ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
תיאור המקרה: הנתבעת פרסמה הצעה לרכישת שירות מסוים. בהצעה נאמר - קְנה שירות א', וקבל כבונוס שירות ב' בחינם. התובע הזמין אצל הנתבעת את השירות, ושילם מראש עבורו.
הנתבעת סיפקה את כל הכמות של שירות א', אבל משירות ב' סיפקה רק מחציתו, ואת המחצית השנייה לא הייתה יכולה לספק, מחמת אונס.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
33 - מניעת הדפסה של ספר דומה
34 - משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם
35 - מעמדה של חברה בע"מ
טען עוד
התביעה: התובע טוען, כי היות שהוא שילם עבור שני השירותים גם יחד, וסוף סוף הוא לא קיבל את שניהם, העסקה בטלה, והוא אינו צריך לשלם דבר. על כן, הוא תובע את הכסף ששילם בחזרה.
כמו כן, התובע טוען, שבלי המחצית השנייה של שירות ב', מאבד השירות מערכו, ונמצא שהנתבעת לא נתנה לו שירות ששווה אפילו מחצית ממה שהתחייבה עליו.
תשובת הנתבע: ראשית, הנתבעת טוענת, כי היות ששירות א' הוא השירות העיקרי, כפי שנכתב במודעת הפרסום ובטופס ההזמנה, והיא סיפקה אותו בשלמות - הרי שהעסקה התקיימה, ועל שירות א' בוודאי שהיה על התובע לשלם. שנית, הנתבעת טוענת שהעלות של שירות ב' היא אפס, כפי שנכתב במודעת הפרסום. על כן היא טוענת, שגם אם לא סיפקה את כל השירות, הרי שאין סכום כסף שאותו היא צריכה להחזיר.
פסק הדין: יש לחשב את השווי היחסי של שירות ב' מתוך המחיר ששולם, ולהחזיר לתובע את השווי של אותו חלק של שירות ב' שלא סופק.
הנימוקים: ראשית כל, נזקק בית הדין לדון באופיה של עיסקת 1 + 1 חינם, דבר שהיווה סלע מחלוקת עיקרי בין הצדדים. בשו"ת הרשב"א (חלק ב סי' רסט) נכתב:
"פעמים שיד בעל השטר על העליונה, בזמן שהלשון שאמר כולל, לפי דעת השומעים. ולפיכך, מי שכתב סתם, על דעת משמעות הוא כותב, שאילולי כן היה לו לפרש, כיון שהוא יודע שסתמן של דברים משמע בהפך כוונתו... והילכך, מי שמחייב עצמו לחברו במאה דינרים, ויוצאין באותו מקום מטבעות הרבה, אינו נותן לו אלא לפחות שבהן. ואלא מיהו, מן המטבע שהוא יוצא שם, הוא מחייב עצמו. ואין אומרין בכי הא: יד בעל השטר על התחתונה".
הרשב"א אומר, שהפרשנות של שטרות היא על פי 'דעת השומעים', ולא לפי המשמעות המילולית גרידא, וכן פסק הרמ"א בשולחן ערוך (חו"מ סימן מב סעיף י). בנדון דידן, עלותו של שירות ב' כשלעצמו גבוהה מאוד. למעשה, אילו היה התובע מזמין רק את שירות ב', היה משלם עליו סכום נכבד, המהווה רוב הסכום ששילם עבור שני השירותים גם יחד. על כן, אף שלשון הפרסום שהוציאה הנתבעת הוא ששירות ב' הוא שירות 'חינם', ברור לחלוטין שהוא מהווה רכיב משמעותי בעסקה, ולכן חלק מהתשלום בעסקה הוא עבור שירות ב', והוא אינו שירות 'חינם'. ואמנם, נכון שמבחינת הנתבעת העלות של שירות ב' נמוכה ביותר, אבל היות שכל עסקה היא מפגש אינטרסים של שני צדדים, בוודאי שאי אפשר להתעלם מכך שמבחינת התובע שירות ב' הוא חלק מהותי של העסקה.
שנית, בית הדין דחה את טענת התובע, שלפיה העסקה בטלה משום שלא כל השירותים שהזמין סופקו, מחמת שתי סיבות:
א. מתוך בחינת ההצעות שעמדו בפני התובע, ברור שגם אילו הייתה הנתבעת מציעה לספק לו משירות ב' רק את כמות השירותים שסיפקה בפועל, עדיין היה התובע מעוניין בעסקה
ב. מבואר בגמרא במסכת בבא מציעא (עט.), שהשוכר חמור להוליך תבואה, ומת החמור באמצע הדרך - משלם השוכר חלק מהתשלום. מדברי הגמרא רואים, כי אף על פי שהמשכיר לא סיפק את התחייבותו במלואה, היות שהדבר קרה מחמת אונס, משלם השוכר עבור חלק העסקה שממנו כבר נהנה. ובנידוננו, היות שהנתבעת לא יכלה לספק את החצי השני של שירות ב' באונס - אין לבטל את העסקה.
לאור האמור לעיל, על בית הדין לשום את חלק העסקה שלא סופק, על מנת לחשב, כמה כסף צריכה הנתבעת להחזיר לתובע.
בסוגיית הגמרא שהבאנו לגבי השוכר חמור ומת בחצי הדרך, כותבת הגמרא שהשוכר משלם 'שכרו של חצי הדרך'. התוספות (שם ד"ה אילו) כותבים, כי אף על פי שכעת יצטרך השוכר לשלם יותר ממה ששילם עבור מחצית הדין הראשונה, צריך השוכר לשלם מחצית מהשכר, משום שסוף סוף נהנה מחמורו של המשכיר, והפסד שיהיה לשוכר בתשלום עבור מחצית הדרך השנייה נובע מחמת אונס של המשכיר.
דין דומה לזה כתב השולחן ערוך (חו"מ סימן שלג סעיף ה) לגבי שכירות פועלים:
"בדבר האבוד, כגון פשתן להעלות מהמשרה, או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם, אחד פועל ואחד קבלן - אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נאנס, כגון שחלה או ששמע שמת לו מת. הגה: ומיהו אינו צריך לשלם להם כל שכרם, רק מה שעשו, וידם על העליונה".
וכתב הש"ך (סקכ"ד) שאם הפועל סיים חצי העבודה, ועכשיו נאנס ואינו יכול להשלימה, יקבל לפחות חצי ממשכורתו, גם אם בעל הבית יפסיד בשל כך שעלות השלמת העבודה תהיה יותר מחצי משכורתו של הפועל.
על כן, יש לשום את התשלום עבור חלק העסקה שבוצע, באופן יחסי למחיר שנקבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
