ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
וזה לשונו: "ויש לומר גם כן, כי בשבת אין צורך לבחינת המעשה, שבשבת נאסר כל המלאכות, ולכך הרצון בלבד להיות מוסר נפשו לה' יתברך הוא הקרבן".
פירוש, בגלל שמעלתה של השבת כה גבוהה, אנו סמוכים וקרובים אליו יתברך בעצם הרצון שלנו, עד שאין לנו צורך בביטוי מעשי של הקרבת קרבנות לגילוי רצון זה.
עניין הקרבת הקרבנות אינו מעשה שהיה רק נחלת העבר בזמן בית המקדש. יותר מכך, הוא אינו מעשה חיצוני בלבד של העלאת בהמה על המזבח. אלא, הכוונה הפנימית היא לגלות את המקום הצפון בלב האדם ששם הוא 'בלתי לה' לבדו'.
כך כותב 'השפת אמת': "'צפונה לפני ה'- כי עיקר הקרבן היה הרצון למסור נפשו לה' יתברך, וזה ההסתר שהיה בהקרבן ונקרא צפונה, וזה יוכל להיות גם עתה להיות כל האדם משועבד לה' יתברך".
בתוך כל אחד מישראל גנוזה נקודה עמוקה של רצון להתקרב לאביו שבשמיים. אפילו יהודי שבחיצוניותו נראה רחוק ביותר מקדושת ישראל, אנו מאמינים שגם בתוכו יש רצון למסור נפשו, גופו ומאודו למען כבודו יתברך, ושבוודאי יגיע הזמן שיתגלה הרצון העמוק הזה.
אנו נמצאים בחודש אדר, ומתקרבים לימי חג הפורים. בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) כותב בשם האריז"ל שי"ב חודשי השנה מכוונים כנגד י"ב השבטים. והשבט שמכוון כנגד חודש אדר הוא שבט נפתלי.
על נפתלי נאמר בתורה "נפתלי שבע רצון" (דברים לג, כג), ועוד נאמר (בראשית מט, כא) "נפתלי אילה שלוחה". כותב 'הלקח והלבוב': "מורה על גודל כוח הזריזות שיש בכוח שבט נפתלי, היפך עמלק שהוא מכניס בכלל ישראל שירגיש (דברים, כה, יח) 'ואתה עיף ויגע'. קרירות מביא את האדם לידי עצלות. כאשר בא האדם לידי ייאוש, בא לידי עצלות. עמלק בא ברפידים, אמרו חז"ל (בכורות ה, ע"ב) שהוא לשון רפיון ידים ועצלות".
ומוסיף: "כוח הרצון הוא מה שגורם לאדם לבוא לידי מידת הזריזות, הרצון הוא כוח הדוחף שיש באדם. שורש תיבת 'רצון' הוא 'רץ', האדם רץ כפי מידת הרצון שיש בו, כי הרצון הוא הכוח המתגבר על רפיון".
ואת 'הרצון' הזה אנחנו מקבלים בפורים. בפורים האדם מקבל לב חדש, וגובר החשק לעשות רצון אביו שבשמים, כפי שחז"ל (שבת פח, ע"ב) דורשים שבפורים קיבלנו את התורה ברצון. כלומר, התגלה הרצון הפנימי שלנו לקרבת אלוקים על ידי קבלת התורה.
רבנו נחמן מברסלב זי"ע כותב (שיחות הר"ן יב) שאמנם היום אין קורבנות, אבל האדם שמתאמץ להתפלל תפילה בכוונה, אדם שאחר כל נפילה לא מתייאש אלא אוסף את עצמו להתחיל מחדש, כל זה בחינת קרבן, ועליו נאמר "כי עליך הורגנו כל היום".
קרבן הוא לשון התקרבות. אנו אומרים כל יום בתפילה "וחיי עולם נטע בתוכנו". בתוך כל איש ישראל מונחת תשוקה גדולה לחיות חיי אמת ואמונה. יש פעמים שההרגש רדום, אבל בימים אלו יש יכולת להתחדש ולהצית מחדש את האש היוקדת בתוך לב האדם, כפי שרבנו הקדוש כותב שכל ההתחלות מפורים (ליקוטי מוהר"ן תניינא עד). כי על ידי שמחת פורים יש לאדם את הכוח להתחזק, לעשות התחלה חדשה בדרכי היהדות.
בפזמון שלאחר מגילת אסתר אנו אומרים: "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", וזה המסר של המגילה "אין שום ייאוש בעולם כלל"! רק לרצות ולרצות, להמשיך לכסוף להשתוקק לפעול טוב בעולמו של הקב"ה. לא לזלזל במעט טוב שאני כן יכול ומסוגל לעשות, אלא להאמין שכל מעשה אפילו הכי קטן הוא משמעותי כי "והכלל, שהעיקר הוא הרצון והכיסופין, שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך" (שיחות הר"ן נא).
כותב 'הלקח והלבוב': "הרבונו של עולם תובע מאיתנו שנעשה שינויים בדרך החיים שלנו, אינו מבקש דברים גדולים. 'נפש כי תקריב'- עני מביא מנחה, דבר קטן, אבל הוא עם הנפש, עם כל הרצון ובאמת. כן בדורות הללו שאנו עניים בדעת, רוצה מאיתנו הקב"ה דברים קטנים, דברים שיש ביד האדם לעשותם, שיעשה אותם באמת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
