ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בעקבות הדברים על השידוכים שהובאו כאן לפני יותר מחודש, קיבלתי מכתב נוגע ללב. אולם ענייני המלחמה דחקו את הנושא החשוב הזה, ועתה הנני חוזר לעסוק בו. זה לשון המכתב:
הרב מלמד שלום וברכה!
לפני כשבוע כתבה אל הרב בחורה על נושא השידוכים. ברצוני לחזק את דבריה. אני אם לשתי בנות בגילאים הרלוונטיים. כואב הלב לראות איך בנותיי רוצות לצאת, להיפגש ולהתחתן, אך יושבות חודשים ללא הצעות.
לצערי בחברה שלנו, הדתית-לאומית, המודעות להצעות על ידי חברים אינה גבוהה. זאת אני שומעת מהרבה הורים סביבי. ההוראה צריכה לבוא באופן חד משמעי מראשי הישיבות ומן הרמי"ם, שעל כל זוג שנישא להתאמץ, לחשוב ולעזור לחבריהם. כל זוג שמתחתן צריך להוציא מספר מסוים של זוגות לפגישות. אני מודעת למצבינו הקשה מבחינת המלחמה כרגע, אך דווקא במצב זה עלינו לבנות את עם ישראל, ואיך, אם לא על ידי בניית משפחות?
בגלל קירבתי לנושא אני פוגשת גם חברות של בנותיי שעושות דברים קשים בגלל לחץ. יש ביניהן שאפילו הסכימו להתארס עם חילוני, העיקר לא להישאר לבד.
לעניות דעתי זהו צו השעה לעשות תכנית חרום המונהגת על ידי רבנים, בשיתוף עם בעלי רעיונות המקורבים לנושא ומסוגלים לתת פתרונות הולמים לפתרון המצב הכואב בו ישנם בחורים וישנן בחורות, אך אין בידם להיפגש ולהתחתן, כי מה לעשות והם זקוקים לידי מתנת בשר ודם בנוסף לעזרת הקב"ה.
אני מבקשת שלא לפרסם את שמי.
לא כל אחד מסוגל להיות שדכן
המצוקה מובנת. גם הטענה כלפי החברות שמתחתנות ושוכחות את חברותיהן מובנת. הלא הן יודעות שחברותיהן רוצות להתחתן, ממתינות וממתינות ולא מקבלות שום הצעה. מדוע הן לא נעזרות בבעליהן ומציעות לחברותיהן הצעות ראויות? אכן לפעמים מדובר בעצלות, ולעיתים אף באגואיזם. אולם פעמים רבות החברות אינן יודעות להתאים שידוך.
מלאכת השדכנות היא חכמה המצריכה כישרון מיוחד, לקלוט את האופי הייחודי של המשודכים ולקלוע אל רצונם, ואח"כ להטעים את ההצעה כראוי בפני בני הזוג. באופן חלקי כשרון זה קיים אצל רבים, ועל כן כאשר מזדמנת להם היכרות עם בחור ועם בחורה שהם מבינים שיש ביניהם התאמה, גם אם לא נעים להם ליטול את התפקיד השדכני, עליהם להזדרז במצווה ולהציע את השידוך. אבל אין טעם שהם יעסקו בזה באופן שיטתי, מפני שאם הם אינם ממש מוכשרים לכך, ברוב רובם של המקרים הם יכשלו. ולכן הקריאה הפומבית לכל הצעירים הנישאים להציע שידוכים לא תתמודד עם עיקר הבעיה.
הפתרון נעוץ בעידוד המוכשרים לשדכנות לעסוק במצווה הגדולה הזו.
הפתרון נעוץ בעידוד המוכשרים לשדכנות לעסוק במצווה הגדולה הזו
ואל נאמר, ומה אכפת שכולם יציעו הצעות, אם יצליחו מוטב, ואם לא יצליחו - לא נורא. מפני שכל פגישה שאינה מצליחה יוצרת שחיקה בנפש. כבר פחות מצפים ומתרגשים לקראת הפגישה הבאה, וכשפחות מתרגשים פחות מצליחים להתקשר. וכך פעמים שהצעה שהיתה יכולה להצליח לו היו ניגשים אליה ברעננות רגשית, נכשלת רק בגלל הייאוש שהצטבר בנפש בעקבות פגישות מרובות ותקוות מרובות שהסתיימו באכזבה.
לפטור את הזוגות מהצעות סרק
היה אחד, איש יקר וטוב, שסיפר לי שהוא מתאמץ מאוד במצווה זו, וכבר חמישים זוגות הוא הפגיש. אמנם בינתיים עוד לא ראה ברכה בעמלו ואף זוג עוד לא התחתן, אבל לכל הפחות הוא ציין בסיפוק שהוא משתדל. אמרתי לו בנימוס, מתוך ידידות: אם אתה כל כך לא מצליח, אולי מוטב שתניח לצעירים ואל תטריחם בפגישות מיותרות. אדם זה מוכשר בכמה תחומים, אבל בתחום השדכנות הוא כנראה לא מוכשר.
לפעמים צריכים סכלות
ואע"פ כן חובה לסייג את הדברים. יש הצעות שלכאורה אין בהם הגיון, וכל שדכן סביר לא היה מעלה בדעתו להעלות הצעה כזו, ואע"פ כן היה איזה תם שהציע להם להיפגש, ולמרבה הפלא הם נישאו וחיים באושר. זה קורה כי האדם מורכב מאוד, ופעמים שעל פי ההיגיון הוא נתפש באופן מסוים, ובאמת יש בו צדדים נוספים כמוסים, שההיגיון הרגיל אינו מצליח להבינם, ודווקא מי שאינו מבין הכול, אבל יש לו כוונות טובות, תופש את אותו צד ייחודי, מכוון אליו ומצליח.
ואע"פ כן, עלינו לפעול על פי השכל שה' חנן אותנו, מפני שפעמים רבות מהצעות לא מתאימות יוצאות צרות. במקרה הטוב, הן רק מבזבזות את זמנם של הנפגשים ויוצרות שחיקה בנפשם. במקרה הרע, אם בני הזוג נמצאים בתקופה שהם מאוד רוצים להתחתן, יש חשש שכמעט כל הצעה תתקבל על ידם בלא שיקול דעת, ולבסוף הם ייאלצו להתגרש.
אלא שטוב לדעת כי לפעמים דווקא מתוך סכלות מסוימת מגיעות הצעות טובות. ואמנם אם מקבלי ההצעה יילכו להתייעץ עם חכם, הם יקבלו את ההדרכה הרגילה והצודקת, שעדיף לחכות להצעה הגיונית יותר. אבל לפעמים מן השמיים מסייעים לאדם לקבל הצעה מאיזה תם, ומסייעים לו שבדיוק באותו זמן לא יתייעץ עם חכם, וכך הוא נפגש עם השידוך הראוי לו.
וכן במקרים שרואים שכל ההצעות ההגיוניות אינן מצליחות, יש יותר מקום לפתוח את הראש לכיוונים נוספים, פחות הגיוניים. ופעמים שבעלי הבנה מעמיקה יודעים להבין את הטעם שבאותן הצעות "לא הגיוניות".
לעודד שדכנים
אבל, כאמור, רוב רובן של ההצעות המוצלחות מגיעות מאנשים שמוכשרים לכך, ועל כן צריך לעודדם לעסוק בשדכנות. העידוד צריך לבא על ידי הכרת טובה, וגם על ידי תשלום מכובד. וכך מקובל בישראל, ששכר השדכנות הוא השכר הכשר ביותר. וכפי הנראה אמרו כך כדי לעודד שדכנים לעסוק במצווה, וגם מפני ההכרה כי אכן מלאכתם דורשת חכמה ותושייה, ויש לשלם על כך.
מעלת השדכן
העוסק בשדכנות דבק במידותיו של הקב"ה, עושה חסד גדול ונעשה שותף להקמת משפחה בישראל, וזכות כל הצאצאים שייוולדו להם לדורי דורות עומדת לו. ורבים מגדולי ישראל היו מטריחים עצמם לעסוק בשידוכים, ומהם שאף התפרנסו משדכנות. וכך מספרים על המהרי"ל שלא היה משתמש במעות שהיו נותנים לו לאות הוקרה עבור פעולות טובות שעשה, חוץ ממעות שקיבל עבור שדכנות, והיה אומר שכסף השדכנות הוא כסף כשר.
שכר שדכנות
שכר שדכנות משלמים עבור שידוך שהצליח, אבל עבור הצעה שלא הצליחה אין משלמים שכר טרחה, ואפילו לא עבור ההוצאות הכספיות שהשדכן הוציא (הנישואין כהלכתם ד, לז, עפ"י מרדכי וב"י).
בעבר היה צריך לשלם לכל מי שעשה שידוך, ואפילו אם במקצועו לא היה שדכן. ואפילו אם בא להציע את השידוך ביוזמתו, ללא בקשה מצד המשפחה (שו"ת מהר"ש ענגל ג, טו).
ומקובל היה לומר אם התגלעו קשיים בשלום בית או בלידת בנים, שהסיבה לכך משום שלא שילמו לשדכן את שכרו כראוי.
וכיום רבים מאלה שאינם מתפרנסים משדכנות אינם מבקשים שכר עבור שידוכים. ובמקום שידוע שאינם תובעים שכר על כך, אין חובה לשלם להם. ואע"פ כן ראוי שהמשתדכים יעשו כל מאמץ לשלם למשדך, בכסף או במתנה חשובה, עבור פועלו הטוב.
לא להיפגע מהצעות שידוכים
עוד כדאי לדעת שלעתים עולה בדעתו של אדם להציע הצעה לחברו, אך הוא חושש שההצעה לא תיראה מספיק מכובדת בעיניו, ועל כן הוא נמנע מלהציעה. ואכן ידוע, כי הכבוד מוציא את האדם מהעולם. וכך זה גם בשידוכים. מי שמכבד את עצמו יותר מדאי, משתדל להיפגש עם בנות מכובדות שאינן מתאימות לו, שהן תמיד מסרבות להמשיך להיפגש עמו. וכשמציעים לו בנות מתאימות, הוא נעלב ואינו מוכן להיפגש עימהן. וכך הוא נותר לבדו, עם כבודו המפוקפק.
ואמנם לפעמים החברים או השדכנים מציעים הצעה שאינה מתאימה. ואע"פ כן צריך להיזהר שלא להיפגע, אלא יש לדחותה בנימוס, בלא לגרום למציע אי נעימות. שהואיל וההצעה באה בלב טוב, אין לפגוע במציע. ואם יפגע בו, יגרום לכך שלא ירצה להציע לו הצעה נוספת, שאולי כן תתאים.
אחריות הקהילה
בנוסף לעידוד הפרטי שעל כל אחד לעודד את השדכנים הטובים, ראוי שגם כל קהילה תעודד את המתאימים לכך לעסוק בשידוך בני הקהילה. כיום, כשאמצעי התחבורה והתקשורת נוחים ומרובים, ישנן כמה סוגי קהילה. בנוסף לקהילות שנוצרות סביב מקום מגורים ובית כנסת, ישנן קהילות שנוצרות סביב רעיון משותף, או ישיבות מסוימות, או שאיפות דומות. וכאשר יודעים למקד את הבחורים והבחורות בקהילות המתאימות להם, קל לשדכם.
רבים מאוד טועים בדבר זה. הם פונים לשדכנים שונים, מקהילות שונות, ולא מבינים מדוע הם לא מצליחים לעזור להם. הם אינם מבינים שרק שדכן שמכיר את הקהילה של הבחור או הבחורה יוכל להציע להם הצעות ראויות. זו הסיבה לכך שבחורים ובחורות שאינם מקושרים לקהילה מתקשים להינשא.
בעז"ה עוד ארחיב על נושא חשוב זה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
