזכות קדושת פורים, להבדיל בין טוב לרע, לברר את כל הספקות, להכריע בכל הבלבולים, וכל מעוכבי הזיווג יזכו לברר ולמצוא לעצמם אם זיווגם האמיתי, ונזכה כולנו למצוא את דרך האמת.
לחיים! לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
