ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
על מלכים ומלכות, שרים ושרות, נסיכים ונסיכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם אבות האומה, שעתידה לצאת ממצרים כעם, בעוד כארבע מאות שנים, אבל כרגע, הם מנהלים משפחות פרטיות?
האם הם מלכים ונשיאים עוד בחייהם?
התורה מספרת את תולדות חייהם של משפחות האבות, כאנשים פרטיים ולא כמנהיגי ציבור גדול.
במבט ראשון, מדובר בסיפור על התמודדויות:
* עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכליים, או אחרים (סוף פרשת נח יא, לא; הירידה למצרים יב, י; המעבר לארץ פלשתים כו, א; החזרה לבאר שבע כו, כד ועוד).
* עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים, מצד שני.
* עם משברים בין אחים (עיינו כדוגמא יג, ז-יב; טז, א; כה, כא; כא, ט; לד ל) ועוד.
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שיחד עם ההתמודדויות הפרטיות, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם היה דווקא במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה היבטים. השיג והשיח של אבותינו: אברהם יצחק ויעקב, שכלל גם עימותים צבאיים, הוא עם מלכים ושרים.
אברהם: עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים המסופוטמים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק: עם אבימלך מלך פלישתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם לבן וצבאו (לא, כג-לב, ב), עם עשיו וארבע מאות לוחמיו (פרקים לב-לג), עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם הערים שבסביבות שכם, עם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז). (גם הרשות לדון למוות שמורה רק למלכים עיינו מ"ב, לז).
האמהות, נשותיהם, גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" (בראשית רבה פרשה מז סימן ה), תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז).
בת משפחתה של שרה, מילכה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
על פי המדרש הגר גם היא בת מלכים והצטרפה אליה גם בת אבימלך. וז"ל המדרש: "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר…, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך"
(בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה, לפי הפשט, היא נסיכה מדיינית ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך). לכן כינויים הוא "בני הפלגשים", ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד.
(לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד עיינו גם בדעת הרמב"ן מובאת בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד).
אם כך, גם רבקה נסיכה וממילא גם רחל, לאה, זלפה ובלהה, כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש. (ל"ה כב).
נציין במאמר מוסגר כי גם הדורות הבאים נשאו נסיכות. (עיין בדהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
כך מסביר גם הרמב"ם את מעמדם של האבות: "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם"
(הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג).
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
הבה נסיים בתפילה כי מנהיגי ישראל גם בימינו
יהיו כאלה שראויים לשאת בתואר ממשיכי דרכם של האבות והאמהות.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
