ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לאחרונה, עם התרבות עלוני פרשת השבוע, התעוררו רבים לשאול האם צריכים לגנוז עלונים אלו. מוסיפים הגבאים ואנשי המועצות הדתיות וטוענים, שכל המקומות שיועדו לגניזה התמלאו עד אפס מקום, וכבר אין יודעים לאן להוליך את כל דפי הגניזה המתרבים מיום ליום, ומוטלים בביזיון סביב למקומות המיועדים לגניזה.
הקדמה על דין גניזה
ראוי להקדים כי אסור מן התורה למחוק אחד מן השמות הקדושים שנכתב לשם קדושה, שלגבי עבודה זרה נאמר (דברים יב, ג-ד) "ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא", אבל לגבי שמותיו של הקב"ה נאמר בהמשך "לא תעשון כן לה' אלוקיכם". ונפסק להלכה שכל המוחק במזיד אחד מן השמות שנכתבו בקדושה, נענש במלקות (רמב"ם הל' יסודי התורה ו, א). וחכמים הוסיפו לאסור גם מחיקת פסוק בדרך ביזיון, למרות שאין בו שם קדוש. אבל מותר למחוק פסוק כדי לכתוב פסוק אחר, שרק מחיקה בדרך ביזיון אסרו חכמים (רמב"ם שם ו, ח).
וכן הוא דין הגניזה: ספר תורה שיש בו שמות קדושים, צריך גניזה מהתורה. ספר קדוש שאין בו שם קדוש, צריך גניזה מדברי חכמים.
דין ספרים המודפסים
לפני כמה מאות שנים, לאחר שנתרבו כתבי הקודש בעקבות התחדשות הדפוס, התחילה שאלת הגניזה להתעורר. פעמים רבות המקומות שנועדו לאיסוף הגניזה נתמלאו, ואנשים הניחו את ספריהם הישנים מחוצה למקום הגניזה בצורה שאין בה כבוד, ופעמים שגויים לקחום כדי להשתמש בהם לצורכי קינוח בבית הכסא. לפיכך היו שהורו לשרוף את הספרים הישנים בצנעה, כדי שלא יגיעו לידי ביזיון (שבות יעקב ג, י יב). בנוסף לכך, היו שסברו שקדושת הספרים הנדפסים על ידי מכונה פחותה מקדושת כתבי היד שנכתבו מתוך כוונה קדושה (בדומה לדעת הפוסלים מצת מכונה למצווה וחוטי מכונה לציצית). ויש מי שסובר שהחובה לנהוג כבוד בספרים של תורה שבעל פה היא רק בשעה שמתכוונים ללמוד בהם, אולם אחר שבלו אין בהם יותר קדושה, ורק לאבדם בידיים דרך ביזיון אסור, אבל להניחם בדרך כבוד במקום שמשם ייקחום לאיבוד אין איסור (אג"מ או"ח ד, לט). אבל דעת רוב הפוסקים שגם ספרי קודש מודפסים שבלו חייבים בגניזה, ואסור לשורפם או להניחם באשפה. וכך נוהגים למעשה (ט"ז יו"ד רעא, ח, ועיין ציץ אליעזר ח"ג א).
דין דפים שהודפסו ללימוד חד פעמי
לפני שמורידים ספר לדפוס מוציאים הדפסה של דפיו לצורך. ועולה השאלה האם צריך לגנוז את אותם דפים. ודעת רוב האחרונים שהואיל והודפסו לצורך הגהה בלבד, לא חלה עליהם קדושה ומותר לאבדם או לזורקם באשפה (משיב דבר ב, פ; עין יצחק ה-ז). ואמנם יש אומרים שמדברי חכמים צריך לגונזם (שדי חמד באר בשדי ח'). ולמעשה דעת רוב הפוסקים להקל (ציץ אליעזר ג, א).
דין עיתונים שיש בהם דברי תורה
לדעת רוב הפוסקים, הואיל ורוב העיתון עוסק בדברי חול, כוונת הדפסתו אינה לשם קדושה, ועל כן גם דברי התורה שבו אינם צריכים גניזה. אלא שאסור לבזותם, כגון להשתמש בהם תשמישי גנאי (עיין מנחת יצחק א, יז-יח). ויש מחמירים לגזור את המאמרים התורניים ולגונזם. וכיוון שגם למחמירים החיוב הוא מדברי חכמים בלבד, להלכה יש להקל, ובתנאי שלא יניחום בביזיון, היינו שהמאמר התורני לא יהיה נראה כלפי חוץ. ודברים אלו אמורים לגבי עיתונים חיוביים כמו 'בשבע', אבל את דברי התורה שבעיתונים החילוניים דוגמת 'ידיעות אחרונות' לא שייך להביא לגניזה. ואף שבצד אחד מודפסים דברי תורה, הלא בצד השני יכולים להיות דברים הפוכים לגמרי, ואיך יתכן להחשיב דף זה כקדוש ולהביאו לגניזה. ובגניזת עיתונים אלו יש יותר חילול ה' מקידוש ה'.
עלוני השבת
לגבי עלוני השבת, יש מקילים, בדומה לדפי ההגהה, הואיל ונועדו ללימוד חד פעמי. ויש מחמירים. ונראה שלפי דעת רוב הפוסקים הדין יהיה תלוי ברוב: אם רוב העלון או חציו עוסק בדברי תורה, הרי שעיקר הדפסתו לשם לימוד תורה, ויש בו קדושה, וצריך לגונזו. ואם רוב ברור של העלון עוסק בדברי חול, הולכים אחר הרוב, ודינו כעיתון שאין צריך לגונזו. ויש להוסיף עוד צד להקל, שבימי הפוסקים שדנו בדין זה היתה האשפה מטונפת בצואה, וגם מי שסבר כי דפים מודפסים שיש בהם דברי תורה אינם חייבים בגניזה, מכל מקום הסכים שאסור לבזותם, ועל כן הצריך לגונזם. אבל כיום האשפה נקייה יותר, ואין בהנחה בה ביזיון כל כך, ולעומת זאת גם בהנחה בגניזה אין כל כך כבוד, ופעמים רבות הדפים מונחים בביזיון.
לפיכך, נכון לעטוף את עלוני השבת בנייר או בשקית ניילון שאינה שקופה, וכך להניחם בפח בפחות ביזיון. וכן אפשר להניח את עלוני השבת בתוך עיתון (שדברי התורה שבו מוצנעים בעמודים הפנימיים), וכשיניחום כך בפח, לא יהיה בהם ביזיון. (ועל כל זה ויותר אפשר לעיין בפניני הלכה ליקוטים א, ה, ח-יז).
דין העלונים למעשה
קיבצתי מספר עלוני שבת וחישבתי את אחוז דברי התורה כולל הכותרות, לעומת הפרסומות, ההודעות, הסיפורים והדיווחים השונים. וכך יצא כי גיליון 'באהבה ואמונה' ו'קוממיות' - כמחצית מתוכנם או קרוב למחצית עוסק בדברי תורה, ועל כן ראוי לגונזם. לעומת זאת יש רוב דברי חול בגיליונות 'שבת בשבתו' (60% חול), 'מעייני הישועה' (63% חול), 'מעט מן האור' (70% חול), 'שבתון' (70% חול), 'השבת' (70% חול). 'עולם קטן' (80% חול). וכיוון שרובם חול, אין חובה לגונזם, אלא יש לעוטפם בשקית שאינה שקופה וכך להניחם בפח. וכן אפשר להניחם בתוך עיתון אחר, כדוגמת 'בשבע', וכך להניחם בפח. העיקר שדברי התורה לא ייראו כלפי חוץ. ראוי להדגיש כי אחוז החול אינו קובע את איכותם של הגיליונות. למשל ב'מעייני הישועה' ו'מעט מן האור' יש אמנם אחוז גבוה יחסית של חול, אולם מדובר בסיפורים, כתבות והודעות שיש בהם ערך רב, אלא שאינם צריכים גניזה. לעומת זאת ב'שבתון' ו'השבת' עיקר החול עוסק בפרסומות, שאין בהם שום צד ערכי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.













