הילד למי?

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הכנה לקראת לידה
הריון

קטגוריה משנית

291

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" (גיטין מג, א). לטעויות מסוימות יש תפקיד חשוב במציאות. דווקא הכישלון מעורר לחשיבה ולתובנה חדשה לגבי מצבים מיוחדים. פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא ייחודית ומעלה שאלות הלכתיות, פילוסופיות, משפטיות ואתיות חדשות שטרם נדונו, ובעצם נוגעת בשאלות יסוד המובילות לקומה חדשה של חשיבה.
האירוע הטרגי מערב זוגות שכל חלומם היה להפוך להורים ולהיקרא אבא ואמא, ובמקום זה נקלעו לסיטואציה מורכבת ומביכה כאחד. במקום לחבוק ילד שלו ציפו לאחר דרך מלאה בקשיים, הם צריכים לדון על חזקת הילדה שתיוולד (בהנחה שאכן יימצא הזוג שלהם שייכים גנטית הביצית והזרע). בשורות הבאות ננסה לעמוד על הזווית ההלכתית הנוגעת לפרשה זו. דברים חמורים מעין אלו צריכים להגיע לפתחם של גדולי הפוסקים, ואין בדברינו הכרעה אלא פתיח לדיון בלבד.

כשהנשמה מאירה
ראשית – הרגעה. אין כאן שאלת ממזרות. כידוע, על פי ההלכה כאשר גבר מקיים יחסים עם אישה נשואה לגבר אחר, ילד שייוולד מהקשר הזה נחשב ממזר. מה הדין כאשר מדובר על ולד שנוצר על ידי הזרעה של זרע מגבר אחר, שלא ביחסי אישות?
בעניין זה נחלקו הפוסקים לפני כמאה שנה. דעת האדמו"ר מסאטמר הייתה שהילד שייוולד מתרומת זרע ייחשב על פי ההלכה לממזר. אולם רוב הפוסקים חלקו עליו וטענו שלא ערבוב תאי הרבייה הזרים גורם למעמד של ממזרות, אלא עצם האיסור החמור של קיום יחסים עם אשת איש. כך מקובל לפסוק בבתי הדין הרבניים. במקרה של החלפת העוברים המצב נחשב אפילו קל יותר, כיוון שלא הוזרק לאישה זרע אלא עובר, כלומר ביצית מופרית.
הפוסק העיקרי שליווה מקרוב את מכון פועה היה הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שכבר לפני הרבה שנים פסק לנו במקרה של תרומת ביצית, שהאם שנושאת את ההיריון ויולדת אותו נחשבת אמו של העובר, ולא בעלת הביצית. כך פסקו רוב הרבנים לפני כעשרים וחמש שנים. הפסיקה שלהם מבוססת בעיקר על הסברה שביצית אינה אדם אלא רק פוטנציאל. מי שיוציא מהכוח אל הפועל את התאים הביולוגיים ליצור אנושי בעל תבונה היא האם שנושאת את ההיריון, בזכות מתן הדם שלה שמכיל חמצן, הורמונים, אנזימים וויטמינים שמאפשרים התפתחות תקינה של העובר. בלי המערכת המשוכללת הזאת הביצית הייתה מתפוררת ולא היו נוצרים חיים.
סיבה נוספת לחיזוק העמדה היא רגע כניסת הנשמה לעובר. לפי המסורת שלנו, הנשמה נכנסת לעובר ביום הארבעים להיריון. רק בשלב הזה העובר נחשב לאדם, ויש לעובדה הזאת השלכות הלכתיות בנושא של הפלת עובר, פדיון הבן ועוד נושאים. בתוך הביצית יש בוודאי חיים, אבל ברמה של חיים ביולוגיים ולא של חיים אנושיים. ומכאן שגם מותר על פי ההלכה להשליך ביציות ואפילו עוברים עודפים שלא הוחזרו לרחם, ואין כאן עניין של רצח אדם. לכן, האם שנושאת את ההיריון היא הגורמת להפיכת חיים ביולוגים לחיים אנושיים. אולם דעה זו אינה הדעה היחידה ויש פוסקים שפקפקו באפשרות לפתור את החידה מי האם ההלכתית של העובר. ישנם רבנים שטענו שבכל זאת לא ניתן למחוק לגמרי את מעמדה של בעלת הביצית שמסרה את המערכת הגנטית שלה לעובר, ויש רבנים שטענו שייתכן שיש כאן שתי אימהות.
המאמרים שהתפרסמו בימים האחרונים בעיתונות הכללית דנים בשאלה מי האמא, והיוצא מכך - מי אמורה לקבל את התינוק לאחר הלידה. אולם נראה לי שניתן לערער על כך. יש כאן גם אב שנתן את הזרע, ולכאורה אין כאן ספק שהוא אביו של התינוק (ברגע שנגלה מי הוא). לאם יש בוודאי מעמד חשוב, אבל אי אפשר להתעלם מתפקידו של האב. לפי ההלכה היהודית האב נושא בכל האחריות לילדיו, הן מבחינה הלכתית הן מבחינה סוציו־אקונומית: הוא חייב למול את בנו ולפדותו אם הוא הבכור; עליו מוטלת האחריות ללמד את בנו תורה ואף לתת לו הכשרה מקצועית כדי שיוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו בעתיד; הוא מחויב לפרנס את ילדיו ולדאוג לצרכים הבסיסיים שלהם כמו ביגוד, רפואה, דיור ועוד. האב אינו יכול להתנער מאחריותו כלפי ילדיו. מסיבה זו בתי הדין בארץ מטילים את דמי המזונות על האב בלבד כאשר הילדים קטנים.
לכן נראה שאם האבא של התינוק שהוחלף יבקש לקבל לחזקתו את הילד ולהעניק לו את מה שהתורה דורשת ממנו - אין אפשרות לגרוע זאת ממנו, ומעמדה של האם בלבד הינו ספק הלכתי. אולם אם כך יקבע בית הדין הרבני את העניין, הוא יצטרך לבקש מהאב הגנטי לשלם לאם שנשאה את העובר דמי פונדקאות כמקובל בארץ, סכום העולה בסביבות 160,000 שקלים.

לחזק את ההשגחה
בימים האחרונים התברר שלא ידוע מי הם ההורים הביולוגיים של התינוקת. הזוג שחשבו שהם בעלי המטען הגנטי של העובר אינם ההורים שלו. ולכן במקרה זה נראה שיש לחזור לפסיקה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ולהחשיב את האישה הנושאת את ההיריון כאמא של התינוקת, ולכן זכותה לגדלה. נראה גם שאין צורך לערוך בדיקות גנטיות נרחבות לכל הזוגות שעשו טיפולים באותו בית חולים בעשרים השנים האחרונות כדי לגלות מי הוא אביו. אולם אם אדם מסוים יבקש לברר את העניין ויש סבירות גדולה שהוא אכן אביו של הוולד - לא ניתן לסרב לו. בינתיים הילדה תיחשב "שתוקית" – מעמד של ילדה שלא ידוע מי אביה – והיא תוכל להתחתן בעתיד אחרי פסיקה מיוחדת של בית הדין הרבני.
הנושא בוודאי יגיע לפתחו של בית המשפט העליון. נראה שבית המשפט יצטרך להביא בחשבון את דברי חוק יסודות המשפט: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש - יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". לא נראה לי שיהיה פתרון הולם שבו כל הצדדים יצאו שמחים מהמקרה המורכב הנדון.
סיפור החלפת העוברים חידד את הצורך בהשגחה הלכתית סביב טיפולי פוריות. כאשר הומצאו טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפני כחמישים שנה, הרבה פוסקים התנגדו להם. אחת הטענות הייתה שיש כאן חשש שעוברים יוחלפו וזה יגרום לאנדרלמוסיה בעולם. ההלכה היהודית הקפידה מאוד על נושא הייחוס, עד כדי כך שאישה שהתאלמנה או התגרשה אינה יכולה להתחתן עד שייוודע באופן ברור שהיא אינה בהיריון מבעלה הקודם. זהו 'דין הבחנה'. יש בוודאי השלכות הלכתיות חמורות מעצם אי־ידיעת הייחוס של האדם, כגון שעלול להתחתן עם אחותו. בנוסף ישנן השלכות לגבי דיני כיבוד הורים, ירושה ועוד.
מסיבה זו הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, קידם את נושא ההשגחה במעבדות הפוריות של בתי החולים. הרב מרדכי אליהו, הרב משה הלברשטם והרב מאיר בראנדסדרופר זכר צדיקים לברכה קבעו את הסטנדרטים של ההשגחה, מה שאפשר לזוגות רבים לקבל היתר מרבם לגשת לטיפולים ולזכות בילדים. הרב בורשטין תמיד מדגיש כי הדרישה ההלכתית להשגחה אינה מבוססת על חששות של רשלנות רפואית מכוונת ופושעת, אלא היא דרישה הלכתית שתפקידה לקיים את דין ההבחנה שעליו דיברנו קודם, והיא מאשרת בצורה ברורה שבני הזוג הם הורי הילד, ומכך מסתעף קיום המצוות ופרטי הדינים הנובעים מכך.
יש לציין שיש זוגות רבים שפונים למכון פוע"ה ומזמינים השגחה שלא מטעמים הלכתיים אלא מטעמים רגשיים יותר. הידיעה שקיימת השגחה הלכתית נותנת להם רוגע לגשת לטיפולים. רבני מכון פוע"ה מתפללים עבור הזוגות ומאחלים לכולם הרבה ברכה והצלחה בטיפולים. תפקידנו אינו לערער על אמינות המערכת, אלא להוסיף עוד קומה לטובת המטופלים והמערכת כולה.

מתוך העיתון בשבע
הכותב הוא רב פוסק ויועץ במכון פוע"ה

הריון

דוד בנימין

הריון
הילד למי?
חשוון תשפ"ג

הריון

רביבים
דין דימום שנגרם מהנחת התקן תוך־רחמי
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"א
הריון
הריון
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ

הריון

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
הלכות חנוכת הבית
הרב שמואל אליהו | כסלו תשע"ב
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב משה אליה
הרב יהושע שפירא
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז