ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בתקופת השואה האיומה, היו שני נערים שלמדו באחת הישיבות המעטות, שהיו באותה תקופה בארץ ישראל. בשלב מסויים, הגיעו לארץ השמועות הנוראות מאירופה.
אמר אחד מהם לחברו – עכשיו, לא יהיו יותר יהודים שומרי תורה ומצוות. ענה השני – יהיו גם יהיו. החליטו השניים להתערב על סכום כספי (גרוש!), ואף כתבו את הדבר בשטר.
הלכו השניים לדרכם. החבר הראשון התרחק מדרך התורה והמצוות, והשני הפך לראש ישיבה. עברו שנים, ובניו של הראשון התעוררו מעצמם לשוב בתשובה, והלכו ללמוד בישיבות. יום אחד, בא בנו הקטן של הראשון, להתקבל בישיבה של השני. שאל אותו ראש הישיבה לשמו וכו', ואמר לו – דע לך, אביך חייב לי כסף.
חזר הבן הביתה וסיפר לאביו על דבריו של ראש הישיבה, והאב טען בתוקף שהוא לא חייב כסף לאיש. נסע האב לפגוש את ראש הישיבה, והוא שלף את השטר, ואמר לו – הנה, בנך שלך רוצה ללמוד תורה!
בגלות הארוכה ובשואה האיומה היו אנשים שחשבו, חלילה, שהעם מת, אבל עם ישראל לא מת. שבנו לארץ ישראל, ארץ החיים, וחיינו מחדש.
וזהו אחד המסרים המרכזיים של פרשת ויחי. יעקב אבינו ויוסף הצדיק לפני פטירתם מצווים את בניהם, שיעלו ויקברו אותם בארץ ישראל, כפי שמבואר במדרש רבה(פרשה צו) ובגמרא (כתובות קיא) שהאבות היו מחבבין קבורת ארץ ישראל, לפי שבתחיית המתים יקומו לתחייה רק המתים שבארץ ישראל, שנאמר : "ונתתי צבי בארץ חיים, ארץ שצביוני בה מתיה חיים, שאין צביוני בה אין מתיה חיים", ועוד נאמר: "נותן נשמה לעם עליה".
ואף צדיקים שבחוץ לארץ, יזכו לתחיית המתים רק מכוח הקשר עם ארץ ישראל, ארץ החיים, שבאותה שעה ילכו במחילות תחת הקרקע עד ארץ ישראל ושם מבצבצים ויוצאים. ורבי אלעזר הקפר ביאר (פסיקתא רבתי) מצד זה את הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שנקראה כך ארץ ישראל "מפני שמתיה חיים לימות המשיח".
כלומר, הארץ נותנת לנו חיים חדשים גם אחרי המוות. חיים לעם וחיים ליחיד. ואף במהלך חיינו הראשונים עלי אדמות, עוד לפני תחיית המתים, הארץ נותנת חיים לאדם.
וכך מצאנו בתורה ובחז"ל, שהמגורים בארץ מאריכים חייו ושנותיו של אדם, כפי שמסופר (ברכות ח, א) שאמרו לרבי יוחנן שיש זקנים בבבל, ותמה על כך שהרי כתוב בתורה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה", שדווקא על אדמת ארץ ישראל זוכים לאריכות ימים ולא בחוץ לארץ? אולם, כשסיפרו לו שהם מקדימים ומעריבים לבתי כנסיות, התיישבה דעתו, ואמר שזה מה שהועיל להם. נמצא שבמקדשי המעט שבחוץ לארץ אפשר גם כן לינוק חיים, אך וודאי עיקר אריכות הימים מצוייה בארץ ישראל.
ועל כך התפלל דוד (תהילים קטז, ט) "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", "זו ארץ ישראל", "ונקראת ארץ ישראל – חיים, כי היא חמדת הארצות והיושבים בה הם חיים ובריאים" (רד"ק שם).
אשרינו שזכינו לראות בתחיית העם בארץ ישראל, ובתורה המתרבה והולכת כאן בארץ ומביאה חיים לעם עליה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
