ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
גדלותו בתורה נודעה ברבים, ובהמשך חייו שימש כרבן של הקהילות החשובות ביותר במרכז אירופה, ובהן פוזנן (פוזנא) שבפולין (פעמיים) וניקלשׂבורג שבבוהמיה (היום מיקולוב שבצ'כיה), וכמובן פראג. בין רבנותו בניקלשׂבורג לרבנותו בפראג חי עשרות שנים בעיר פראג בלי תפקיד רשמי (באמצען חזר לשנים ספורות לשמש כרב בפוזנן). הוא הקים בפראג בית מדרש, ולמדנים רבים מכל רחבי המדינה התאספו סביבו ולמדו ממנו. שם הוא החל להפיץ את שיטת לימודו, שהתנגדה בחריפות לפלפול הקיצוני שהיה נהוג אז בלימוד התלמוד ברוב הישיבות. בתקופה ההיא החל לכתוב את סדרת ספריו שעשתה לו שם גדול. הספר הראשון שהדפיס היה 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, שעד היום נחשב לאחד הפירושים החשובים של פירוש רש"י. אחרי כמה שנים הדפיס את ספרו המחשבתי הראשון 'גבורות ה'', ומאז יצא שמו גם כמחדש גדול בענייני אמונה ומחשבה ופירוש אגדות חז"ל. באותן שנים נוצר קשר בינו ובין הקיסר הגדול רודולף השני מצד אחד וכמה מגדולי המדע של זמנו מצד שני, שמו התפרסם בכל העולם היהודי ואגדות רבות נקשרו סביבו. רק בזקנותו, בשנת שנ"ז (1597), מונה רשמית לרבה של פראג, ובתפקיד זה שימש תריסר שנים, עד שנפטר בן קרוב למאה בי"ח באלול שס"ט (1609).
בגנות הפלפול
נוסף על למדנותו, פעילויותיו הציבוריות להנהגת הקהילה, אלפי התלמידים שלמדו ממנו תורה, הספרים הרבים שכתב בכל מקצועות התורה ודמותו המיוחדת, נודע המהר"ל מפראג בגלל סדרה של סיפורים ואגדות שהמציאות והדמיון משמשים בהם בערבוביה. כך לגבי הסיפורים הרבים על מלחמתו נגד עלילות הדם שהיו נפוצות בימיו, וכך הסיפור הידוע על ה"גולם" שהיה משמש אותו ושהציל את הקהילה פעמים רבות, עד שהתחיל לסכן את בני הקהילה והמהר"ל היה צריך להוציא את שם הקודש מפיו כדי להפסיק את חייו, וגופו טמון עד היום בעליית הגג של בית הכנסת העתיק של פראג. אין ספק שהסיפור של הגולם כפי שהוא מסופר לא היה ולא נברא (הוא גם לא מוזכר כלל לא בכתבי המהר"ל הרבים ולא בכתבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו), אולם ייתכן שחלקים ממנו מבוססים על מעשי מופתים להצלת יהודים שאכן התקיימו ואירעו, ואשרי היודע.
המהר"ל נהג להוכיח ברבים את אנשי הקהילה וגם את ראשיה, ותיקן תקנות רבות בעניינים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. הוא גם ביקר בחריפות תלמידי חכמים שסומכים להוראה תלמידים שאינם ראויים לכך, וראשי ישיבות שמלמדים את תלמידיהם בדרך הפלפול שמרחיקה אותם מאמת התורה, ומשאירה אותם, לדבריו, עמי ארצות.
הייחודיות של רוב כתבי המחשבה של המהר"ל נעוצה בשילוב של דברי חז"ל עם דברי קבלה בתוספת דברים מחוכמת הפילוסופיה בסגנון מיוחד במינו, שכולל חזרות רבות שכולן בעלות משמעות. הוא לא השתמש כלל בכתביו במושגים קבליים, ולהבדיל גם לא במושגים פילוסופיים, אך הם מוסתרים בתוך דבריו ובתוך סגנונו המיוחד. עיקר דבריו נסוב על פירוש דברי חז"ל, לפעמים באופן מקורי ומיוחד, ודבריהם משמשים תמיד בסיס לדיוניו, גם כאשר הוא עוסק בעניינים רוחניים מופשטים. בספריו קיימים הסברים שיטתיים ועקביים בעניינים רוחניים ומוסריים שונים, ורבים מהם שזורים כחוט השני במקומות רבים בספריו השונים.
הנה לדוגמה פסקה קצרה מדבריו בפרק העשירי של ספרו 'נצח ישראל':
"כאשר האדם שומע הדברים אשר הגיעו (קרו) לעם ה' אשר לא הגיעו לשום אומה בעולם, ורוב הצרות אשר באו עליהם, והשִפלות היתרה אשר הם ירודים עד עפר ויותר מזה, ותהרהר במחשבתך שאולי הוא יתברך עזב אותם, והם אליו כאומה אחרת חס ושלום ויותר פחותה מהם - אל יבוא בהרהור ליבך ובמחשבתך דבר כמו זה, כי מחייב הדעת והשכל שאינו כך, וגם המוחש לא יקבל זה, גם משה עבדו הנאמן וכל עבדיו הנביאים לא העידו עליהם כך. והנה מחייב זה הדעת והשכל בראיות מופתיות מחויבים מוכרחים, עד שכל אדם בן דעת יראה לפניו דבר זה יותר משמש בצהריים. וזה כי מן הדברים אשר נתבארו לך בפרקים הקודמים מסדר השתלשלות הריבוי מן האחד, וביארנו לך במופת ברור כי אי אפשר רק (אלא) שיש בבריאה דבר שהוא ראשית, שהוא קודם וראשית אל הריבוי אשר הוא אחריו, וכמו שהתבאר למעלה, ואם לא כן היה קשה איך יבוא הריבוי מן ה' יתברך אשר הוא אחד, וכמו שנתבאר למעלה. לכך אי אפשר רק שתהיה אומה אחת יחידה, והיא ראשית הריבוי מן האומות בעולם. ואם לא כן היה הספק הזה עומד במקומו, מאיזה צד יבוא הריבוי מן הסיבה הראשונה, שהסיבה הראשונה היא אחת. אבל האומה הזאת היחידה הם ישראל, שהם אומה אחת יחידה נקראת ראשית, וכדכתיב 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתו'".
המהר"ל עוסק הרבה בספריו בהבדל התהומי שבין היהודי ובין הגוי, ובתפקיד המופלא שמחכה לעם ישראל בעידן הגאולה לתקן את כל העולם כולו, ומסביר בהרחבה את המאמצים הרוחניים והנפשיים והמעשיים הרבים שיידרשו לשם כך. המהר"ל הדגיש פעמים רבות את החשיבות של ארץ ישראל במילוי תפקידו העולמי והנצחי של עם ישראל, ואת הצורך לתת את המקום הראוי גם לחוכמות העולם בתוך תיקון העולם. בעניינים חינוכיים עמד המהר"ל על הצורך ללמד את התלמידים מגיל צעיר באופן שיטתי ומסודר כדי להגיע לתוצאות חיוביות ואמיתיות של ידיעת התורה ואהבת התורה, והדגיש את החשיבות לקיים את הדרכת חז"ל ללמוד באופן מדורג – "בן חמש למקרא ובן עשר למשנה ובן ט"ו לתלמוד" וכד', בניגוד לשיטה המקובלת (עד היום!) להקדים את העיון בתלמוד ולעשותו עיקר הלימוד כבר מגיל צעיר. במחשבתו המקורית הוא אף הציע להדפיס על דפי הגמרא במקום את פירושי בעלי התוספות - את פסקי הרא"ש, כדי לכוון את הלימוד להבנת הסוגיה ולידיעת המסקנה, במקום לעסוק כבר מגיל צעיר בקושיות ובתירוצים של בעלי התוספות.
הראי"ה החיה את תורתו
כמה מגדולי החסידות התעמקו בכתבי מהר"ל ונטלו מהם מלוא חופניים של תובנות וידיעות, אבל בעולם הישיבות היה לימוד המהר"ל נדיר למדי עד הדור הקודם. רבנו הראי"ה קוק זצ"ל נודע בין השאר בכך שעשה את המהר"ל לאחד מהבסיסים של המחשבה היהודית, והעביר את שיטתו זו לתלמידיו. אחד מהם, רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הפך במשך השנים לאחד מגדולי התורה של הציבור הליטאי, ובשיעוריו הרבים, ובסדרת ספריו 'פחד יצחק', ובעזרת תלמידיו הרבים, העביר את החיבה לתורת המהר"ל ואת ההכרה בחשיבות לימודה לרבים מהמשגיחים וגדולי הרוח בעולם הישיבות, כך שהלימוד בספרי המהר"ל הפך היום לנפוץ הרבה יותר מאי פעם. להבדיל, גם באקדמיה תופס היום המהר"ל מקום חשוב במחקרים על התרבות היהודית במאות השנים האחרונות, ואלפי מחקרים ומאות ספרים נכתבו עליו ועל תורתו.
את ספריו החל המהר"ל להוציא לאור בגיל מאוחר יחסית, בן 66. הראשון, כאמור, היה הספר 'גור אריה' על פירוש רש"י על התורה, ובהמשך הוציא לאור את סדרת ספריו בהתאם לפסוק (דברי הימים א כט, יא) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמיים ובארץ": ספר 'הגדולה' על בריאת העולם והשבת, 'גבורות ה'' על יציאת מצרים וכל מה שסביבה, 'תפארת ישראל' על התורה ועל מתן תורה, 'נצח ישראל' על הגאולה, 'ההוד' על סוכות ובית המקדש, 'שמיים וארץ' על הימים הנוראים, ובנוסף לכך 'נתיבות עולם' על ענייני מוסר ומידות, 'באר הגולה' על התורה והיהדות, 'נר מצווה' על חנוכה ו'אור חדש' על פורים, 'דרך חיים' על אבות, חידושי אגדות על התלמוד, דרשות על התורה ועוד (שלושת הספרים 'הגדולה', 'ההוד' ו'שמיים וארץ' לא נדפסו ואינם, ולא ברור אם לא הושלמה כתיבתם או שהם אבדו לפני הדפסתם). כמו כן חיבר פירוש על הטור וחידושים על המסכתות, שרק חלקם יצאו לאור. בדורנו יצאו לאור ספרי המחשבה של המהר"ל בכמה מהדורות משוכללות, וכן נדפסו ביאורים לרבים מספריו, ליקוטים מתוך ספריו בנושאים שונים, קיצורים של משנתו וכמובן ספרים רבים שמבוססים על תורתו.
חלק מתלמידיו הגדולים של המהר"ל היו מגדולי הדור הבא. המפורסם שבהם הוא רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר הפירוש המפורסם 'תוספת יום טוב' על המשנה וספרים נוספים, ואחריו הרב, האסטרונום וההיסטוריון הידוע רבי דוד גנז, הפוסק והמקובל רבי אליהו לואנץ מוורמייזא, רבי יצחק כ"ץ חתנו שהיה מגדולי דורו, בנו רבי בצלאל שהיה ראש ישיבה בפראג, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל 'כלי יקר' על התורה שמילא את מקומו ברבנות פראג, ועוד רבים.
הפרסום הגדול של המהר"ל בעולם כולו מתקיים ללא ספק בזכות האגדה המופרכת הנ"ל על הגולם מפראג; אולם אצל אנשי התורה המהר"ל הוא מגדולי התורה והאמונה שבכל הדורות, שחלק ניכר מההבנה של רבותינו ושלנו על מהלכי הקץ המגולה שאנו חיים ממש בתוכו נובעים מדבריו המאירים בספריו הגדולים, ואשרינו שזכינו. תנצב"ה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
