ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
באותם שנים, הייתה הסולטנות הממלוכית, האימפריה החזקה ששלטה בכל האיזור, אך מולה התייצבה האימפריה העותמאנית העולה. הממלוכים היו בעלי תפיסה צבאית שמרנית, ולכן סירבו להשתמש בנשק חם, והעדיפו להתבסס על פרשים וירי קשתים. לעומתם, העותמאנים דגלו בחדשנות צבאית, והשתמשו בסוללת תותחים, וברובים.
במרג' דאבק, נפגשו שני הצבאות לקרב מכריע. הממלוכים הסתערו קדימה באומץ רב, ובשלב מסוים אף גברו על העותמאנים, אך אז ירו עליהם העותמאנים בתותחים. הפגזים לא גרמו באופן ישיר לאבידות רבות, אך רעם התותחים והפגזים הבהיל את הסוסים, והחלה מהומה ומנוסה עצומה במחנה הממלוכי, שהובילה לתבוסה מוחצת, בה נהרגו הסולטאן הממלוכי ורוב הצמרת הצבאית, ולכיבוש האיזור כולו בידי העותמאנים.
קרב זה מהווה דוגמה מובהקת לניצחונה של עדיפות טכנולוגית על פני שיטות לחימה מיושנות. ובעבודת ה', עלינו ללמוד ממנו, שלעיתים אסור להתחפר ולדרוך במקום, אלא עלינו לקחת אחריות על החיים, ליזום וללכת קדימה.
למעשה, יש בנושא זה, שתי גישות לחיים. יש מי שמעדיף תמיד לדרוך במקום, וגם כאשר הוא מתקדם, הוא 'נגרר' לכך מתוך הכרח. אך זה לא יעזור לו, הוא לא יצליח לברוח והחיים יכריחו אותו להתקדם, וכך מצאנו במשנה (אבות ד, כב) "ואל יבטיחך יצרך, שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
לעומת זאת, אפשר גם לחיות בדרך אחרת, ליטול אחריות על החיים, ולהתקדם בהם מתוך בחירה ושמחה, וכך להביא בשורה וטוב לעולם.
(בחיים זה פוגש אותנו, כשצריך ללכת לישון וכשצריך לקום בבוקר. אנשי ה'על כרחך', נמרחים בלילה וממשיכים להיות ערים, עד ש'אין ברירה' והולכים לישון.
משמע – לא כיף לישון.
והנה, הפלא ופלא. בבוקר, אותם אנשים, מכבים את השעון מעורר, ומנסים למשוך 'עוד רגע', ו'עוד דקה' של שינה...
'על כרחך' אתה ישן, ו'על כרחך' אתה מתעורר!
אפשר אחרת – לבחור, ולחיות בשמחה וטוב. לישון כשצריך, ולקום כשצריך עם חיוך על השפתיים. שנזכה...).
למעשה, זו אחת הזוויות להבנת חטא המרגלים. המרגלים העדיפו להתחפר בקיים, להישאר במדבר, ולברוח מהבשורה הגדולה של ארץ ישראל. לעומתם, משה ואהרון, יהושע וכלב, היו מחוייבים לצו ה' להתקדם לשלב הבא של ארצנו הקדושה.
עניין זה מתרץ גם סתירה בין פרשת שלח לפרשת דברים. בפרשת שלח, מתחילה פרשת המרגלים, בציווי ה' למשה – "שלח לך אנשים, ויתורו את ארץ כנען...". משמע – הכל התחיל ביוזמתו של ה'.
לעומת זאת, בפרשת דברים, מספר משה, שהיוזמה התחילה מעם ישראל – "ותקרבון אלי כולכם, ותאמרו: נשלחה אנשים לפנינו...", הכיצד?
אכן, כפי שנרמז גם בפרשתנו, היוזמה החלה מישראל וממשה, כפי שמבאר רש"י על המילים, "שלח לך", "לך – לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה - שלח", היוזמה לא החלה מה', אלא מבקשת בני ישראל, שבעקבותיה נמלך משה בה'.
ובכל זאת, התורה בפרשתנו מציגה זאת בעיקר כיוזמת ה', שבני ישראל נסחפו אליה, כי בסופו של דבר, בני ישראל לא רצו לעלות לארץ, והדבר הוכיח שהם בורחים מהתקדמות ומבשורה.
ארץ ישראל היא ארץ הבחירה. ארץ ישראל היא ארץ הבשורה. עם ישראל נולד בצו ה' אל אברהם אבינו "לך לך... אל הארץ אשר אראך". לארץ ישראל זוכה מי שהוא כל החיים בבחינת 'הולך'.
המרגלים העדיפו 'לעמוד', ולחיות חיים של 'על כרחך'. חיים עלובים, של מי שכל החיים חי בהכרח ובכפייה. מולם, מציבים אברהם אבינו ומשה רבינו, חיים טובים ושמחים של מי שמבין שה' קורא לנו לבחור בחיים, לשמוח בהם, ותמיד להיות 'מוסיף והולך'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
