וחי אחיך עמך

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
כלל ישראל

קטגוריה משנית

110

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תורת ישראל מדברת בשלושה מישורי דיון כאשר היא עוסקת ביחסים שבין אדם לחברו. המישור הראשון הוא מישור משפטי, שבו הדיון הוא האם יש בסיס לתביעה משפטית הלכתית במערכת הקשרים שבין אדם לחברו. ההלכה הבסיסית לדוגמה פוסקת ש"קניין דברים אינו קניין", ולמעשה אומרת שלא ניתן לתבוע לקיים הבטחות שלא נעשה עליהן קניין כלשהו. דוגמה נוספת לדבר היא קביעת ההלכה הבסיסית של "ביישו בדברים – פטור", ועל כן אין תביעות הלכתיות של פיצוי על לשון הרע והלבנת פנים (במשך הדורות נוספו תקנות קהל המאפשרות זאת), וכן על זה הדרך.
מישור שני הוא מישור החובות המוטלות על האדם מול הקב"ה. על אף העובדה שקניין דברים אינו קניין, ועל כן אם יבטיח האדם הבטחה מסוימת לא יהיה אפשר לתבוע את קיומה בבית דין – האדם עצמו מחויב לעמוד בדיבורו. כך לימדו חכמים: "...אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק" (בבא מציעא מט, ב), וכדברי רש"י: "כלומר כשאתה מדבר הן או לאו - קיים דבריך והצדק אותם". לא ניתן אפוא להפעיל מכשירים משפטיים במקרה כזה, אך מצוות ה' אינה מצטמצמת רק למשפט, אלא גם למצווה.
השפה השלישית היא השפה הנבואית. גם אם הכול תקף מבחינה משפטית, גם אם אין מצווה המחייבת או האוסרת התנהגות מסוימת – השפה הנבואית אינה כולאת את עצמה רק בפורמליזם, כי אם עוסקת במרחב הרוחני. הדברים ידועים מאוד במצוות מסוימות, כמו בעיסוק בצום. יכול אדם להדר בכל מצוות הצום, ואף על פי כן לא לכוון כלל ליסודות הנבואיים שלו: "...הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו. הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם" (ישעיהו נח, ו-ז, הפטרת יום הכיפורים). אלה דברים שלא הוגדרו כמצוות מפורשות, אך הנבואה קוראת לבסס את הצום סביבם.
לעיתים הקריאה הנבואית הפותחת ברוח הכללית מאומצת בחלקה על ידי ההלכה המפורשת. הרבה מדיני שבת העוסקים בעובדין דחול נלמדים מפסוקים אלה בספר ישעיהו (נח, יג): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר".

חוקי אך בלתי נסבל
הדברים נכונים גם כשעוסקים בעניינים שבין אדם לחברו. אנו מוצאים לדוגמה את התיאור של מעגל העוני בספר נחמיה. הוא מתאר כך: "ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים. ויש אשר אומרים בנינו ובנותינו אנחנו רבים וניקחה דגן ונאכלה ונחיה; ויש אשר אומרים שדותינו וכרמינו ובתינו אנחנו עורבים ונקחה דגן ברעב; ויש אשר אומרים לווינו כסף למידת המלך שדותינו וכרמינו; ועתה כבשר אחינו בשרנו, כבניהם בנינו, והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו לעבדים, ויש מבנותינו נכבשות ואין לאל ידנו, ושדותינו וכרמינו לאחרים" (נחמיה ה, א-ה).
זהו אחד מהמעגלים הטיפוסיים של העוני: משפחה גדולה נאלצה ללוות כסף. כדי להחזיר צריך אפוא להרוויח פעמיים: הן כדי לכלכל את ה"שוטף" והן כדי להחזיר את ההלוואה. כשזה בלתי אפשרי, נאלצים למכור חלק מהאדמה כדי להחזיר את הלוואה. אולם מכירה זו מקטינה את אמצעי הייצור של המשפחה, ואם כן היא נאלצת שוב ללוות, עד שלא נותר לה מוצא כי אם למסור את בניהם ובנותיהם לעבודה אצל משפחת המלווה.
האם מישהו נהג שלא כשורה? לא. אין בדברים כל בעיה משפטית. להפך, הלוואות צריך להחזיר, והמלווה אינו חייב לוותר עליהן. הוא גמל חסד עם משפחות עניות והלווה להן בשעת דוחקן, אך הכסף צריך לחזור אליו. גם המשפחות הלוות לא עשו דבר שלא כשורה. הן צריכות להתקיים. הן צריכות לשלם את המיסים – מידת המלך. הכול חוקי. הכול כשורה. אבל התוצאה היא בלתי נסבלת: עוד משפחה ועוד משפחה מוסרת את ילדיה לעבודה אצל בני אדם אחרים כדי לקיים את נפשה, והעשירים כמובן מתעשרים יותר. הנבואה אינה יכולה לקבל מציאות כזו, והיא מוחה נגדה בכל תוקף, פעמים רבות במקרא. זה כוחה של הנבואה - שאינה מתכנסת רק לשפה משפטית או מצוותית, אלא עוסקת ברוח הגדולה ובדרך שבה ראוי לחיות.

אחים ומרוויחים
משבר הדיור ומחירי השכירות במדינת ישראל הם סוגיה מעין זו. מבחינה הלכתית משפטית, אין כל איסור להעלות את דמי השכירות. אין מדובר באונאה, שהלא המחיר העולה הוא מחיר השוק, והוא שקוף מאוד. אומנם, הרמב"ם פסק כי על מוצרים חיוניים יש פיקוח מחירים, אולם מחירי הדיור אינם בכלל זה. הוא גם מסמיך את הציבור לעשות תקנות ציבוריות על הגבלת מחירים, אולם מסיבות רבות אין זה רלוונטי בהקשר של מחירי השכירות, ובכלל – הניסיון לכבוש מחירים באופן מלאכותי לא זו בלבד שלרוב אינו מצליח, הוא גם מביא נזקים רבים בכנפיו. באופן משפטי לא ניתן אפוא לתבוע את הורדת מחירי השכירות, וחוקי ההיצע והביקוש פועלים כאן בצורה הפשוטה ביותר.
קשה גם לדבר על מצווה מפורשת המחייבת את בעלי הדירות שלא להעלות את מחירי השכירות לרמה המקסימלית שהם יכולים. אין זה ברור כלל שיש להגן דווקא על השוכרים, ופעמים רבות דווקא בעלי הדירות הם אלה שזקוקים לכסף יותר מהשוכרים, ועתה ניתנת להם הזדמנות למלא את חסרונם. כל ניסיון לעגן את מחירי השכירות במשפט או במצווה נראה כלא עומד במבחן המקורות.
אולם, התוצאה הקיימת היום היא איומה. אנשים מאבדים את מקום מגוריהם. המציאות הזו מגיעה גם לחלק מהיישובים, שגם בהם מחירי השכירות הרקיעו שחקים. מדובר בטרגדיות אישיות, של משפחות גדולות שנאלצות לדחוק את עצמן לתוך בתים קטנים בהרבה ממה שמאפשר חיים ברווח, ואף בטרגדיות יישוביות, של התפרקות המסגרת החברתית והערבות ההדדית המסוימת שאמורה להיות בסיסה של הזהות היהודית שלנו.
התורה לימדה אותנו כי היחס שלנו זה אל זה צריך להיות כיחס שבין אחים: אחים אינם נמנעים מלהרוויח, ואינם חייבים לתת זה לזה מתנות חינם, אולם הם גם לא מעלים את המחירים בצורה הקיצונית ביותר האפשרית, והם מחפשים דרך שתאפשר להם להרוויח כראוי מחד, אך מאידך גם להתחשב במצוקת האחרים. המאבקים הגדולים שלנו על הזהות היהודית אינם יכולים להצטמצם בכשרות, גיור והשבת הציבורית. החתירה ליישובים תורניים אינה יכולה למצות את עצמה בכיסוי ראש, שעות לימוד תורה והפרדה בין המינים בלבד.
אנו קרואים אפוא להקשיב גם לדברי הנביאים ולרוח הגדולה העולה מקרבם. מעבר לחובות המשפטיות ולאיסורים הקשורים במצוות, צריכה להיות גם רוח גדולה של "וחי אחיך עימך", ושל תזכורת מתמדת כי אנשים אחים אנחנו. אחים נוהגים בהתחשבות זה כלפי זה, ומחפשים את טובת הצדדים כולם.
יישובים תורניים יכולים להתבלט בכך שבעלי הבתים והמשכירים יסכימו להרוויח פחות מהמקסימום האפשרי, ועל ידי כך יביאו לידי ביטוי את הערבות ההדדית ואת החתירה לכך שכולם יוכלו לחיות ביחד. הם לא צריכים לוותר על האפשרות לקבל הכנסות גבוהות יותר בגלל חוקי הביקוש וההיצע; ברם, הם יכולים לגדור אותן ולשמוע גם את כאבם של שכניהם ושל חבריהם, ולזכור גם את הרוח הכללית של האומה, שצריכה להיות משיבת נפש בעת הזו.

הכותב הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מתוך העיתון ב'שבע'

כלל ישראל

הרב יובל שרלו

ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה.

אחדות ומחלוקות
אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
תמוז תשפ"ו
שיעורים נוספים ברפואה
מלך ממית ומחיה
תמוז תשפ"א
הלכות בין אדם לחברו
קשב לפני אידיאולוגיה
כסלו תשע"ח
כלל ישראל
וחי אחיך עמך
כסלו תשפ"ג

כלל ישראל

כלל ישראל
לאומיות יהודית
הרב מרדכי גרינברג | אייר התש"ס
כלל ישראל
ראויים לטוב
הרב ברוך כהנא | איר תשפ"ב
59 דק'
כלל ישראל
חיי המעשה וחיי תורה, הילכו שניהם יחדיו?
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | ז' באדר ב תשפ"ב
וישלח
עבודה מעשית באהבת ישראל
הרב יניב חניא | טבת תשס"ז

כלל ישראל

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חבלי משיח
הניגון של אברהם אבינו
הרב מרדכי הוכמן | אלול תש"ע
מגד ירחים
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
59 דק'
נח
מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליעזר מלמד
הרב משה אליה
הרב נחשון רבינשטיין
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב יעקב שפירא
הרב שלמה שושן
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז