ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
היינו עכשיו בשבת וראש חודש. בעוד שבועיים, יהיה לנו בפסח שבת ויום טוב. קדושת השבת מתפשטת על היום טוב.
יש מחלוקת בהלכה לגבי אדם שהיה שקוע בליל הסדר בקדושת יום טוב ואמר בברכת המזון רק 'יעלה ויבוא' ושכח להגיד 'רצה', או שאמר 'רצה' ולא אמר 'יעלה ויבוא', האם יצא ידי חובה? יש פוסקים (מטה אפרים) שאומרים שצריך לחזור ולברך ברכת המזון עם 'יעלה ויבוא' ו'רצה', כי אם החסיר אחד מהם לא יצא ידי חובה. אם אמר רק 'רצה' לא יצא בגלל שהחסיר יום טוב, ואם אמר רק 'יעלה ויבוא' לא יצא בגלל שהחסיר את השבת, צריך להגיד את שניהם יחד. זאת אומרת הקדושה היא קדושה אחת, משותפת, שאין להפרידה.
הגמרא אומרת במסכת ברכות (מט.) ובמסכת פסחים (קב.) שברכה צריכה להיות רק בנושא אחד. בית הלל אומרים שמקדש ישראל והזמנים אלו לא שני נושאים, כי הכול קדושה אחת, ישראל מקדשים את הזמנים. גם קדושת שבת וקדושת ראש חודש או קדושת שבת ויום טוב זה נושא אחד, ומברכים ברכה אחת 'מקדש השבת, ישראל והזמנים'. הכל קדושת הזמנים. גם השבת היא תחילה למקראי קודש של קדושת הזמנים. דעת בית שמאי היא אחרת שכל ברכה אומרים לחוד, והלכה בזה כבית הלל בגמרא במסכת ביצה (יז.).
קידוש החודש דווקא בארץ ישראל
אנחנו בראש חודש ניסן. התורה מצווה אותנו: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב, ב), על מצוות קידוש החודש.
'קידוש החודש' צריך להיות דווקא בארץ ישראל. הגמרא בסוף מסכת ברכות (סג. -סג:) אומרת שר' אבהו היה מספר:
כשירד חנניה בן אחי ר' יהושע לגולה, היה מעבר שנים וקובע חודשים בחוצה לארץ. שיגרו אחריו שני תלמידי חכמים ר' יוסי בן קיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל. כיוון שראה אותם, אמר להם: למה באתם? אמרו לו: ללמוד תורה באנו. הכריז עליהם: אנשים הללו גדולי הדור ואבותיהם שימשו בבית המקדש, כאותה ששנינו: זכריה בן קבוטל אומר הרבה פעמים קריתי לפניו בספר דניאל.
זכריה בן קבוטל היה קורא לפני הכהן הגדול בליל יום כיפור את ספר דניאל שלא ירדם - כלומר ר' חנניה שיבח אותם.
התחיל לומר להם הלכה מדיני טומאה: הוא מטמא והם מטהרים, הוא אוסר והם מתירים. הכריז עליהם אנשים הללו של שווא הם, של תוהו הם.
כל מה שאמר הם אמרו להיפך, אז ר' חנניה הכריז עליהם שהם הופכים את דברי התורה. אמרו לו כבר אמרת קודם שאנחנו בנם של גדולי הדור, ואינך יכול לסתור את דבריך. אז שאל אותם: למה אתם אומרים הכול להיפך, אני מטמא ואתם מטהרים, אני אוסר ואתם מתירים?
אמרו לו: מפני שאתה מקדש חודשים ומעבר שנים בחוץ לארץ, וצריך לקדש חודשים ולעבר שנים בארץ ישראל. אמר להם: הלא ר' עקיבא בן יוסף גם כן היה עושה זאת בחוץ לארץ! אמרו לו: הנח ר' עקיבא שלא השאיר כמותו בארץ ישראל.
רבי עקיבא היה גדול הדור, אז כשהיה צריך לקדש חודשים, הוא קידש חודשים אפילו בחוץ לארץ.
אמר להם: גם אני לא הנחתי גדולים כמותי בארץ ישראל. אמרו לו: גדיים שהנחת נעשו תיישים.
כשהלכת מארץ ישראל תלמידי החכמים היו גדיים עכשיו נעשו תיישים, וגם יש להם קרניים והם יכולים לנגוח, והוסיפו ואמרו:
והם שיגרונו אצלך וכן אמרו לנו: לכו ואמרו לו בשמנו: אם שומע - מוטב, ואם לאו - יהא בנידוי. ואמרו לאחינו שבגולה: אם שומעים - מוטב, ואם לאו - יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכינור ויכפרו כולם ויאמרו: אין להם חלק באלוקי ישראל. מיד געו כל העם בבכייה ואמרו: חס ושלום, יש לנו חלק באלוקי ישראל. כל כך למה? משום שנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
שואלת הגמרא: עד כדי כך הקפדה על שקידש חודשים בחו"ל? ועונה שמפני שכתוב "כי מציון תצא תורה". הפסוק הזה לא מובן, האם רק בארץ ישראל אפשר לפסוק הלכות, אין בד"צ לונדון, אין בד"צ ביוהנסבורג, אי אפשר לפסוק הלכות בחו"ל? מה עם כל התלמוד בבלי שפסקו הלכות בבבל? הרמב"ם מביא את הפסוק הזה בהלכות קידוש החודש, והמפרש שם שואל: מה הפסוק הזה מלמד דווקא על קידוש החודש. ומשיב שמלמד גם על קידוש החודש. זה תירוץ לא כל כך מובן, האם את כל ההלכות אפשר לפסוק רק בארץ ישראל ולא בחו"ל?
אלא שקידוש החודש זה דין מיוחד. זה לא רק בירור התורה, אלא יצירת התורה, כי בקידוש החודש יש הלכה מיוחדת, "אתם" - אפילו שוגגים, "אתם" - אפילו מזידים. בית דין שקבע שהיום ראש חודש, אפילו שהעדים שיקרו ובית הדין סמך עליהם וקידש את החודש, ובית דין לא רוצה לחזור בו אפילו שיודעים שהעדים שיקרו, או אפילו מזידים, בית הדין עשו בכוונה שייגרם כך שהחודש יהיה מקודש בתאריך מסוים - החודש מקודש. בכל התורה כולה אין דבר כזה שבית דין יכריעו הלכה וזו טעות ולא יחזרו בהם. יש דין פר העלם דבר של ציבור שאם בית דין הגדול טעה והורה הוראה שלא כדין, ואחר כך התברר שטעה, הוא חוזר, אפילו סנהדרין. וכאן יש הלכה מיוחדת מגזירת הכתוב שהתאריך של ראש חודש נקבע לפי החלטת בית הדין. סדרי הזמנים קובעים את הכול, גם את הימים הטובים, וגם את יום בר המצווה. אם בית דין קבע שהיום ראש חודש, אז מי שנעשה בר מצווה היום נחשב גדול, ואם עבר עבירה אז הוא נענש. אם הייתה טעות לבית הדין וראש חודש צריך להיות מחר, אז בעצם לא היה צריך להיענש, אבל הואיל ובית דין קבע - כך ההלכה. בגלל שקידוש החודש הוא יצירת התורה, קידוש החודש הוא דווקא בארץ ישראל, 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'.
בקידוש החודש מופיעים שלוש קדושות
קדושת הזמנים מחוברת לקדושת ארץ ישראל ולקדושת ישראל, ישראל מקדשים את הזמנים. בקידוש החודש מתגלות שלושת הקדושות יחד, קדושת עם ישראל, שהקב"ה נתן לנו כוח לקדש חודשים, וממילא את הזמנים, וכל זה בארץ ישראל.
הרשב"ץ בפירושו למסכת ברכות מסביר, מדוע כשחותמים 'מקדש השבת ישראל והזמנים' או 'מקדש השבת וישראל וראשי חודשים', זה לא נקרא שחותמים בשתים - כי השבת מבטאת את הקדושה שנתן הקב"ה לעם ישראל, והקדושה של עם ישראל מקדשת את ראשי החודשים. זאת אומרת שראש חודש הוא ביטוי לקדושת עם ישראל המקדש את הזמנים, ומקדשים את החודש לכתחילה דווקא בארץ ישראל, ורק במקרים חריגים כמו רבי עקיבא קדשו בחוץ לארץ.
ראש חודש ניסן – זמן להתפלל על המלכים והמנהיגים
מביאים בשם הבעל שם טוב שבראש חודש ניסן צריך להתפלל על המלכים ועל השרים, כי הוא ראש השנה למלכים. בראש חודש ניסן המלכות מתחדשת, ואנחנו צריכים להתפלל שבע"ה הקב"ה ימנה לנו מנהיגים נכונים טובים, יראי שמיים, אנשי אמת אנשי חיל שונאי בצע.
שמחת הסיום של תורה
בע"ה סיימנו זמן ארוך, וכבר עשינו את מסיבת הסיום בסעודה שלישית. ואני רוצה שוב פעם לציין את הזכות הגדולה שאנחנו זוכים לעסוק בתורה בארץ ישראל, מה שלא זכו דורות על דורות של גדולי תורה. צריכים לדעת להודות לריבונו של עולם על הזכות הזאת, שאנחנו בארץ ישראל, שאנחנו עם ישראל, אשר בחר בנו מכל העמים, בחר בארץ ישראל והביא אותנו לארץ, וזוכים לעסוק בתורה בארץ ישראל, עם הכרת ערכה של ארץ ישראל. יש כאלה שנמצאים בארץ ישראל אך לא יודעים את ההבדל בין ארץ ישראל לחו"ל, והקב"ה זיכה אותנו שאנחנו שייכים לבית מדרש שיודע את ערכה של ארץ ישראל וסגולת ישראל, ומתוך כך אנחנו עוסקים בתורה.
"ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים להודות" על כל הטוב הזה שהקב"ה זיכה אותנו. צריך להיות בשמחה גדולה, שמחת סיום. "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב", מה היה בט"ו באב - אחד הדברים היה שסיימו לקצוץ עצים למזבח (תענית ל.). כל הקיץ קוצצים עצים ומכינים אותם למזבח, וכשהגיע ט"ו באב התחילה לחות ומפסיקים לקצוץ את העצים משום שלא יהיו יבשים מספיק. קציצת העצים היא לא בדיוק מצווה, אלא זו הכנה של מצווה, מכינים עצים שאחר כך בזה יקריבו קרבנות. ואת זה מציינת הגמרא כאחת הסיבות לשמחה בט"ו באב. זה אחד מהמקורות למעלת סיום מסכת. אותו הדבר בסיום הזמן. אנחנו צריכים להודות מאוד לה'.
יציאה לבין הזמנים - לייצג את התורה בכבוד
אנחנו יוצאים עכשיו לבין הזמנים, ואתם צריכים לדעת שאתם שליחים, אתם בני תורה. מסתכלים עליכם ובוחנים אתכם, מה התורה עושה לבן אדם, האם זה נכון שהתורה גורמת לאדם להיות טוב יותר במידות, האם הנהגתו יותר נכונה וטובה, מסתכלים גם על ההנהגה שבין אדם לחברו, וגם על ההנהגה שבין אדם למקום. אם בחור ישיבה מאחר לתפילה, אנשים אומרים: תראו, לומדי תורה באים לתפילה מאוחר. אז יש עליכם יותר אחריות מאשר בישיבה, בבין הזמנים אתם מייצגים את התורה וזה מחייב. צריכים להשתדל מאוד שיראו שהתורה פועלת, זו לא הצגה. אנשים לא יודעים להבחין כשרואים בן תורה אם הוא לומד שנה ראשונה, שנייה או שלישית, חושבים שבחור ישיבה גם כשלמד חצי שנה, התנהגותו צריכה להיות שונה, טובה יותר. לא רק בחוץ, גם בבית ,ההורים מסתכלים ואומרים, הוא היה חצי שנה בישיבה, מה זה עשה לו. הם רוצים לראות את התוצאה, אם אדם ישן עד מאוחר ולא שומר על זמן קריאת שמע, יכול להיות שיש לו תירוצים, לדוגמה שלמד בלילה עד מאוחר, אבל הוא לא יכול להסביר את זה לכל אנשי בית הכנסת...
בין הזמנים זו הזדמנות לצאת מהמסגרת, להיות לבד ולהתמודד עם כל אתגרים שעומדים בפני כל אחד ואחד, ולהיות חזק. זה מבחן מה פעלה התורה - כך ביניכם לבין אחרים, וגם ביניכם לבין עצמכם, לדעת איך גם כשאתם לא נמצאים בתוך המסגרת ובתוך האווירה של קדושה, אתם שומרים על גובה ועל רמה רוחנית.
אני רוצה לברך אתכם בחודש טוב ומבורך, חג שמח, ושבעזרת השם תחזרו עם כוחות חדשים לזמן הבא עלינו לטובה. שנזכה ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", אז בכל ניסן יש קצת גאולה, ואנחנו מבקשים שתהיה גאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












