ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בחלק מן המקרים התשובה די ברורה. ניתן כדוגמא את הרעב שבא בימי יעקב אבינו, שגרם לירידת המשפחה למצרים. כאן התשובה מאוד מתבקשת: זה היה עונש על מכירת יוסף לעבדות במצרים.
הרעב המתואר בתחילת מגילת רות הוא כנראה תוצאה של חטא לאומי בתקופה זו. הסברנו בעבר (הדברים יודפסו גם בתוך 'צפנת שמואל –מלכות דוד) כי תחת הנהגת אלימלך ובניו, עם ישראל התייאש מהאפשרות לנחול את הארץ המובטחת ולייסד בה מדינה יהודית מאוחדת. במילים אחרות, הם התייאשו מן הגאולה ועודדו נישואי תערובת, שסיכנו את המשך קיומו של עם ישראל, מה שנקרא באנגלית Jewish continuity .
ננסה לברר עתה מה גרם להכרזה בתחילת פרשתנו: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י).
לכמה דעות במדרש, הרעב בא כדי להעמיד את אברהם בניסיון, לבדוק האם מחשבות כפירה, ח"ו, יעלו בראשו. וז"ל הרד"ק (שם): "זה אחד מן הנסיונות שנסה האל את אברהם אבינו ועמד בכולן ולא הרהר אחר הקדוש ברוך הוא לאמר אתמול אמר לי וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית י"ב ג), והיום רעב בארץ שאני שוכן בה עד שאצטרך לצאת ממנה למקום אחר, אלא הכל היה מקבל מאהבה".
לעומתו, בדעת זקנים מבעלי התוס' מבואר בכיוון אחר לגמרי. וז"ל: "(נאמר קודם בכתוב) "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (י"ב ב), לשון צווי! שצוהו שכל מקום שילך שילמד בני אדם להכיר בוראם ולברכו וכן עשה כדכתיב לקמיה "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' " (שם ח) (כמו) שאמר לו הבורא ית' והם (יושבי כנען) לא הכירוהו ולכך וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. לדבריהם, הרעב לא היה עונש לאברהם אלא ליושבי ארץ כנען, שלא הפכו להיות תלמידיו של אברהם, למרות הציווי האלהי.
תוך אחיזה בשיפולי גלימותיהם של הגדולים, נציע הצעה בכיוון שסלל הרד"ק בעקבות המדרש, תוך קישור לתחילת הפרשה ולציווי המופיע בראשה: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם א). על פי הרמוז בסוף פרשת נח "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (שם י"א כח) וכמובא ברש"י (שם): "יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקָבַל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח, אני משלו, ואם נמרוד נוצח, אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף, וזהו אור כשדים".
המאבק בין נמרוד מלך האימפריה הגדולה בעולם ואברהם העברי, הגיע לנקודת רתיחה, תרתי משמע. הציווי לעזוב את בית אבא התבקש. הניסיון היה שהקב"ה הביאו לארץ כנען, שנכבשה באותו זמן על ידי צאצאי כנען, בנו הרביעי של כוש בן חם (עיינו ברש"י על הפסוק וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ שם י"ב ח).
הניסיון הבא וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מעלה את דרגת הקושי בשלב נוסף. אברהם נאלץ לעזוב את ארץ כנען ולהגר למצרים. נמרוד, אויבו המר של אברהם, היה בנו של בכורו של כוש בן חם. נמרוד שהפיץ את הכפירה, נולד במצרים ומשם עבר לבבל ואז השתלט גם על אשור ומלך על כל העולם, כמבואר בכתוב (ע"פ הרמב"ן): "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל (עיינו ברש"י) לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:... וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה ... הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (שם י' ח – יא).
עזיבת ארץ ישראל בגלל הרעב והירידה למצרים, למקום שורש הכפירה, למ"ט שערי טומאה, הופכת את ניסיונו של אברהם למשהו יותר משמעותי – והוא, אברהם העברי הבודד, עמד בו.
הבה נתפלל שהקב"ה לא יעמידנו בפני ניסיונות
ושנזכה ללכת בדרכו של אברהם, אבי האומה, אבי המאמינים באמונת אומן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
