ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
גם סדר הבחירה הוא משונה: שני השעירים צריכים להיות שוים וכך ראינו לעיל בהלכה, והבחירה ביניהם מוכרחה להיות ע"י גורל. לכאורה, מה יש בסדר בחירה גורלית זו. גורל, הרי זה לכאורה מקרה עור, ולשם מה נחוץ הוא לנו. אכן, רואים אנו כי הכונה היא כאן דוקא לשלול את הבחירה האנושית האפשרית ולהשאירה לידי שמים. והבחירה השמימית לפי מה היא נעשית? הרי למדונו חז"ל שזה בא ע"י מעמדם של ישראל. אף הכפרה על עונותיהם של ישראל, שהתבטאה בצורה ממשית על ידי הלבנת הלשון של זהורית היתה קשורה, כנראה, עם עלית הגורל. כך שנינו במסכת יומא ל"ט ע"א: "ת"ר ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך, פעמים עולה בימין, פעמים עולה בשמאל, והיה לשון של זהורית מלבין, מכאן ואילך, פעמים מלבין, פעמים אינו מלבין", ושם עוד (ע"ב): "ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין".
הגורל היה איפוא אות מן השמים והיה זה משקף את מעמדם של ישראל. עד כדי כך, שכשהתמיד בדבר ארבעים שנה, היה זה ממבשרי החורבן.
לה' או לעזאזל, שני כוחות מנוגדים, שני כוחות המתאבקים על ההגמוניה בעולם. שני כוחות ולא יותר. כל מה שבינתיים אינו אלא צירופים שונים, מיזוג של הכוחות הללו. העולם יכול להיות לה', העולם יכול להיות לעזאזל. לכאורה, זה גורל. אולם אין זה גורל עור. אדרבא, זהו הגורל של: "אתה תומיך גורלי" (תהילים טז, ה). זהו הגורל בו מתבטאת ההשגחה, זהו הגורל שבסופו של דבר אינו תלוי אלא בנו, בעיקר בנו. שהגורל יעלה בימין או לא יעלה בימין, שיעלה קרנם של ישראל או שלא יעלה ח"ו, שהזהורית תהא מלבינה, או לא תהא מלבינה, הכל בידינו הוא. שתי הברירות, הברירות אשר הן נראות לנו כתלויות ועומדות בתסבוכות העולמיות הגדולות, בשקולי המדינות במועצת הבטחון במוסדות האו"מ, בקומבינציות השונות של המעצמות העולמיות, בתככים הבינלאומיים. ואף השאלה של ההצלחה הפרטית הרי נדמה לנו שהיא תלויה בעיקר בגורמים גורליים עורים, שאין לנו אלא להתאמץ במדת האפשרות להתאים עצמנו כלפיהם. והנה מתגלה השקפה אחרת לגמרי, והיא מחזירה את הגורל לידינו. אמנם כן - גורליות, אמנם כן, מקרים שהם למעלה מכוחות אנוש ובחירת אנוש, אבל במה דברים אמורים? כשאין אתה שליט על עיקר מעשיך, כשאתה נותן בהם שלטון לשטן, לעזאזל, אבל זה כלל וכלל אינו מוכרח. אדרבא, כאן אתה בעל הבחירה החפשית.
ומכאן הפחד הגדול, שאנו רואים שהיו אחוזים בו גדולי ישראל מפני יום הדין: "כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו, כיון שראה אותם התחיל לבכות. אמרו לו תלמידיו: נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה? וכו' ולא עוד, אלא שיש לפני שתי דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהינום, ואיני יודע באיזה מוליכים אותי" (ברכות כח, ב). ריב"ז, זה הגדול על פי כל התארים שתארוהו תלמידיו, בכה והיה נרעש ונפחד שמא מוליכים אותו לגיהינום. וע"ז לא ענו לו תלמידיו כלום. משמע, שאף הם הבינו שיש חשש רציני לזה. משמע, שגהינום וגן העדן אינם כל כך רחוקים זה מזה, שיכול אדם ללכת כל ימי חייו ולחשוב שדרכו לגן עדן, ואליבא דאמת אין זה אלא בכיוון הפוך. שכן גדולה היא מאד האחריות וטעות קטנה יכולה לסובב קלקולים לאין שיעור.
וזה נראה תוכן הבקשה: "חדש ימינו כקדם" - שהוא כקדמונו של עולם, בגן עדן מקדם, כאדם הראשון לפני החטא" ( עפ"י איכ"ר ה' כ"א). כי כל עיקר תוכן השפעת החטא של עץ הדעת הוא זה שנגרמה תערובת של הטוב עם הרע, שמאז אין אדם צדיק בארץ וכו' (עי' נפש החיים א' ו'), שכל מעשה טוב יש בו סכנה של קלקול ע"י תערובת של רע, שזה בעצם נותן את הכח לרשעה להופיע אף היא בתערובת של טוב ובמסוה של מגן על הטוב, אשר סולף ע"י אלה הישרים, אשר עוז וכוח לו לכנותם בשם צבועים.
כי, יש לפעמים, שדוקא במעטה של מצוה מוצא לו היצר אמתלא להתגנב ולהרשות לעשות מעשים שאין להצדיקם כלל. קח את כל המחלוקות שהיו לפעמים בבית הכנסת עבור עליה, עבור גבאות. והנה אם אנו מתחילים לנתח את הפעילות המפלגתית והסיעתית, ודאי שיש בכל אחד אחוזים מסוימים של לשם שמים, אולם כמה מתגנב תחת המסוה הזה אמביציות פרטיות, רצון התבלטות, קנאה ושנאה, וכל אותם דברים מכוערים שמוצאים להם מקום בכל מקום היכן שרוצים לעשות איזה מעשה טוב.
ואם נרצה להסתכל ולראות מהיכן הרשעה יונקת את כוחה נמצא תמיד שזה נובע מהנקודה החלשה של הישרות. עשו הרשע הצטיין, כפי שאומרים חז"ל, בקיום מצות כיבוד אב, וזהו, כנראה, שבו הצדיק את אותן ה' עבירות (ב"ב טז, ב). הוא שאל כיצד מעשרין את התבן ואת המלח (ב"ר ס"ג י'). כן, הוא טען, אמנם אני עוסק בתבן, יתכן שהתבואה היא רק אצל יעקב, אבל אני הרי מעשר את זה. אמנם כן, אומר הוא, אני גם מחשיב לא רק את החיים, אלא גם מה שרגילים לקרוא בשם מלח החיים, הלא הם כל אותם התבלים שרואים זאת כתבלינים לחיים, אבל הרי אני מעשר מזה, הרי זה מזין את הדמיון, הרי מכאן מקור לשירה, להתפעלות. לעומת זאת מה יש באדיקות? רק עצבות, רק צמצום מחשבתי, רק עין רעה על העולם ועל עצמו.
אכן, כל זה נובע מקלקול החטא. הבריאה מעיקרה לא היתה בנויה לא על ערבוב הטוב עם הרע ולא על ראית הרעננות, כח החיים, בעבירה. משחרב ביהמ"ק ניתן הטעם לעוברי עבירה (סנהדרין ע"ה א'). עם קבלת התורה תוקנה זוהמת הנחש (נפש החיים שם) והחיים הטהורים דוקא הם, שהכילו בתוכם את הרעננות האמיתית, כך שללא כל תערובת של עבירה היתה חיוניות ובריאות והרגשת נעם עליון. ולזה אנו חותרים, להבדיל את הרע מן הטוב, להוציא את הסיגים מהעיקר, וממילא שוב לא תהא לרע אחיזה, ואז יוכלו לשלח אותו לעזאזל המדברה, כי שם מקומו. וזהו מה שאמרו: "שלוקח את עוונותיהם ונותנם על ראשו של עשו", כי רק הכח העשוי הזה אשר מתעטף באדרת שער, אשר עושה עצמו למקנא קנאת האמת, הוא שנותן את העוז למעשה העבירה. משיהא ניכר ההבדל, משיתפרד השעיר הזה מהשני, משנקרא עליו את השם, שוב לא תהא לו תקנה, ושוב ימצא הוא את מקומו במדבר.
אולם, מה תוכן שני השעירים? תפילתנו היא: "'חדש ימינו כקדם' - כאדה"ר (איכ"ר ה' כ"א). המאבק בין שני הכוונים לה' ולעזאזל, כיצד הוא יוצא לפועל?. הרמב"ן (בראשית ג' כ"ב) מסביר שאחר החטא בא כח הבחירה. נראה התוכן, כי כשהמושגים ברורים אז אין בעית בחירה קיימת. בחירה באה מחוסר בהירות, מטשטוש מערבוב, שכיום אין לך טוב בלי רע, שע"כ התירו ללמד שלא לשמה וכו'. כשנבדק כל מעשה טוב נמצא תמיד בו יסודות מעורבים של רע. אדרבא, הטוב לפעמים נותן אפשרות קיום לרע. מחלוקות לש"ש. הפוליטיקה המפלגתית בה לוקחים מקום חשוב היצרים האישיים ומה התוצאה? הלה' הופך לסט"א, ואיני יודע באיזה דרך וכו' "זבובי מות יבאיש שמן רוקח" (קהלת י, א). אולם השטן הוא משתמש דוקא בשמן באוש זה. הוא עושה מזה מטעמים. מצוה, אם הצדיק דש אותה בעקב מיד הסט"א מרים אותה ושם אותה בראש נזרו ומכאן חיותו (ע"ז יח, א). עשו הצטיין בכבוד אב במדה גדולה ג"כ מכח טעם זה. כיצד מעשרים את התבן אינה רק צביעות, זוהי הצדקתו שמעשר גם את החול שבו הוא עוסק, שהמלח נותן לו אפשרות של התרוממות רוח של דברי שירה משא"כ לפי דרך האמונה. זה נובע מ"תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה" (דברים כח, מז), כשיש פגם בשלימות אז הגויים מעצמים זאת ומברכים זה.
הדרך היא הפרדה - לה' לה' ולעזאזל לעזאזל. אם נצליח להוציא את בלעם? של הניצוצות הקדושים אצל הסט"א, אם נשתדל להיות לא דשים בעקב כי אז לא יהא לו קיום והוא ישלח המדברה, ואת דברי הקדושה שבו נרומם ונכניס למקום מקדשנו. בפועל רואים תמיד לרוב שאם אדם עושה מעשה מצוה הוא מרשה נגדם חבילות של עבירות וכו'
ביוה"כ מתגלה אור שלפני החטא, השטן בחושבניה פחות אחד (נדרים לב, ב). יה"ר שנדע לגלותו ולהשאירו אצלנו.
(מכת"י)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









