ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
חוות 'אנשי האמת והצדק', הגליל העליון.
יעקב מנמנם על משמרתו. הוא נקרע בין עייפותו הרבה לחובתו לשמור על העדר מפני הגנבים.
יום ארוך מאחוריו. כבר בזריחה, הוא הוציא את העדר למרעה, וזה לא היה פשוט. להנהיג 200 ראש בשטח הררי ומסולע זו משימה מורכבת ביותר.
סוף סוף הוא שב לחווה, וגם כעת עליו לשמור...
שמורות עיניו נעצמות לשעה קלה.
לגנבים זה הספיק. חיתוך קצר בגדר, והעדר כולו כבר בדרך לכפר הסמוך...
3:00 בלילה. יעקב מתנער מתנומתו. השקט חשוד.
הוא רץ במהירות לדיר. מבט קצר, והוא נוטל את נשקו, מזעיק את ראובן, ויחדיו הם שועטים בג'יפ לכיוון המשוער. הם כבר מכירים את הנפשות הפועלות מהגניבות הקודמות.
הפעם, הם לא יבזבזו זמן ויחכו למשטרה. הם גם לא צועדים באיטיות בניסיון לאתר עקיבות, הם פשוט נוסעים 'דוך' ישירות לשדות החמולה של השכנים. הג'יפ שועט במהירות על דרך העפר המשובשת, ופורץ לתוך שדה התבואה של חמולת הגנבים.
הנה, מאחורי קפל הקרקע שבקצה השדה, מתגלה חלק מהעדר. שאר הכבשים כבר מצטופפות במשאית הגדולה.
יעקב וראובן פורקים במהירות מהג'יפ, ומנקבים ביריות את גלגלי המשאית...
לפתע, נשמעת מאחוריהם שאגה – 'מה אתם עושים? השתגעתם? אתם אנשי אמת וצדק? אמנם העדר שלכם, אבל מי הרשה לכם לרמוס את שדה התבואה שלי, ולנקב את גלגלי המשאית שלי? ובכלל, הרעש שאתם עושים באמצע הלילה, מעיר את הילדים שלי. זהו גזל שינה שאי אפשר להשיב...
אתם גנבים! הזקתם לממון שלי! תשלמו'!
יעקב לא צריך להסתובב אחורה, כדי לדעת מי השואג. הוא כבר מכיר טוב את סוג הטיעונים של הרמאי הסדרתי, המנהיג את חמולת הגנבים.
ובכל זאת, הוא מסתובב באיטיות, רק כדי להביט לרמאי בעיניים, ולהגיד לו בפנים: 'לבן! האמת החלקית והצדדית היא מפלטו של השקרן'!
וזה בעצם תמצית הסיפור בין יעקב ללבן. לבן הוא לא רק רמאי, שמחליף את משכורתו של יעקב 100 פעמים (עשרת מונים, ואין מונים פחות מעשרה, כך שהחליף 100 פעמים – רש"י ל, ז). לבן הוא לא רק רמאי, שמסכם עם יעקב בפרוטרוט, "ברחל בתך הקטנה", (בהסכם קואליציוני מוצק ומפורט), על נישואיו עם אישה אחת, וברגע האחרון מחליף לו לאישה אחרת.
לבן הוא עז מצח, שמוכיח את יעקב על פרטים קטנים וצדדיים, ובזה מתיימר להיות איש האמת והצדק, הזכאי לכהן כמוכיח בשער. על הפרת ההסכם לגבי הנישואין, הוא מלין בצדקנות "לא יעשה כן במקומינו, לתת הצעירה לפני הבכירה". ולאחר שנות הניצול והרמייה הארוכות, הוא עוד מעז להתלונן באוזני יעקב על נימוסיו והליכותיו של חתנו המסור – "מה עשית, ותגנוב את לבבי? למה נחבאת לברוח... ולא הגדת לי... ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי...".
מסכן! לא נתנו לו לנשק את קרובי משפחתו המנוצלים!
יש כאן מסר חיוני לכולנו. לבן הוא אבי אבות הרמאים, אך הרבה רמאים בכל הדורות הולכים בדרכיו.
זה נכון גם היום לאויבינו, המנסים לגנוב מידינו את ארצינו, שנתלים כל העת בטיעונים צדדיים, ושוכחים, משום מה, את הטרור והפשעים שהם עושים כל העת.
ולהבדיל, זה נכון בפוליטיקה, שבה כל הרמאים מחפשים להפיל את אנשי האמת דרך פליטת פה שאינה במקום.
וזה נכון בכל מיני רמאים שאנו נתקלים בהם בחיי היום יום. פעמים רבות, הרמאים מנסים להסיח את דעתם של אנשי האמת בטיעונים צדדיים ודמגוגיים, שיתכן שהם נכונים, כביכול, אך התמונה הכוללת היא שאין להתחשב בפרטים אלו! ואדרבה, התחשבות בפרטים אלו, תגרום לסילוף האמת והצדק!
חשוב שלא נתבלבל, ונחפש להביא את המציאות כולה לדרך של אמת וצדק!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי
תענית ותפילות על הפסקת גשמים - קול צופייך ויצא תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
