ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
וכך נאמר שם – "קולי קולות יחדלון, בעת שירי יגדלון... ואל יסיגו גבולי... ואל תשמשו בנזר שיר שפרה לי". כלומר, במקום לעסוק במעלת יום השבת, המחבר מבקש 'קרדיט' על השיר, ומבקש שלא יסיגו את גבולו. מה קרה שם? מי ניסה לגנוב את השיר?
על כך מסופר, שרבי יהונתן חיבר את השיר, אך לא השלים את הבית האחרון. והנה, יום אחד הוא מגלה, שאדם אחר לקח את השיר, והפיץ את השיר בציבור, כשהוא טוען שהוא מחבר השיר. תבע רבי יהונתן את הגנב הספרותי, והחל וויכוח גדול, עד שאמר רבי יהונתן – שימו לב! השיר הוא בסימן 'יהונתן חזק', כרגע חסר בו הבית האחרון, מי מאיתנו שיוכל לחבר בית שישלים את השיר, הוא המחבר האמיתי.
כמובן, שהגנב לא הצליח, ואילו רבי יהונתן חיבר את הבית העוסק בכך שזהו השיר שלו!
(השיר מופיע בזמירות השבת, אך רק מעטים שרים אותו. ומי יודע, אולי בגלל שהייתה מסביבו מחלוקת?)
סיפור זה מבטא מסר חשוב. זייפן יכול לקחת בעלות על דבר קיים, אך לא יכול לפתח ולקדם אותו. לעומתו, מי שיצר את העניין, הוא מחובר אליו בפנימיותו, הוא חי את המנגינה הפנימית של הדברים, וכשהאדם מחובר בפנימיות, הרי בכוחו לפתחו ולקדמו.
וכך מצאנו בפרשתנו, שהתורה מאריכה בסיפורו של אליעזר עבד אברהם, עד כדי כך שהיא חוזרת, כביכול, על הסיפור פעמיים. פעם ראשונה, היא מתארת את המקרה, ופעם שנייה היא מצטטת את אליעזר שמספר שוב את הסיפור למשפחתה של רבקה.
על כך אמרו חז"ל – "יפה שיחתן של עבדי אבות, יותר מתורתם של בנים", שהרי התורה תמצתה מצוות והלכות רבות, וכאן האריכה וציטטה את שיחתו וסיפורו של אליעזר, למרות שאנו הקוראים כבר מכירים את הסיפור מתוך שהתורה כבר סיפרה לנו.
כידוע, אם חסרה אות אחת בתורה, לפי רוב הפוסקים ספר התורה פסול. וכאן, אליעזר הוסיף אותיות רבות בתורה, נמצא שאליעזר ממש המשיך והוסיף והגדיל תורה בעולם, בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר".
מחז"ל למדנו, שאליעזר זכה לכוח זה מתוך שהיה 'עבד' לאברהם, בטל לאברהם. ואכן, כשאליעזר מגיע לבית רבקה, מכבדים אותו כאיש עשיר ומכובד, והוא מכונה בתורה 'האיש', לשון מכובדת. אך כשהוא מתחיל לספר את סיפורו, הוא פותח מיד בהצהרה – "עבד אברהם אנוכי". ללמדך, שזו כל מהותו.
ולמרות שהוא עבד וגוי, ואברהם אף אומר לו שיצחק לא יכול לשאת את ביתו, כי יצחק הוא ברוך ואליעזר הוא ארור, בכל זאת אליעזר מוסיף פרשיה שלימה בתורה, כי הוא עבד של האבות הקדושים.
אליעזר בטל ודבוק לצדיק, ומכח זה הוא מחובר למנגינה הפנימית של התורה, ובכוחו להוסיף ולהמשיך תורת ה' בעולם. להוסיף בתים נוספים לשיר.
ויהי רצון שנידבק תמיד בצדיקים ותלמידי חכמים, ונזכה להתחבר למנגינה הפנימית של הופעת דבר ה' בעולם!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים
קול צופייך חיי שרה תשפ"ב - המשך הלכות תולעים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
