ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
תיאור המקרה: התובעת השכירה לנתבע יקב, שהיא בעצמה שוכרת מאדם אחר (להלן: צד ג'). בעבר, הושכר היקב עם חוזה מסודר, שחודש מדי שנה. אולם, בשנים האחרונות המשיכה השכירות ללא חוזה מסודר. כשלושה שבועות קודם שהסתיימה שנה נוספת, הודיע הנתבע כי הוא אינו מעוניין להמשיך לשכור את היקב. אדם נוסף שבא לראות את היקב הודיע, שאם היו פונים אליו לפני כמה חודשים היה מעוניין לשכרו, אולם כעת אינו חפץ בכך.
התביעה: התובעת טוענת, שבקשה מהנתבע להודיע לה אם יחליט לעזוב, והנתבע הבטיח להודיע לה. כעת היא תובעת מהנתבע שישלם לה דמי שכירות עבור פרק הזמן הנדרש למתן הודעה מוקדמת, שהוא י"ב חודשים. ולכל הפחות את דמי השכירות שנאלצה לשלם לצד ג'. כמו כן, על הנתבע לשלם עבור המסים והרשיונות שהיא משלמת על היקב.
תשובת הנתבע: הנתבע מכחיש את טענת התובעת, שהוא הבטיח להודיע לה קודם שיעזוב את היקב. ולכן, היות שמראש השכירות בין הצדדים התנהלה על פי חוזים שנתיים, ברור כי בסוף שנה מסתיים החוזה, ואין הוא צריך להודיע לתובעת על כוונתו שלא להמשיך שנה נוספת.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
26 - החלפת השוכר תוך כדי תקופת השכירות
27 - שוכר שיצא ללא הודעה מוקדמת
28 - תוספת תשלום שהותנתה בעבודה עברית
טען עוד
הנימוקים: השולחן ערוך (חושן משפט סימן שיב) כותב: " סעיף ה: המשכיר בית לחבירו סתם, אינו יכול להוציאו עד שיודיענו ל' יום מקודם, כדי לבקש מקום ולא יהא מושלך בדרך, ולסוף השלשים יצא... סעיף ו: ... במה דברים אמורים, בעיירות. אבל בכרכים ... צריך להודיעו שנים עשר חדש מקודם. וחנות, בין בכרכים ובין בעיירות, צריך להודיעו י"ב חודש מקודם... סעיף ז: כשם שהמשכיר חייב להודיעו, כך השוכר חייב להודיעו מקודם שלושים יום בעיירות, או מקודם י"ב חדש בכרכים, כדי שיבקש שכן ולא ישאר ביתו פנוי. ואם לא הודיעו, אינו יכול לצאת אלא יתן השכר. הגה: או יעמוד לו אחר במקומו. סעיף ח: אם שכרו לזמן קצוב, כיון שכלה הזמן – יכול להוציאו מיד, אפילו כלה הזמן באמצע ימות הגשמים".
הרדב"ז (סי' לח) כותב, שירושלים נחשבת ככרך גם כיום לעניין זה, ולכן צריך להודיע בכתב י"ב חודשים מראש.
אמנם, היות שמנהג המדינה אינו כך, אלא לפי מה שמסדירים השוכר והמשכיר ביניהם, והיות שהשוכר והמשכיר לא הסדירו ביניהם את העניין הנ"ל, יכול השוכר לעזוב בלא כל הודעה מוקדמת.
שנית, הנתבע טען, כי היות שהחוזים הראשונים נעשו לשנה, והיו חוזים לזמן קצוב, גם לאחר שהפסיקו להשתמש בחוזים, ושכרו בעל פה, הרי זה כמו שכירות לזמן קצוב, ואין צורך בהודעה מוקדמת.
סברא זו נדונה בדברי האחרונים. בחכמת שלמה למהר"ש קלוגר (חושן משפט שם סע' א) נכתב, שבמקרה של שכירות לזמן שהמשיכה לאחר תום תקופת השכירות, יש צורך בהודעה מוקדמת, שלא כדברי הנתבע. אבל בכסף הקדשים (חושן משפט שם סע' יב) הסתפק בזה, וערוך השולחן (שם סע' כד) נקט שאין צורך בהודעה מוקדמת.
על כן, מן הדין אין הנתבע חייב להודיע מראש לתובעת על כוונתו לעזוב את הדירה. אולם, היות שהתובעת טוענת שיש לה סיכום עם הנתבע שלא יצא בלא הודעה מוקדמת, הרי הנתבע צריך להישבע להכחיש אותה, ובמקרה כזה מנהג הדיינים לתת בעד שבועה שליש מהתביעה. וככלל כתבו הפוסקים, שכדי להטיל שלום ניתן לפשר עד קרוב לשליש התביעה. על כן, חייב בית הדין את הנתבע לשלם את נזקיה הממשיים של התובעת, שהם דמי השכירות שהיא צריכה לשלם לצד ג', והמסים והרשיונות המוטלים עליה.
בנוגע לתשלום הפיצויים עבור הפסדיה של התובעת, כתב בשער המשפט (חו"מ שם סק"ב), שמה שכתב השו"ע, שאם השוכר לא הודיע מראש אינו יכול לצאת אלא יתן השכר, היינו שהדין נותן שלא יצא, כדי שלא יפסיד המשכיר, אבל אם יצא אינו חייב לשלם את ההפסדים של המשכיר, שהרי זה כגרמא. אלא שמראש ניתן לנדות את השוכר עד שיקבל עליו לסלק את ההיזק. אבל אם כבר יצא השוכר מן הבית, ולא הודיע למשכיר, אין מוציאים ממנו בבית דין, שהרי זו גרמא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










