ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חיים קנייבסקי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
בפרשתנו מצאנו, "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'", ומכאן הביא רש"י, "שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל להתאבל בה".
והלא, כל צרה באה ללמד את האדם מוסר השכל, ללמוד ממנה מוסר ולהתקדם בזכותה, ואכן התורה מלמדת את עם ישראל שורה של דינים והלכות, כלקח מהסתלקות הצדיקים, נדב ואביהוא.
מי בא בסוד ה' לדעת מה המוסר שעלינו לקחת מהסתלקות הצדיק, אך יש כללים בסיסיים שלימדונו גדולי ישראל. בזמנו, כשנפטר החפץ חיים זי"ע, אמרו גדולי ישראל, שצריך להקפיד ולהתחזק במיוחד בהלכות לשון הרע, מפני שגדולי ישראל של הדור הם אלו שיושבים בבית דין של מעלה לדון את אנשי הדור, וכיוון שהחפץ חיים הקפיד במיוחד בהלכות לשון הרע, וודאי שישים דגש מיוחד על הלכות אלו.
כלומר, יש כאן אמירה רוחנית, כל צדיק מדגיש נקודות רוחניות מסויימות, וכשהוא מסתלק מהעולם, אותן נקודות חסרות ומוטל על כולנו להתחזק בנקודות אלו. ואף בפרשתנו מצאנו, שהתורה מדגישה ומצווה להתחזק באותם נקודות שהיוו את הסיבה לחטא נדב ואביהוא, כי יש קשר בין הצרה למשימות שבהם עלינו להתחזק.
דומה, שהנקודה שבלטה יותר מכל בדמותו של הרב חיים קנייבסקי זי"ע, הייתה התמדתו האדירה ושליטתו בכל מכמני התורה, גם בתחומים כמו התלמוד הירושלמי, שלא כולם עוסקים בהם, וודאי מוטל על כולנו להתחזק בכך. מתוך אותה התמדה עלו ובאו שאר מידותיו הנעלות.
נפנה אולי את המבט לנקודה קטנה שכלולה בגדלותו בתורה, ונחברה לפרשתנו. בהלוויה, סיפר בנו הרב שלמה קנייבסקי שליט"א על החברותא המיוחדת שהייתה לאביו זי"ע עם יבדל"א גיסו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א.
הרב זילברשטיין היה מגיע בכל יום שישי להציע שאלות הלכתיות וספקות ייחודיים וסבוכים, שהסתפק בהם במהלך השבוע. שני גדולי עולם אלו היו דנים בדברים, ופעמים רבות היה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל מביא מקור מפורש מספר שעוסק בנושא אחר לחלוטין. למשל, השאלה הייתה בנושא הקשור לשולחן ערוך אורח חיים, והרב היה פותח את שולחן ערוך חושן משפט, ומראה שאחד מנושאי הכלים שם עסק בדרך אגב בנושא המדובר וענה במפורש לשאלה הנידונה.
סיפור זה מלמד אותנו מוסר השכל גדול. כולנו חושבים את עצמנו ל'מבינים' גדולים בנושא תורני המוכר לנו. והנה, אנו מגלים שלנושאים התורניים, יש זוויות חדשות וכלל לא מוכרות, שגדולי עולם הכריעו בהם כבר בדורות קודמים, וגם תלמידי חכמים גדולים לא מכירים אותנו. (וכמה עלינו ללמוד גם מענוותנותו של הרב זילברשטיין שליט"א, שאף הוא מגדולי ישראל, ובא לדון בספקותיו עם גיסו הגדול).
למוסר השכל זה אפשר להביא ראיה מפרשת שמיני. התורה (ט, כב-כג) מספרת שלאחר שירד משה ואהרון מעשיית החטאת והעולה והשלמים, באו משה ואהרון אל אוהל מועד, ויצאו ויברכו את העם. התורה לא מספרת על המטרה שלשמה נכנסו משה ואהרון לאוהל מועד. רש"י בפירושו הראשון מביא שם בשם חז"ל, שמשה נכנס עם אהרון ללמדו על מעשה הקטורת.
השפתי חכמים מקשה על רש"י שתי קושיות –
א. הרי את הקטורת של שחר שחר היו מקטירים לפני הקרבת אברי הקורבנות, ואילו משה ואהרון נכנסו לאוהל מועד רק אחרי הקרבת הקרבנות?
ב. הרי בכל שבעת ימי המילואים עשה משה את כל עבודות המקדש, ולימד את אהרון, ולמה צריך כאן ללמד את אהרון על מעשה הקטורת?
מתרץ השפתי חכמים, בכל שבעת ימי המילואים נאסר על אהרון להיכנס להיכל, לכן יכול היה ללמוד רק את העבודות הנעשות על המזבח החיצון, אך את העבודות הנעשות בתוך ההיכל, כהקטרת הקטורת, יכול היה ללמוד רק ביום השמיני, עת הותר לו להיכנס פנימה. אך יש דין מיוחד שמופיע בגמרא מנחות (לאחת הדעות - נ.), שמזבח הזהב נחנך (לראשונה) דווקא בקטורת של בין הערביים, לפיכך בבוקר לא יכול היה אהרון להקטיר את הקטורת, לכן רק לאחר הקרבת קרבנות הבוקר, נכנס עימו משה ללמדו את מעשה הקטורת. הם לא הקטירו ממש, אלא רק תרגלו את ההקטרה.
נמצא שיש כאן חידוש מדהים. אהרון עדיין לא הקטיר קטורת, והמתין להקטיר בין הערביים, וחש שאין הוא יודע את המלאכה עד שמשה ילמד אותו. אך נדב ואביהוא כבר חשו שהם יודעים, והקדימו להקטיר לפני אביהם, ללא צורך בתרגול. אהרון לא הקטיר, והם כבר יודעים ומקטירים...
ומכאן לימוד חשוב לכולנו. פעמים רבות, דווקא אדם שלא מבין כלל בנושא, בטוח שהוא יודע ומבין, כי הוא אפילו לא מעלה בדעתו היכן יש שאלות ונקודות שלא נפתרו. לעומתו, מי שיודע, יודע גם כמה הוא לא יודע...
שנזכה ללמוד ולהבין, ואבינו אב הרחמן, ירחם עלינו ויתן בליבנו בינה להבין ולהשכיל את דברי התורה הקדושה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
