ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם..." (דברים כ"ט ט).
כבר כתבנו בעבר, עיינו פרשת ניצבים וילך לשנת תשס"ב, וכן בפרשת ניצבים וילך לשנת תשס"ו כי השורש נ.צ.ב, המופיע כפתיח לפרשה, ובהופעותיו השונות, משמעותו נוכחות והשכנת שכינה. ומתי זה קורה? כאשר עם ישראל מאוחד - כֻּלְּכֶם.
הנביא עמוס מלמד אותנו על תנאי נוסף להשכנת שכינה, וז"ל: "כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹ-נָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ" (עמוס ז' ז). אין כל ספק שמדובר כאן בנוכחות שכינה, הבנה המתחזקת מההופעה של הביטוי נִצָּב. יחד עם ביטוי זה מופיע פעמיים הביטוי אֲנָךְ. בהסתמך על נבואת עמוס, משתמשים בביטוי נצב בימינו, כדי לתאר קו היורד מקודקוד משולש אל בסיסו בזוית של 90 מעלות. תפקיד האֲנָךְ לבדוק האם הקיר ישר וניצב בזווית של 90 מעלות. אחרת, במוקדם או במאוחר, הקיר יתמוטט. כך למדנו עוד תנאי הכרחי להשכנת שכינה בהליכות חיינו, יושר – יושרה! השקר – ה'שטיק' וה'טריק' לא יכונו במחיצתו של הקב"ה.
ונעבור לפרשת וַיֵּלֶךְ הנפתחת במילים וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה (שם, ל"א א). לשמה של הפרשה משמעות עצומה. משה רבנו, בן מאה ועשרים שנה, עדיין הולך על שתי רגליו. לצערנו הרב, יש אנשים שהליכתם מוגבלת מגיל צעיר יותר מגילו של משה, בעת הזו. כאן המקום להזכיר כי נגישות איננה רק חובה חוקית, היא גם חובה הלכתית. החברה ככלל וכל אחד מפרטיה, צריך להיות רגיש לכך.
לכן, בשו"ת במראה הבזק חלק ז' תשובה ג' התרנו לאדם נכה, המתנהל באמצעות כסא גלגלים, לשמש כשליח ציבור בישיבה, והדגשנו כי שילובו בחיי הקהילה, מכל הבחינות, הוא דרכה של תורה. נדגים עיקרון זה, תוך בחינה של הפסוקים, ויחסם של חז"ל לדוד המלך, שלא היה רגיש מספיק למפיבושת בנו הנכה של ידידו, רעו ובן בריתו, שהיה מיועד להיות שותפו במלכות - יונתן בן שאול.
לאחר מרד אבשלום דוד חזר לירושלים. בשער העיר חיכה לו מפיבושת שהחל מגיל חמש הפך לנְכֵה רַגְלָיִם (שמו"ב ד' ד), בעת שאומנתו נסה על נפשה בנסיון להציל גם אותו, ואז: וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ (שם). ציבא, מנהל האחוזות של שאול, עשה ככל יכולתו להמעיט בערכו של מפיבושת (עיינו שבת דף נו ע"א בשיטת רב שנראה שהסוגיא הוכרעה כשיטתו) וגם להאשימו, תוך שימוש במרמה, בניסיון לשבת על כסאו של דוד בעקבות מרד אבשלום (שם ט"ז ג). ברגע המפגש מתייצב מפיבושת לפני דוד, כאבל שהתאבל על הדחת דוד מיום פרוץ המרד. דוד, שהושפע מדברי ציבא, פנה אל מפיבושת בדברים הבאים: "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי מְפִיבֹשֶׁת" (שם, י"ט כו). השימוש בביטוי לֹא הָלַכְתָּ, צורם. דוד המלך הרי ידע שמפיבושת הוא נכה רגלים והוא איננו מסוגל ללכת!!! מפיבושת איננו עונה לדוד במחאה אלא בהכנעה, אבל אומר לדוד שדברי ציבא השפיעו עליו: "...כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ: וַיְרַגֵּל (ציבא) בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (שם י"ט כז – כח). הרד"ק מסביר "וַיְרַגֵּל - ענין רכילות וכן "לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ" (תהלים ט"ו ג). נציע כי מפיבושת נוקט 'רגל' ולא 'רכל', כדי להדגיש שאין לשאול נכה רגלים למה לא השתמשת ברגליך. לצערנו, דוד המלך לא הקשיב למפיבושת, קטע את דבריו והכריז: "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ, אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שם, י"ט ל). חז"ל מלמדים אותנו שבאותו רגע "יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה" (שבת דף נו ע"ב). כאן לצערנו התחילה ההתפוררות!
כך הרווחנו לקח חשוב נוסף: חוסר רגישות לחלשים ובחירה בביטויים פוגעים עלולים, ח"ו, לפגע באחדות וממילא, ח"ו, בהשכנת השכינה.
לקראת ראש השנה ויום הכיפורים הבאים עלינו לטובה
הבה נחזק את עצמנו גם ואולי בעיקר בתחומים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
