ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אחד שאל: הלא לכל האנשים יש כשרון להתחבר עם אנשים, ומדוע שלא כולם יהיו שדכנים? עובדה היא שרוב הזוגות השתדכו על ידי מכרים, ולא על ידי "השדכנים המקצועיים", שמכסים את כל גווני הציבור וכל הקהילות, וגובים סכומי כסף גדולים מתחילה, ולא תמיד מצליחים לעזור. לכן צריך לעודד כל אדם לשדך את מכריו, בלי לחלק בין אלה שיודעים כביכול לשדך לאלה שלא יודעים. לכל היותר ייפגשו גם עם הצעות סרק, העיקר שייפגשו.
תשובה: נכון שרוב הזוגות השתדכו על ידי אנשים שאינם "שדכנים מקצועיים", אבל אם נבדוק נמצא כי יש שהצליחו לשדך כמה זוגות, ויש שלאחר ניסיונות רבים בקושי הצליחו לשדך זוג אחד. ועל כן כתבתי שאת אלה שהצליחו לשדך כמה זוגות, ונתגלה שיש להם לכך כשרון, צריך לעודד לעסוק במצווה הגדולה הזו.
ומתוך אלה שיש להם כשרון יש לעודד במיוחד את האנשים שמעורים בתוככי הקהילות, מכירים את המשפחות, יודעים ורגילים לשוחח עם הצעירים, שהם ייחלצו חושים, כל אחד בקהילתו, ויעזרו לרווקים המעוניינים להינשא.
להתייעץ
מכתב נוסף: "הרבה פעמים נדמה לי שאנשים פוסלים הצעות או פוסלים אנשים שכבר נפגשו איתם בגלל חוסר ניסיון. שמעתי כל כך הרבה סיפורים מחברות וחברים שלי על אנשים שנפרדו בגלל סיבות לא מהותיות. נראה לי שחוסר הניסיון וחוסר ההכוונה בנושא גורמים לכך שסיבות אלו ייראו קובעות ומהותיות. אם הם היו מתייעצים עם אדם גדול, הוא היה משכנע אותם לא לרדת מהעניין.
מניסיוני למדתי, שהרבה פעמים התייעצות עם הרב של הבחור (ולפעמים גם עם אנשים נשואים) מאוד עוזרת ומאוד פוקחת את העיניים. לפעמים רק צריך מישהו שיגיד לך שהחיים הם לא סרט, שלא אמורים להרגיש אהבה שורפת כבר בפגישה הרביעית, ושאפשר להתגבר על פער המנטליות שיש בין אשכנזים לספרדים... אבל לפעמים זה יותר מזה, ורבנים כל כך עוזרים!
הבעיה היא שהרבה פעמים אין מישהו קרוב להתייעץ איתו (לא תמיד נוח לדבר על ההתלבטויות עם ההורים או עם החברים), וכל כך הרבה בנות מתביישות להתקשר לרב של הבחור שאיתו הן יוצאות. ואם אני מבינה נכון, גם לבנים לא תמיד קל להתייעץ.
אין לי פיתרון, כל מטרתי היא להעלות את הבעיה והלוואי ולרב יהיה פיתרון.
תגובתי: הדברים נכונים, ואין לי אלא לפרסמם.
שדכנים לקהילות
"בקרוב אהיה בעז"ה בת 23. כבר שנתיים וחצי שאני נפגשת עם בחורים. הרב דיבר במאמרו על עניין הקהילה (בין קהילה על בסיס מקומי ובין על בסיס רעיוני). הנקודה הזאת קרובה אלי מאוד ומתסכלת מאוד. חשוב לי להוסיף את נקודת מבטי: אחרי שכבר "עברתי" כמה בחורים, אני כבר יודעת איזה ישיבות מתאימות יותר לי, ויותר קל לי למקד את הכיוון שאותו אני מחפשת. אבל אין לי מושג איזה שדכנים עובדים עם בחורים מהישיבות האלה, ואיך מגיעים אליהם.
אפשר לראות הרבה פרסומים של שדכנים או מוסדות שידוכים המיועדים ל"ציבור הדתי-לאומי", אבל הם לא ממוקדים על קהילה מסוימת, וקשה מאוד להצליח למצוא דרכם שידוך. האם בכל ישיבה יש שדכן? אם כן, איך מגיעים אליו? אם לא, חבל מאד מאד!
וכנ"ל במוסדות הלימוד לבנות (לאו דוקא דתיים, יש המון בנות תורניות באוניברסיטה!)".
תגובתי: דברייך צודקים, אולם יש להוסיף שאין צורך דווקא בשדכן רשמי של ישיבה או קהילה, אפשר לפנות גם לאדם מרכזי או למי שמעורה בחברה ולבקש ממנו הצעה. אולי זה לא כל כך נעים, אבל זה כדאי מאוד.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
