ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בספרה, 'הכל לאדון הכל', היא מספרת את הסיפור הבא: לאחר שהתארסתי עם משה, הלכנו לאחד המשרדים כדי לסדר את המסמכים שלנו. לצורך המסמכים, היינו צריכים שהורי יבואו עימנו. הגענו לחדר ההמתנה באותו משרד, וראינו שם שולחן עם ארבעה מושבים פנויים. באופן טבעי, אני והארוס שלי, התיישבנו בשני כסאות סמוכים, ואילו אבי ואימי התיישבו בשני כסאות מרוחקים, משני קצות השולחן.
'עקצתי' את הורי ואמרתי להם: אני ומשה מכירים זמן קצר, וכבר חשוב לנו להיות קרובים זה לזה, ואילו אתם נשואים שנים רבות, ועדיין רחוקים זה מזה.
אימי ביקשה מאבי לענות לי, וכך הוא ענה לי: הקשר בינך ובין משה הוא חדש וטרי, ועדיין אינו חזק כל כך, לכן כדי להרגיש קשורים, עליכם לשבת במקומות סמוכים. אני ואמא, אחרי כל מה שעברנו ביחד, הלבבות שלנו כה מחוברים, עד שגם אם נהיה בשני קצות העולם, נהיה קשורים זה לזה...
הסוד הגדול של הזוגיות היהודית, נעוץ בחיבור פנימי עמוק וצנוע. מול התרבות השולטת היום ברחוב, המחפשת כל העת להחצין את הקשרים הזוגיים, וחושבת שהאהבה הנכספת נובעת מקשרים גופניים המוחצנים לכל עבר, מלמדת היהדות שהאהבה היא שירת הלבבות, ולכן עליה להישאר פנימית ומוצנעת.
וכבר דרשו דורשי רמזים, שהחתן מקדש את כלתו בטבעת, הדומה בצורתה לאות ס', כדי לרמוז על הסוד הפנימי המצוי בחיי הזוגיות.
עניין זה מתגלה במשכן ובמקדש במצווה שהצטווינו בפרשתנו על הכרובים "ועשית שנים כרבים... מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפרת... ופניהם איש אל אחיו". הכרובים ממשילים את קשר ישראל והקב"ה, כקשר בין איש ואשה, כפי שביארו חז"ל (יומא נד) שעל הכרובים נאמר "ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".
ובאמת, כשנכנסו נכרים להיכל, וראו את הכרובים, הרי שבעיניהם החיצוניות, הגסות והטמאות דימו לחשוב, שחס וחלילה, ישראל עובדים לעבודה זרה של עריות, עד ש"אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום (כלומר – זלזלו בישראל), שנאמר כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה" (שם).
אך מי שידייק בגמרא זו, יבין את עומק העניין. כל זמן שהכרובים היו בתוך קודש הקודשים, במקום צנוע ופנימי, הדבוק כל כולו בה' אלוקי ישראל, זה היה קדוש ונשגב, אך כשנכנסו הנוכרים והמקום הפך לפרוץ לעיני כל, הרי שמיד הם הוציאו זאת לשוק, ואז יש כאן פריצות וערווה, כי כשהקשרים הזוגיים מוחצנים לעיני כל הרי הם ח"ו הופכים לפריצות.
ואם נוסיף ונדייק במבנה הכרובים, הרי שהצטווינו שהם יהיו משני קצות הכפורת, ללמדנו שסוד הקשר הזוגי מצוי גם כשהזוג נמצא פיזית מרוחק ב'שני קצות השולחן', אך העיקר שבלבבו פנימה הוא מקשה אחת.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לבתים קדושים וטהורים, מלאי אהבה לאלוקים, ומתוך כך אהבת קודש פנימית ומכוונת בין איש לאשתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
