ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
סיפרה הבת את הדברים לאביה. אמר לה רבי שמואל: "דבר זה למד הצדיק מהתורה, מהנביאים ומהכתובים. מהתורה, שנאמר "ותצחק שרה", ואחר כך ילדה את יצחק. מהנביאים, שנאמר "רני עקרה". ומהכתובים, שנאמר "אם הבנים שמחה".
שאלה הבת: כיוון ששרה צחקה לשם סגולה, למה התרעם עליה הקדוש ברוך הוא?
השיב לה אביה: סגולה צריך לעשות רק כשהצדיק מבטיח, אבל כשהקדוש ברוך הוא בעצמו מבטיח, אין צורך בסגולות... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 38).
תשובה זו נוגעת בקושיא גדולה, שמקשים המפרשים בפרשתנו. בתחילת הפרשה, ה' מבקר את שרה על שצחקה ולא האמינה להבטחה שיוולד לה בן מאברהם לעת זקנותם. והלא, בהמשך הפרשה מתברר ששרה היא נביאה, כפי שנאמר בפסוק (בראשית כא, יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ומכאן למדו חז"ל (מגילה יד) שאברהם היה טפל לשרה בנביאות, ולכן עליו לשמוע לשרה, "שמע בקולה – בקול רוח הקודש שבה" (רש"י שם).
והתקשו המפרשים – הכיצד שרה אימנו, שנביאה גדולה הייתה, לא האמינה לדבר ה'?
כמה מהראשונים ענו, שאברהם אבינו ראה את האורחים, וזיהה שהם מלאכים, וממילא ידע שזו הבטחה ישירה מה'. אך שרה חשבה שהם אנשים, ואולי חשבה שזו ברכה של נביא בלבד, ולא הבטחה של מלאך, ולכן צחקה ולא האמינה. (יש שמבארים, ששרה הייתה באוהל ולא ראתה אותם, לכן לא זיהתה שהם מלאכים).
לפי זה, שרה צדקה שלא האמינה, כי לא הבינה שיש כאן הבטחה מוחלטת מה'. ובכל זאת, ה' דקדק עימה כחוט השערה, ודרש ממנה שתאמין בצורה מוחטת או שתאמר 'אמן' על ברכת הנביא.
ולפי דברי רבי שמואל מקאמינקא, חטאה מצטמק עוד יותר. היא האמינה לברכת הנביא, וצחקה ושמחה, כדי שברכת הנביא תתקיים ותזכה לילד, וה' דקדק עימה ואמר לה שכאן לא צריך אפילו לסגולה זו.
אולם, דומה שאפשר למצוא כאן עומק נוסף. התורה מלמדת כאן על חלוקת התפקידים הנכונה בין הגבר והאישה בבית, ומעניקה לנו עצת זהב לזוגיות, (ולכל היחסים הנכונים בין בני אדם).
הפרשה מתחילה בהכנסת אורחים, המביאים עימם בשורה חדשה לילד, ועליית מדרגה בביתם של אברהם ושרה. בשלב זה, אברהם הוא המוביל השמח והמאמין, ושרה היא הצועדת אחריו.
לעומת זאת, בהמשך הפרשה, בעת שיצחק כבר נולד, וישמעאל מכניס רוחות זרות לבית, דווקא שרה היא שמזהה ראשונה את הסכנה לחינוכו של יצחק "ותרא שרה את בן הגר המצרית... מצחק". ומיד, היא המובילה, בהסכמתו של ה', "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה...כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", היא הנביאה ואברהם טפל לה.
לכל אחד מבני הזוג יש תפקיד בהובלת הבית, והם משלימים זה את זה. אברהם, הגבר, הוא 'שר החוץ' ו'שר השינויים'. הוא קולט את האורחים, הבאים מבחוץ, ומעכל מיד את בשורת השינוי. אולם, שרה היא 'שרת הפנים', כשנדרשים להגן על החינוך הטהור של הבית והילד, היא שקולטת ראשונה את הסכנה.
תופעה מעט דומה יש גם לזוג נוסף בפרשה, לוט ואשתו. לוט מסוגל להתנתק מסדום ולברוח מהמקום, ואילו אשתו נדבקת למציאות הקודמת וממאנת לעזוב את ביתה, ובכך הופכת לנציב מלח.
יש כאן לימוד חשוב לחיי הזוגיות בפרט, ולימוד ליחסי בני אדם בכלל. בכל מערכת זוגית ומערכת יחסים, יש לכל אחד תפקיד ישוב שבו הוא המוביל, ואם ניתן לו את מקומו, הרי שהוא יתרום את חלקו ויקדם את המערכת. בזוגיות, פעמים רבות, תפקידו של הגבר להוביל את יחסי הבית כלפי חוץ, ותפקידה של האישה לטפח את פנים הבית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
