ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בשנת תשכ"ט (1969) הוסר קמעה מסך הברזל שהבדיל בין ברית המועצות ובין העולם החופשי, וטיפין טיפין הורשו יהודים לצאת. בהמשך נפתח השער יותר, ובמשך כעשר שנים עלו למדינת ישראל כ־200,000 עולים חדשים. בדרכם ארצה הגיעו העולים תחילה אל וינה, בירת אוסטריה, והשתכנו לזמן במלון ששכרה הסוכנות היהודית כדי לקלוט אותם ולאשר את עלייתם.
עם בוא העולים הראשונים לווינה נוכחו אנשי המחלקה הדתית של הסוכנות היהודית בתופעה של נישואי תערובת וממילא גם בילדים שאינם יהודים על פי ההלכה. אי אפשר היה להפריד בין בני הזוג היהודים לנוכרים, על כן המדיניות הברורה של הסוכנות היהודית הייתה להעלות ארצה כל יהודי עם בני משפחתו, גם אם הם אינם יהודים. מיד עם הגעתם לישראל, קיבלו היהודים אזרחות ישראלית יחד עם בני משפחתם. בעקבות ערעורים על מדיניות זו, בשנת תש"ל נקבעה בחוק זכותם של בני משפחות היהודים כולל סעיף הנכד, ומאז הייתה הסוכנות מחויבת לקיים את מדיניותה על פי החוק.
מכיוון שהיה מדובר בבני משפחות של יהודים שהחליטו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי ולעלות לישראל, אנשי המחלקה הדתית בסוכנות השתדלו לגיירם לפני הגעתם לארץ. לשם כך האריכו את ימי שהותם בווינה ולימדו אותם יהדות ובסוף התהליך גיירום.
העומדים בראש תוכנית זו היו הרב מרדכי קירשבלום, יושב ראש עמית של מחלקת העלייה בסוכנות היהודית ונציג המפד"ל בהנהלתה, ועימו הרב שמאי גינזבורג, מגאוני הדור. הם קיבלו הסכמה בשתיקה ליוזמתם מהרבנות הראשית, והנחו את רבי אלתר מאיר שטיינמץ לארגן במחנה המעבר בווינה את הלימוד והגיור של המעוניינים בכך. הגיור בחו"ל היה חיוני, מפני שעם בואם ארצה היו העולים צפויים להיטמע בארץ, ללא כל צורך בגיור. בנוסף לכך, זמן השהות במחנה המעבר היה זמן אידיאלי ללימודי יהדות, בלי טרדות פרנסה והפרעות נוספות.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
693 - גיורי וינה – העלילות והעובדות
694 - פרשיית גיורי וינה
695 - סופה של פרשת גיורי וינה
טען עוד
רבי אלתר שטיינמץ פעל ביעילות. הוא פנה אל הרב ד"ר עקיבא אייזנברג, רבה הרשמי של וינה ופעיל ציוני באוסטריה, שהיה בעל אופי מודרני, ושכנע אותו לעמוד בראש בית הדין לגיור. כדיין שני הוא גייס את הרב יוסף ברונר, מנהל תלמוד התורה לבנים ובית יעקב לבנות של קהילת אגודת ישראל בווינה. הוא עצמו היה הדיין השלישי. לעיתים היו משתתפים דיינים נוספים. בכל שאלה שהייתה להם פנו לרב חיים גרינפלד, שהיה רבה של אגודת ישראל בעיר, שהדריכם ותמך במעשיהם. בדרך זו גוירו בווינה בין אביב תשכ"ט לקיץ תש"ל 54 איש ואישה.
המתקפות הקשות נגד בית הדין וסגירתו
מדובר היה בגיור רציני. הגרים למדו הרבה יהדות וקיבלו על עצמם את המצוות, ואף בפועל היה ניתן לצפות שיקיימו אורח חיים מסורתי. אומנם לפי דעת המחמירים הסוברים שאין לגייר מי שאינו צפוי לקיים אורח חיים דתי, אסור היה לגיירם. כלומר גיורים אלו היו טובים מרוב הגיורים שהונהגו בקהילות ישראל על ידי גדולי הרבנים שהלכו בשיטת המקילים. למרות זאת טענו כנגד הגיורים בווינה טענות קשות וחמורות ביותר. נטען כי הוקם שם "בית חרושת לגיורים", והוא מנוהל על ידי עסקנים דתיים מהסוכנות היהודית שנכנעו לחילונים ומגיירים בו "בסיטונות" ו"בסרט נע", וכי "מאות גרים" שאינם אלא נוכרים גמורים כבר עלו ארצה. עוד נטען כי לאחר ימי הכנה בודדים וקלושים מפצירים ומפתים את הנוכרים להתגייר, בלא שהם מבינים את משמעות העניין, שכן המתגיירים אינם מבינים את השפה של המגיירים. עוד נטען כי הדיינים המגיירים הם קלי דעת, או ניאולוגים ורפורמים אשר מזלזלים בהלכה, או הדיוטות שאינם מוסמכים לרבנות אלא משגיחי כשרות בלבד שמעולם לא התמחו בהלכה בכלל ובהלכות גיור בפרט.
במשך חודשים טענות אלה ואחרות נאמרו ונכתבו על ידי רבנים מפורסמים, אדמו"רים וראשי ישיבות. הן פורסמו במודעות חוצות שהופצו באלפי עותקים ונדפסו בעמודי השער של העיתונים החשובים בישראל, בחוברות ייעודיות ובספרים, בשיחות מוקלטות ובראיונות לרדיו. בהמשך רוב האדמו"רים בארץ ישראל וכן ראשי ישיבות מפורסמות חתמו על פשקווילים חמורים ביותר נגד "שערוריית הגיור בווינה". לבסוף קבעה מועצת הרבנות הראשית כי הגיורים כולם מוטלים בספק, והם ייבדקו על ידי רבני ארץ ישראל.
בית הדין לגיור העולים בווינה נסגר, ומאז בני ובנות הזוג הנוכרים וילדיהם עלו לארץ ללא גיור.
מיהו אלתר שטיינמץ המושמץ
כשקראתי את הטענות החמורות נגד גיורי וינה והביזויים הקשים נגד ר' אלתר שטיינמץ, שהוא הדיוט ועם הארץ ובלא סמכות החליט להקים בית חרושת לגיור פיקטיבי, חשבתי בליבי שעושה רושם שהוא מורה דתי ציוני ואידיאליסט, והחרדים לא מבינים שכוונתו לשם שמיים. לאחרונה אמרתי לחברי מכון הר ברכה הרב ד"ר בועז הוטרר והרב צוריאל חלמיש, שהתמחו בהיסטוריה, שמוכרחים לברר מי היה אלתר שטיינמץ, שמאז אותה פרשה נעלם מהזירה הציבורית.
בחסדי ה' נמצא האוצר
בסייעתא דשמיא אותרו צאצאיו של ר' אלתר, שהקימו משפחות דתיות מפוארות, לדוגמה, נכד אחד שלו משמש בתפקיד חינוכי בכיר. התברר שמאז אותה פרשה ועד יומו האחרון היה ר' אלתר פגוע. לקראת סוף ימיו, לאחר שעבר את גיל שמונים, רכש לעצמו מחשב, הקליד את קורות חייו, צירף את המסמכים והמכתבים הרבים שהיו ברשותו ותיאר את פרשת גיורי וינה באופן מלא. הספר כולל חמש מאות עמודים. הוא תכנן להדפיסו באופן פרטי. בחודש תמוז תשנ"ז, לאחר שטיוטת הספר נדפסה בשלושה עותקים, נפטר ר' אלתר לבית עולמו במיתת נשיקה. בהמשך, בתלאות מעברי דירה אבד המחשב שבו נכתב הספר, וגם שני עותקים מודפסים אבדו. בחסדי ה' העותק האחרון נותר שמור אצל בתו כחצי יובל שנים, ולפני כשבוע הרב ד"ר בועז הוטרר צילם את רובו. הרב צוריאל חלמיש בדק ומצא שמסמכים שהביא מדויקים, שכן נמצאו להם העתקים בגנזך המדינה, וכן אישים נוספים שהיו מעורבים בפרשה אישרו את דבריו.
בעזרת ה' עוד אמשיך לספר את פרשיית המחלוקת הגדולה אודות גיורי וינה.
מילים אחדות על הרב אלתר מאיר שטיינמץ
הרב אלתר מאיר שטיינמץ זצ"ל (תרס"ט-תשנ"ז, 1909–1997) נולד בעיירה בורשה שבמחוז מרמרוש שבטרנסילבניה. משפחתו הייתה עשירה ומקושרת לחסידות ויז'ניץ. הוא עצמו למד אצל הרב מנחם מנדל הגר, האדמו"ר מווישובה, ואף הוסמך על ידו לרבנות. במשך לימודו אצל האדמו"ר התגורר במשך כשנה בביתו ולמד עם בנו בחברותא. כמו כן למד בישיבות אצל הרב מרדכי בריסק בטושנד והרב אליעזר דוד גרינוולד (ה'קרן לדוד') בסאטמר. כדי לסייע בעסקי משפחתו עבר לגרמניה והמשיך ללמוד שם תורה בקהילה חרדית מודרנית, ובמקביל למד כלכלה. בכישרונו כי רב ידע שש שפות. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזב את גרמניה ושב לבית הוריו. שם המשיך בפעילות ציונית והיה ממנהיגי הפועל המזרחי, ייסד את סניף בני עקיבא והיה חבר הנהלת תנועת תורה ועבודה בסיגט ובאוראדיה (גרוסוורדיין). בשנת תרצ"ה (1935) בזכות תושייתו היה שותף בארגון עליית סיטקוב, שבמסגרתה עלו לארץ מאות משפחות, חלקן ממחוז מרמורש. על תקופת השואה כתב בספרו באריכות. החל מקיץ תש"ד שהה במחנות אושוויץ, בוכנוולד ועוד, ועבר ייסורים קשים. בהיותו דובר גרמנית מונה על ידי הנאצים ימ"ש לשמש אחראי המחנה במרצבכטל, ובפיקחות ובמסירות נפש הצליח להציל מאות יהודים ממוות. 42 מבני משפחתו הקרובה נרצחו בשואה אך הוא שרד, רזה וחולה, ושנתיים עברו עד שהבריא. לאחר השואה נרדף על ידי השלטון הקומוניסטי על היותו בעל נכסים ועל היותו ציוני חבר הנהלת תנועת המזרחי באראד. בסופו של דבר כל רכוש משפחתו הוחרם ובמאמצים רבים הצליח בשנת תש"י לעלות לארץ בחוסר כול.
במשך יותר מעשרים שנה (תשי"ב-תשל"ד) עבד כאחראי כשרות וצורכי הדת במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. היה אב לשלושה והתגורר עד לפטירתו בבני ברק. מתוך הכרת צדיקותו והכרת העובדות לאמיתן בפרשה לא הסכים האדמו"ר מוויזניץ', רבי חיים מאיר הגר זצ"ל, להצטרף לחבריו האדמו"רים שחתמו נגד גיורי וינה.
מעט על מסירותו להצלת אחיו
כאשר הגרמנים ימ"ש עמדו לסגת, גילה לו סגן מנהל מחנה מרצבכטהל שהגיעה פקודה לחסל את המחנה ולהצעיד את כל היהודים ברגל, 15 קילומטרים ליום, עם כל המטען בלי שום רכב, ולירות בכל מי שלא יוכל ללכת ולהשאירו בצד הדרך. עוד הוא גילה שמי שיהיה במרפאה, שנועדה לאנשים שעומדים למות והייתה בכפר קטן סמוך, לא יילקח למצעד. איש הוורמאכט הזהיר שאם יידעו שסיפר לו על חיסול המחנה יהרגו את שניהם. באותו לילה אסף ר' אלתר את הרופאים שבמחנה, ותוך סיכון נפשות גדול פינו לכפר המרפאה יותר מ־400 אנשים חלשים והצילו בכך את חייהם.
בספרו מובאים צילומי מכתבים שכתבו אליו אחרי המלחמה יהודים שהציל. אחד כתב: "אתה בכל פעם הוצאת אותי בכוח, ולא ידעתי פשר הדבר... כך תהילה לא־ל עליון ולך בתור שליח מצווה דרחמנא, ניצלתי מתאי הגזים... לעולם לא אשכחך". ואחר כתב לר' אלתר שהוא היה "מאותם שוטרי בני ישראל... שלקו מן המצרים על שלא עינו את ישראל, ואני זוכר היטב אשר כבודו שליט"א היה הרבה מאוד בסכנה, אשרי חלקו וצדקתו בזה ובבא".
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
