ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
- מדורים
- רביבים
אלא שלא מצינו שחכמים חייבו לקנות תא זכוכית, ולכן הרוצה - רשאי להדליק את הנרות בתוך הבית. ואם ידליק את נרותיו בחלון הפונה לרשות הרבים, יהדר בפרסום הנס כמו המדליק בפתח הבית, אלא שלא יזכה בהידור של הקפת הנכנס לבית במצוות (פניני הלכה זמנים יג, ב).
פתח הבית או חלון הבית?
שאלה: כאשר יש לאדם תא זכוכית והוא יכול להדליק בפתח ביתו מבחוץ, סמוך לפתח, אלא שמקום הפתח אינו נראה מהרחוב, ולעומת זאת אם ידליק על אדן החלון, העוברים ושבים יראו אותו - היכן עדיף שידליק נרות?
תשובה: נחלקו בזה הפוסקים. יש אומרים שההדלקה בצד שמאל של הפתח עדיפה, כי זה המקום העדיף להדלקה לפי חכמים, ובכך האדם מוקף במצוות - מזוזה מימינו ונרות חנוכה משמאלו. ויש אומרים שעדיף להדליק בחלון, כי עיקר הסיבה שקבעו להדליק בפתח הבית היא משום פרסום הנס, ואם בחלון יתפרסם הנס יותר, עדיף כך. למעשה נראה שאף שלמדליק בפתח יש מעלה, מהודר יותר להדליק בחלון. וכן כאשר הפתח פתוח לחדר מדרגות, עדיף להדליק בחלון הנראה לעוברים ושבים ברחוב או בבית שממול.
כאשר כמה מבני המשפחה מדליקים, כמנהג אשכנז, ידליק אחד בפתח הבית והשני על אדן החלון (פניני הלכה יג, ב).
כאשר ההדלקה בחדר המדרגות מפריעה לשכנים
שאלה: אדם שרוצה להדר ולהדליק סמוך לפתח שפתוח לחדר המדרגות, ויש בבניין שכנים נוכרים או יהודים שהנרות מפריעים להם, מפני העשן שלהם או שהם מפריעים למעבר - האם צריך להתחשב בהם?
תשובה: אם החוק או תקנות הבניין באותו מקום עומדים לצד המבקשים שלא ידליק בחדר המדרגות - אסור לו להדליק בחדר המדרגות, אלא יקיים את מצוות ההדלקה בתוך ביתו ,כמו שרבים מישראל נוהגים. ואם החוק והתקנות מאפשרים לו להדליק בחדר המדרגות - אף שיש הידור מסוים בהדלקה בחדר המדרגות, נראה שמהודר יותר להתחשב בשכנים ולהדליק בתוך ביתו. ואם יש לו חלון שפונה לרחוב - קל וחומר שעדיף שידליק בחלון ביתו. אומנם אם בקשת השכנים היא קנטרנית, אזי כל זמן שהחוק עומד לצידו, אינו צריך להתחשב בשכניו הקנטרנים.
הנרות
כל הנרות כשרים לנרות חנוכה, ובלבד שיוכלו לדלוק לפחות חצי שעה. ואם אנשים רבים רואים מהרחוב את הנרות, עדיף להניח נרות שידלקו שעות רבות, כדי להרבות בפרסום הנס.
הנרות שמדליקים בערב שבת צריכים לדלוק לפחות כשעה ורבע, שכן מדליקים אותם לפני כניסת השבת, אך צריך שימשיכו לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
לכתחילה יש לבחור נר שאורו יפה ביותר, כדי לפרסם את הנס. לכן רבים בוחרים להדליק נר שעווה או פרפין, שאורם יפה במיוחד. ויש אומרים שעדיף להדליק בשמן זית, שאורו יפה והוא מזכיר את נס החנוכה שנעשה בשמן זית (פניני הלכה יב, 6).
נורות חשמל
מוסכם על דעת רובם המכריע של הפוסקים שאין יוצאים ידי חובת נר חנוכה בנורות חשמל. אומנם לעניין נר שבת, לדעת הרבה פוסקים אפשר לצאת בנורות חשמל, אולם בנרות שבת עיקר המגמה להוסיף אור, ואילו בנרות חנוכה הכוונה להזכיר את הנס שאירע במנורת המקדש, ולכן צריך שהנרות יהיו כדוגמת הנרות שבמנורת המקדש (פניני הלכה יב, ח).
האם למנהג הספרדים ילדים רשאים להדליק נרות?
מנהג הספרדים שרק גדול הבית מדליק נרות חנוכה, ואם הילדים משתוקקים להדליק גם הם חנוכייה, מותר להם להדליק נרות בלא ברכה. ומי שילדיו רוצים מאוד לברך, או שהוא רוצה מאוד שגם הם יברכו - יכול לסמוך על הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהתיר לילדים עד גיל בר־מצווה להדליק נרות בברכה.
ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק נרות בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על הרב שלום משאש זצ"ל, ויכוונו שלא לצאת בהדלקת אביהם, וידליקו בברכה (ילקוט שמש או"ח קצב).
הדלקת נרות במסיבות ואירועי ציבור
רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכייה בכל מקום שמתאספים בו אנשים, כגון בחתונה, בר־מצווה, בת־מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה. אומנם נחלקו אחרוני זמננו אם אפשר לברך על הדלקתם. למעשה, הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה רשאי. וכן ראוי לנהוג לכתחילה כאשר יש שם אנשים שאינם מדקדקים במצוות. ואזי עדיף לכבד חילוני בהדלקת הנרות, שעל ידי כך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילונים כאחד (פניני הלכה יב, טו, 18).
האם לקצר בעבודה כדי להדליק נרות בצאת הכוכבים?
שאלה: אדם שרגיל לחזור בשעה שבע בערב מעבודתו, האם צריך לקצר בעבודתו כדי להדליק נרות בצאת הכוכבים, בשעה חמש?
תשובה: אם אפשר, ראוי להתאמץ כדי לחזור מוקדם ולהדליק נרות בצאת הכוכבים. אבל אם הדבר יגרום להפסד או אי־נוחות משמעותיים, אפשר שידליק אחר הזמן שהוא רגיל לחזור מעבודתו.
וזאת משום שלכתחילה יש להדליק בזמן שאמרו חכמים (שבת כא, ב) - "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק", והכוונה לפי רוב הפוסקים, להדליק נרות בצאת הכוכבים (בשעה חמש), למשך כחצי שעה, שעד אז עוד היו אנשים רגילים לחזור מעבודתם לביתם, והיו רואים את הנרות, ובכך היה מתפרסם הנס. ובשעת הדחק הדליקו נרות גם לאחר מכן בברכה.
כיום, גם בלא שעת הדחק, כדי למנוע הפסד או אי־נוחות משמעותיים, מותר לדחות את הדלקת הנרות עד שעת החזרה מהעבודה. כי לשם פרסום הנס הורו חכמים להדליק נרות בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, שכן באותה שעה כבר החל להחשיך והנרות היו ניכרים, ומאידך המאחרים לחזור לביתם עדיין הלכו ברחובות, אבל מאוחר יותר, בלא תאורת רחוב, כבר לא הלכו ברחובות. אולם היום, כשיש לנו תאורה חשמלית ותאורת רחוב, ממשיכים לעבוד אחר שמחשיך, לכן הנס מתפרסם באותה מידה גם כמה שעות אחר כך. לפיכך, בשעת הצורך אפשר לדחות את הדלקת הנרות לשעת החזרה מהעבודה.
אומנם צריך להשתדל להקדים עד כמה שאפשר את הדלקת הנרות, ולכל המאוחר עד השעה תשע, כי עד אז גם המאחרים רגילים לחזור לביתם מעבודתם. ובשעת הדחק אפשר להדליק גם לאחר השעה תשע, תוך השתדלות להקדים את ההדלקה עד כמה שאפשר, לזמן שאנשים עדיין רגילים להיות ערים. ואם לא הצליחו להדליק עד אז, בדיעבד אפשר להדליק כל הלילה, אבל אפשר לברך רק בתנאי שיהיה לפחות עוד אדם אחד בבית או ברחוב שיראה את הנרות (פניני הלכה זמנים יג, ח, 12).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
שאלה: כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים, האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים, או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. שכן אם בן הזוג המאחר לא ישמע את ברכות הנרות במקום אחר יש להמתין לו. וגם אם הוא יכול לשמוע את הברכות במקום אחר, כאשר יש חשש שהוא ייפגע מכך שמקיימים את המצווה בלעדיו, או כשיש חשש שהקשר שלו למצווה ייפגע, יש להמתין עד שיחזור.
ואם ירצו, יוכלו לסכם שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן בברכה, וכשהמאחר יחזור, אף הוא ידליק נרות בברכה (פניני הלכה יב, ד, 2).
האם להמתין לבנים ולבנות, למנהג הספרדים והאשכנזים?
למנהג הספרדים, שלפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות עבור כל בני הבית, על פי אותם השיקולים שלפיהם ממתינים לבן הזוג - ממתינים גם לכל אחד מבני המשפחה.
אומנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר צריך להקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד־פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע הביתה ידליק נרות בעצמו בברכה.
לפי מנהג אשכנז, כיוון שכל אחד מדליק לעצמו, אין ממתינים לבן או לבת המאחרים, וכאשר הם יגיעו, ידליקו נרות לעצמם בברכה.
המוזמנים להדלקת נרות לסבא
שאלה: באופן קבוע באחד מערבי החנוכה אנחנו רגילים לנסוע אל הסבא להדלקת נרות, ולאחר מכן אנחנו סועדים שם. האם אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת הסבא או שעלינו להדליק נרות בביתנו?
תשובה: לדעת רבים מהפוסקים יש להדליק נרות בבית שבו ישנים באותו לילה, ולכן אינכם יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית הסבא (ראו פניני הלכה שם יג, ט). לפיכך, נכון שאחד מכם ידליק נרות בביתכם בצאת הכוכבים, ולאחר מכן תיסעו לסבא, וכשתגיעו ידליק הסבא את הנרות ברוב הדר ובנוכחות כל המשפחה, ולאחר מכן תשבו לסעודה.
שלא לאכול עד הדלקת נרות
המאחרים להדליק נרות אחר צאת הכוכבים צריכים להקפיד שלא לאכול אכילת קבע או מזונות בשיעור כביצה או לשתות משקה אלכוהולי עד שידליקו נרות (פניני הלכה שם יב, יג).
מתוך העיתון ב'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
