ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי הרב הקדוש רבי בונים מפשיסחה זי"ע, שפירש את הפסוק בתהילים (לט, ו) "הנה טפחות נתת ימי" באופן הבא - מי שמודד ומושך על ידו שבעים אמות חבלים, יש לו רק את הטפח שבתוך ידו, כי מה שכבר מדד- חלף ועבר ואינו נמצא בידו, ומה שעדיין לא הגיע לידו- עדיין לא מדד. כך ימי האדם הם רק ההווה.
והפירוש הפשוט בדבריו הוא לעודד את האדם שלא ידאג לא את דאגת העתיד ולא את מה שכבר עבר עליו. כי רוב הפעמים מה שמעכב את האדם מלהשתמש בזמנו לדברים טובים, הוא כי בימי הנעורים הוא מביט על העתיד ורואה לפניו הרבה שנים של עבודה, והיצר הרע מפחידו מגודל האחריות שיהיה עליו אם יקבל על עצמו ללכת בדרך הטוב לכל כך הרבה שנים.
ומנגד, כשאדם מגיע לימי העמידה, היצר הרע אינו מניח לו לשנות את דרכיו על ידי שמזכיר לו את כל מה שפגם בשנים עברו, ועל ידי זה מאבד ממנו תקוותו שאין שום טעם להיטיב את עצמו, וגם מראה לפניו את הקושי הגדול הנדרש לשנות הרגלים של כל כך הרבה שנים.
את דברי חז"ל (בראשית רבה כא, ו) "אין ועתה אלא לשון תשובה", מפרש רבי שלמה מראדומסק זי"ע בספרו 'תפארת שלמה' (פרשת ויגש), שהכוונה היא שבכדי שאדם יעשה תשובה הוא צריך לחשוב רק על הרגע הנוכחי - 'ועתה', כי בחושבו על העבר או על העתיד, הרי דברים אלו ימנעו ממנו דרכי התשובה.
וזה שאמר דוד המלך "הנה טפחות נתת ימי", היינו שיסתכל על ימיו כאדם המודד חבל ארוך, ויש להסתכל רק על הטפח הנוכחי שנמצא בידיו. ודבר זה נרמז גם במצוות ספירת העומר, לספור כל יום בפני עצמו, לדעת ולראות רק את היום שלפניו, ולדעת את החשיבות של כל יום כשלעצמו ולעשות בו רצונו של מקום.
ואלו דברי רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות פקדון הלכה ד): "ועיקר כוונת הספירה בפשיטות הוא שצריכין לדעת שימי האדם מנויים וספורים, והאדם יצטרך לתן דין וחשבון מכל יום ויום. ועל כן אסור לאדם לדחות את עצמו מיום ליום, רק לידע היטב שזה היום לא יהיה לו עוד כל ימי חייו, כי יום האחר הוא עניין אחר לגמרי והלוואי שיפרע בזמנו שיזכה למחר לצאת ידי חובתו מה שצריך לפרוע לה' יתברך חובת הזמן של מחר, אבל על כל פנים חלילה להטעות את עצמו לדחות מיום ליום".
ומוסיף בדבריו המתוקים: "וזה בחינת ספירת העומר שהוא התחלה והכנה לקבלת התורה, להורות שאי אפשר לקבל את התורה כי אם כשיודעין שהעיקר הוא היום הזה שהאדם עומד בו, שזהו בחינת 'היום אם בקולו תשמעו', היינו אם תרצו לשמוע בקולו ולקבל את התורה אי אפשר לכם לקבל כי אם על ידי בחינת 'היום', לידע שהעיקר הוא היום הזה דייקא. כי קודם קבלת התורה בעת שאנו צריכין לטהר עצמנו מטומאת מצרים, אנו צריכין לספור הימים בפה מלא כדי לזכור זאת היטב כי ימי האדם מנויים וספורים ושהיום הוא יום, כי הדיבור יש לו כוח גדול מאוד להזכיר את האדם".
ידוע בשם האריז"ל שבליל הסדר כל יהודי מקבל במתנה את כל 'המוחין' של מ"ט שערי קדושה, ובמוצאי החג נלקחים מהאדם כולם, על מנת שבימי ספירת העומר האדם יקנה קדושה זו בכוחות עצמו.
בחודש ניסן בליל פסח ירדו אורות גדולים, ואורות אלו הם למעלה מתפיסת האדם. האדם מרגיש באותה העת התקרבות אל האלוקות ואהבה גדולה מהקב"ה לעמו ישראל. לאחר מכן בעת שהאור עוזב אותו, אז נשאר האדם בבחינת 'נפשי חולת אהבתך'.
בפיוט ידיד נפש נאמר: "הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך, אנא א-ל נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא והייתה לה שמחת עולם". חודש אייר נקרא בנביא (מ"א ו, א) בשם זיו, אם כן, בחודש זה יש יכולת מיוחדת לרפא את האדם, כידוע ש'אייר' ראשי תיבות 'אני ה' רופאיך'.
כותב 'הלקח והלבוב': "בחודש אייר שהוא עיקר ימי ספירת העומר ניתן לכל אחד מישראל כוחות לקבל את האורות של חודש ניסן, כנרמז בספר 'בית שמואל' 'אייר' ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל, והוא סופי תיבות 'מקבל', כי חודש אייר נותן לאדם את היכולת לקבל את האורות של יציאת מצרים, ומתוך כך להתרפא ולהתחזק ולזכות לשמחת עולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
