ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
בין המתוועדים, היה גם האדמו"ר השישי של חב"ד, אדמו"ר הריי"צ, שבאותו הזמן עדיין לא הוכתר כאדמו"ר, אלא היה בנו היחידי וממשיך דרכו של האדמו"ר הרש"ב.
והנה, תם ה'משקה', והחסידים החליטו שצריך לשלוח מישהו, שיסתכן ויביא וודקה חדשה, לרומם את האווירה. הוחלט להטיל גורל, ומי שיעלה בגורל יצא החוצה למשימה הקשה. והנה, נפל הגורל על האדמו"ר הריי"צ. החסידים ניסו לשלוח אחר במקומו, שהרי עתיד כל החסידות על כתפיו, אך הריי"צ התעקש לבצע את המשימה.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, והריי"צ יצא לשעה ארוכה ולא חזר. החסידים התפקעו מדאגה, וכבר החלו לדמיין מה יאמרו לרבי במקרה של אסון, חלילה.
לבסוף, כשהריי"צ נכנס, כולם נאנחו בהקלה, ושאלו – 'נו, הבאת משקה'?
משקה לא הבאתי, ענה הריי"צ, אבל סיפור הבאתי. הסתובבתי בחוץ, וכל החנויות היו סגורות. בסוף, ראיתי שיכור יושב, ולידו מונח בקבוק וודקה שלם. ניסיתי לרכוש ממנו את הבקבוק, והסכמתי לשלם לו מחיר גבוה.
בסוף אמרתי לו – לא כדאי לך למכור לי? הרי במחיר שאני מציע, תוכל לרכוש מחר כמה בקבוקים?
השיב השיכור – אם אמכור, יהיה לי כסף לכמה בקבוקים. אבל כשהבקבוק אצלי, כל מוסקבה היא שלי...
ובכן, לשיכור יש בדמיונות את כל מוסקבה, אך מסיפור זה אפשר ללמוד תובנות עומק בעבודת ה' על מצוות מחיית עמלק, השכרות בפורים, ותשובת היהדות לפוסטמודרניזם.
ידוע שעמלק בגימטריא 'ספק'. כשעמלק תוקף אותנו, אנו מאבדים, חלילה, את צדקת הדרך ומתחילים להסתפק. הוא 'מקרר את האמבטיה', והוודאות בכך שה' גואל את ישראל ומובילם לניצחון, נסדקת בעיני האומות. וכך עמלק הפנימי מנסה להטיל ספקות בלב עובדי ה'.
אך בספק יש גם משהו מפתה, שנראה בתחילה טוב ומשמח, אך סופו להפיל את האדם לבאר שחת. ניקח, לדוגמא, אדם שמתלבט עם מי להתחתן או במה לעבוד. כל זמן שהוא נשאר בספק, כל האפשרויות פתוחות לפניו, והוא יכול להתחתן עם כולם ולחלום תמיד מה הוא יעשה כשיהיה גדול.
יש אנשים שמתאהבים בספק ו...נתקעים. האמת היא, שמי שמכריע על כיוון מסויים, הוא מוותר על הרבה דברים, אך יש לו ציפור אמיתית אחת ביד. לבחור פירושו לוותר, אך בכך אנו מוחים את "אשר עשה לך עמלק", בדגש על המילה – 'לך', מוחים את המוטציה ההרסנית שעמלק מנסה לפתח מאיתנו, עצמנו.
זאת גם חולשתו של העידון הפוסטמודרני, שבו כביכול הכל אמת, ומקדשים את הספק, אך באמת במצב כזה אין לאדם שום אמת, והוא הופך לבלון חלול חסר חוט שדרה.
מול זה אנו מצווים להתבסם בפורים, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכאן, כדאי שנדייק היטב בדברי חז"ל. המצווה היא 'עד דלא ידע' השורש 'ידע' בעברית משמעותו חיבור וקשר, (כמו, "והאדם ידע את חווה אשתו", היה ביניהם חיבור).
אם כך הביטוי בחז"ל הוא קשה – הפירוש המילולי לדברי חז"ל, שאדם צריך להשתכר עד שלא יחבר בין ארור המן לברוך מרדכי. והרי בדרך כלל אנו מבינים הפוך, שאדם רגיל מבדיל בין המן למרדכי, ואילו שיכור יכול לחבר ולבלבל ביניהם, ולכן צריך להשתכר כדי לחבר ביניהם?
בדרך כלל, אנו מתרצים לעצמנו, שהביטוי בחז"ל הוא חסר מילה כביכול, ומשמעותו – 'עד דלא ידע (להבדיל) בין ארור המן לברוך מרדכי. אך אפשר לדקדק ולשאול – למה חיסרו את המילה 'להבדיל'?
ואולי, (זו תורה פורימית, אך כידוע בפורים מתגלים העומקים הגדולים ביותר דווקא מתוך תורת ה'ונהפוכו' של השיכורים), אפשר לתרץ הפוך מהרגיל. באמת, כל השנה אנו מחברים את המן למרדכי, ארור לברוך, טוב לרע. אנו מסתפקים ביניהם, ולא מבינים בוודאות את ארס ה'ספק' שמטיל בנו עמלק, וכמה זה גרוע.
בפורים, עלינו להשתכר, ולא לדעת, כלומר – לא לחבר בין המן למרדכי. בדרך כלל, שיכור חושב שכל מוסקבה שלו. בדרך כלל, כולנו שיכורים, וחושבים שכשאנו שוקעים בעומק התאוות והחומריות, ומתמלאים בספקות, הכל שלנו.
בפורים, עלינו לתקן זאת. להשתכר, ובתוך עומק השכרות, בסייעתא דשמיא הגדולה של פורים, להבדיל ולהבחין בין המן למרדכי, ולא לחבר ולבלבל ביניהם.
ואם לא הבנתם מה כתבתי, לא נורא. תשתו עוד קצת יין, ותבינו...
ויהי רצון, שנזכה השנה בזכות קדושת פורים, להבדיל בין טוב לרע, לברר את כל הספקות, להכריע בכל הבלבולים, וכל מעוכבי הזיווג יזכו לברר ולמצוא לעצמם אם זיווגם האמיתי, ונזכה כולנו למצוא את דרך האמת.
לחיים! לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
