ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
במשך השנה נוצר הרגל ושגרה, שנה מלשון שונה וחוזרת, וגורמת לקיום מצוות כדרך אנשים מלומדה, ויותר גרוע מזה אם שוקעים בהבלי הזמן ושוכחים את האמת ותפקידנו בעולם, וזיכנו ה' יתברך בר"ה להתחדש ע"י קול השופר "תקעו בחודש שופר" חודש - חדשו מעשיכם, שופר - שפרו מעשיכם.
נאמר בספר יואל פרק ב (יא) וַֽיקֹוָ֗ק נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְקֹוָ֛ק וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ: (טו) תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כד – שובה: [ג] וי"י נתן קולו לפני חילו וג' (יואל ב: יא). וי"י נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו (שם /יואל ב'/), אילו ישראל. וכי עצום עושי דברו (שם /יואל ב'/), שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום י"י ונורא מאד (שם /יואל ב'/), זה יום הכיפורים. ומי יכילנו (שם /יואל ב'/), דמר ר' קריספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הן, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעי' גמורים ואחת של בינונים. אלה לחיי עולם (דניאל יב: ב), א"ר אילו הצדיקים גמורים. ואלה לחרפות לדראון עולם (שם /דניאל י"ב/), אילו רשעים גמורים.
קול השופר מחריד את הלבבות, יחד עם זאת, מעצים כוחם של צדיקים ועמך כולם צדיקים להתקרב אל הבורא בתשובה.
ראש השנה חל ביום בו נברא האדם, ואז התגלה הקב"ה כמלך על כל הארץ, (ראש השנה דף לא עמוד א: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו ... בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם". ולכן שיר של יום שישי ה' מלך גאות לבש.
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח".
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח". נשמה חלק אלו-ה ממעל, קול המשמיע אמון בבריאת האדם, בניגוד לכל המקטרגים, כפי שמפרש המדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה ח סימן ה: א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח,
התאווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים במקום שיש אדם בעל בחירה ויכוח לבחור בטוב, ולגלות שכינה בעלמא דשקרא. ועלינו לשמוע קול שופר של מעלה שנותן אמון בבני אדם שהאמת תצמח מהם.
ולא זאת בלבד אלא שכביכול מלכותו תלויה בנו, "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", מה אנו ומה חיינו כי הקב"ה מבקש מקרוצי חומר להמליך אותו, ואעפ"כ כך התאווה הקב"ה ואורים שעל תאווה לא שואלים קושיות,
מובא במסכת חגיגה דף ה עמוד ב: "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים. ומי איכא בכיה קמיה הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו! - לא קשיא: הא - בבתי גואי, הא - בבתי בראי".
הקב"ה מתכנס במסתרים לבכות על גאוותם של ישראל שניטלה וממילא על מלכות שמים שניטלה, המלך גלה מהיכלו ומעתה הוא בבחינת "מלך בשדה", "אכן אתה א-ל מסתתר", מתכנס כולו בד' אמות של הלכה, והוא עצב על כך. ומצפה שאנו נחפש אותו ונגלה שמלכותו בכל משלה, וכשנבין זאת לא נחשוש עוד מלהתקרב לבורא עולם, וקול שופר של מעלה קורא לנו שנשמע אותו ונביא לתקון המלכות.
"ובמה – בשופר". מפרש הריטב"א שבשופר אנו אומרים מלכויות ושופרות, אולם מה משמעות פסוקי השופרות? הם פסוקי השופרות הקולות ששמענו מסיני מהקב"ה, זה שופר של מעלה הקורא לנו לקבל תורה, ה' מסיני בא - כחתן היוצא לקראת כלה, לעורר את הכלה לבוא, ומשבחה ומפארה כעם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ועם העוצמות האלו אנו באים וממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
הפסוק היחיד המפורש בתורה להמלכת ה' נאמר בקריעת ים סוף "ה' ימלוך לעולם ועד", וזה מכוח היעוד שהקב"ה נותן לנו "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". והפסוק השני "תרועת מלך בו" אפשר לפרש שעם ישראל בעצמם משמעים את תרועת ה' בעולם.
בר"ה אין אומרים הלל בגלל החרדה מיום הדין, אולם פסוק אחד נאמר עוד מעט לפני תקיעת שופר "מן המצר קראת י-ה ענני במרחב י-ה, שקול השופר יוציא אותנו מן המצרים למרחב, "שמחה לארצך וששון לעירך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו", וכך גם הקב"ה כביכול יצא מן המצר של הגלות "והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ" שגם הקב"ה יצא מן הגלות "והיה ה' למלך על כל הארץ" "ויאתיו כל עבדך", ונזכה לכתיבה וחתימה טובה תהא שנת פדות וגאולה, שנת פלא גדול של מלכות ראויה בישראל מלכות ברוח התורה ברוח משיח צדקנו הנקרא פלא יועץ, ובתוך הכלל יפקד כל אחד לשנה טובה ומתוקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
