ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חיים קנייבסקי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
בפרשתנו מצאנו, "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'", ומכאן הביא רש"י, "שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל להתאבל בה".
והלא, כל צרה באה ללמד את האדם מוסר השכל, ללמוד ממנה מוסר ולהתקדם בזכותה, ואכן התורה מלמדת את עם ישראל שורה של דינים והלכות, כלקח מהסתלקות הצדיקים, נדב ואביהוא.
מי בא בסוד ה' לדעת מה המוסר שעלינו לקחת מהסתלקות הצדיק, אך יש כללים בסיסיים שלימדונו גדולי ישראל. בזמנו, כשנפטר החפץ חיים זי"ע, אמרו גדולי ישראל, שצריך להקפיד ולהתחזק במיוחד בהלכות לשון הרע, מפני שגדולי ישראל של הדור הם אלו שיושבים בבית דין של מעלה לדון את אנשי הדור, וכיוון שהחפץ חיים הקפיד במיוחד בהלכות לשון הרע, וודאי שישים דגש מיוחד על הלכות אלו.
כלומר, יש כאן אמירה רוחנית, כל צדיק מדגיש נקודות רוחניות מסויימות, וכשהוא מסתלק מהעולם, אותן נקודות חסרות ומוטל על כולנו להתחזק בנקודות אלו. ואף בפרשתנו מצאנו, שהתורה מדגישה ומצווה להתחזק באותם נקודות שהיוו את הסיבה לחטא נדב ואביהוא, כי יש קשר בין הצרה למשימות שבהם עלינו להתחזק.
דומה, שהנקודה שבלטה יותר מכל בדמותו של הרב חיים קנייבסקי זי"ע, הייתה התמדתו האדירה ושליטתו בכל מכמני התורה, גם בתחומים כמו התלמוד הירושלמי, שלא כולם עוסקים בהם, וודאי מוטל על כולנו להתחזק בכך. מתוך אותה התמדה עלו ובאו שאר מידותיו הנעלות.
נפנה אולי את המבט לנקודה קטנה שכלולה בגדלותו בתורה, ונחברה לפרשתנו. בהלוויה, סיפר בנו הרב שלמה קנייבסקי שליט"א על החברותא המיוחדת שהייתה לאביו זי"ע עם יבדל"א גיסו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א.
הרב זילברשטיין היה מגיע בכל יום שישי להציע שאלות הלכתיות וספקות ייחודיים וסבוכים, שהסתפק בהם במהלך השבוע. שני גדולי עולם אלו היו דנים בדברים, ופעמים רבות היה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל מביא מקור מפורש מספר שעוסק בנושא אחר לחלוטין. למשל, השאלה הייתה בנושא הקשור לשולחן ערוך אורח חיים, והרב היה פותח את שולחן ערוך חושן משפט, ומראה שאחד מנושאי הכלים שם עסק בדרך אגב בנושא המדובר וענה במפורש לשאלה הנידונה.
סיפור זה מלמד אותנו מוסר השכל גדול. כולנו חושבים את עצמנו ל'מבינים' גדולים בנושא תורני המוכר לנו. והנה, אנו מגלים שלנושאים התורניים, יש זוויות חדשות וכלל לא מוכרות, שגדולי עולם הכריעו בהם כבר בדורות קודמים, וגם תלמידי חכמים גדולים לא מכירים אותנו. (וכמה עלינו ללמוד גם מענוותנותו של הרב זילברשטיין שליט"א, שאף הוא מגדולי ישראל, ובא לדון בספקותיו עם גיסו הגדול).
למוסר השכל זה אפשר להביא ראיה מפרשת שמיני. התורה (ט, כב-כג) מספרת שלאחר שירד משה ואהרון מעשיית החטאת והעולה והשלמים, באו משה ואהרון אל אוהל מועד, ויצאו ויברכו את העם. התורה לא מספרת על המטרה שלשמה נכנסו משה ואהרון לאוהל מועד. רש"י בפירושו הראשון מביא שם בשם חז"ל, שמשה נכנס עם אהרון ללמדו על מעשה הקטורת.
השפתי חכמים מקשה על רש"י שתי קושיות –
א. הרי את הקטורת של שחר שחר היו מקטירים לפני הקרבת אברי הקורבנות, ואילו משה ואהרון נכנסו לאוהל מועד רק אחרי הקרבת הקרבנות?
ב. הרי בכל שבעת ימי המילואים עשה משה את כל עבודות המקדש, ולימד את אהרון, ולמה צריך כאן ללמד את אהרון על מעשה הקטורת?
מתרץ השפתי חכמים, בכל שבעת ימי המילואים נאסר על אהרון להיכנס להיכל, לכן יכול היה ללמוד רק את העבודות הנעשות על המזבח החיצון, אך את העבודות הנעשות בתוך ההיכל, כהקטרת הקטורת, יכול היה ללמוד רק ביום השמיני, עת הותר לו להיכנס פנימה. אך יש דין מיוחד שמופיע בגמרא מנחות (לאחת הדעות - נ.), שמזבח הזהב נחנך (לראשונה) דווקא בקטורת של בין הערביים, לפיכך בבוקר לא יכול היה אהרון להקטיר את הקטורת, לכן רק לאחר הקרבת קרבנות הבוקר, נכנס עימו משה ללמדו את מעשה הקטורת. הם לא הקטירו ממש, אלא רק תרגלו את ההקטרה.
נמצא שיש כאן חידוש מדהים. אהרון עדיין לא הקטיר קטורת, והמתין להקטיר בין הערביים, וחש שאין הוא יודע את המלאכה עד שמשה ילמד אותו. אך נדב ואביהוא כבר חשו שהם יודעים, והקדימו להקטיר לפני אביהם, ללא צורך בתרגול. אהרון לא הקטיר, והם כבר יודעים ומקטירים...
ומכאן לימוד חשוב לכולנו. פעמים רבות, דווקא אדם שלא מבין כלל בנושא, בטוח שהוא יודע ומבין, כי הוא אפילו לא מעלה בדעתו היכן יש שאלות ונקודות שלא נפתרו. לעומתו, מי שיודע, יודע גם כמה הוא לא יודע...
שנזכה ללמוד ולהבין, ואבינו אב הרחמן, ירחם עלינו ויתן בליבנו בינה להבין ולהשכיל את דברי התורה הקדושה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











