ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך היה מבאר את התפילה הקצרה שאמרו חכמים שמתפללים במקום סכנה, וכדברי המשנה: "רבי יהושע אומר: ההולך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה, ואומר: הושע ה' את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפילה" (ברכות ד, ד). ביארו חכמים: "אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה - יהיו כל צורכיהם לפניך" (גמרא ברכות כט, ב).
שאל הרב צבי יהודה: יהודי נמצא במקום סכנה, והוא פוחד ורוצה לפנות אל ה' בתפילה, מה לו להזכיר עבירות של ישראל, ולהתפלל שאפילו בשעה שישראל "עוברים על דברי תורה יהיו צורכיהם לפניך"? "כאילו הקב"ה עוזר לספק צרכיו של ההולך לעשות עבירה, כגון לאכול חזיר. זהו דבר מזעזע! במצב של סכנה, אין לו משהו אחר לבקש מאשר שה' יעזור לעוברי עבירה?! זהו ממש 'לפני עיוור לא תיתן מכשול', 'מסייע לדבר עבירה'. נורא ואיום!"
זכות אבות לעומת ברית אבות
והמשיך לבאר, שכאשר אדם נמצא בסכנה רגילה הוא מזכיר "זכות תורה, מצוות ומעשים טובים, שתעזור לו נגד קטרוג השטן". אך אם הקטרוג גדול יותר, צריך זכות גדולה יותר ומזכירים זכות של הסבא וכדומה. וכאשר הקטרוג גדול יותר מזכירים זכות האבות, אברהם יצחק ויעקב. אבל מי יודע אולי הקטרוג גדול הרבה יותר, ואז יש דעות ש"תמה זכות אבות" (שבת נה, א). אולם כפי שכתבו התוספות: "זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" (שם). כי אכן הברית היא "לעד ולנצח נצחים", ולכן התפילה מכוח הברית.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
717 - רבנות בקהילה בחינם ומשכורת ראויה למורים
718 - להתחזק בסגולת ישראל וברית אבות
719 - גרש את בן האמה
טען עוד
"לכן במצב של סכנה, אין להזכיר זכות אבות וזכותנו שלנו. אולי יש שטן כה נורא ואיום, שזכות אבות תמה. צריך סגולה, שהיא קמיע בשביל כל המצבים", "אפילו במצבים של ירידות... אפילו כשהעם גדוש בחטאים, בכל זאת אתה ה' בחרת בנו". לכן אנחנו מתפללים בלשון רבים, כי גם במצבים קשים של ירידה, לא ייבהל האדם, אלא יזכור שהוא שייך לעם ישראל, ויתפלל על כלל ישראל "הושע ה' את עמך, את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך" (על פי ההקדמה לאורות ישראל בשיחות הרצי"ה על ספר אורות, שיצא לאחרונה).
מצוות ברית מילה
מצוות ברית המילה שאנו לומדים בפרשת השבוע, פרשת לך לך, מבטאת את הברית בין ה' לישראל, והיא כל כך חשובה עד שהיא קודמת לתורה (ברכות מח, ב). כי הברית מבטאת את הקדושה העצמית שקידש ה' את עמו ישראל, קדושה שאינה תלויה בבחירתנו, והיא היסוד לקבלת התורה שדורשת מאיתנו לבחור בטוב. ועל כן כתב בשולחן ערוך: "גדולה מצווה זו משאר מצוות עשה" (יורה דעה רס, א). כי הברית מבטאת את הקשר העמוק ליהדות, ואת הייעוד הגדול של עם ישראל, לגלות את הקדושה בתוך המציאות ולהוסיף ברכה וטובה לעולם.
אולם להלכה, גם יהודי שלא נימול נחשב יהודי לכל דבר. יתרה מזו, גם יהודי ערל נקרא נימול אף שבפועל לא עבר ברית מילה (נדרים לא, ב). כלומר, מצוות ברית המילה נועדה לחשוף את המציאות הנשמתית הפנימית של היהודי. וזה שאינו מקיים את המצווה, אינו חושף ומבטא את הנשמה הקדושה והיהודית שלו, אבל הסגולה הפנימית שבגללה כרת ה' ברית עמו שרירה וקיימת לעד.
מצוות יישוב הארץ והברית
מצוות יישוב הארץ קשורה לברית המילה, ששתי מצוות אלו מבטאות את החזון המיוחד של עם ישראל - לגלות את הקדושה בתוך המציאות הארצית, הגשמית. ועל שתי מצוות אלו אמרו שהן שקולות כנגד כל המצוות (ראו פניני הלכה א, 4).
וכך מצינו שבשעה שהעלה הקב"ה את אברהם אבינו ממדרגה של צדיק פרטי למדרגה של צדיק כללי, וכרת עמו ברית שתצא ממנו אומה שלמה שתגלה את דבר ה' לדורות עולם - הבטיח לו את הארץ וציווה אותו על ברית המילה. שנאמר בפרשת השבוע: "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לא־לוהים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לא־לוהים... ואתה את בריתי... זאת בריתי אשר תשמרו... הימול לכם כל זכר... והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז, ז-יא).
זהו שאמרו חכמים: "אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ, ואם לאו - אין נכנסים לארץ" (בראשית רבה מו, ט). ולכן נצטווה יהושע למול את ישראל לפני תחילת כיבוש הארץ (יהושע ה, ב).
המאבק בישמעאלים
אמרו חכמים: כל מי שנימול - יכול לנחול את הארץ (זוהר ח"ב כג, א). עוד אמרו: עתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם. אבל מפני שהמילה שלהם ריקה בלי שלמות (אינם מלים ביום השמיני, ואינם פורעים את העור הדק), לכן גם הארץ תהיה תחתיהם ריקה ושוממה. וסוף שיזכו בה ישראל שמילתם שלמה (עי' זוהר ח"ב לב, א). המשמעות שברית המילה שלהם ריקה בלי שלמות היא שיש בה רק הכנעה שמצמיתה את היצירה האנושית, ואילו ברית שלמה עם ה' מאפשרת לגלות שכינה במלוא היצירתיות האנושית בארץ.
מגורי נוכרים בארץ ישראל
החזון הגדול של עם ישראל בארצו הוא שהארץ תהיה מיושבת על ידי עם ישראל, וכל מערכות החיים הלאומיים יתנהלו על פי הדרכות התורה במוסר ובקדושה, ועם ישראל יהיה לאור ולברכה לכל עמי העולם. כדי להגשים את החזון הזה צריך שהארץ כולה תהיה מיושבת על ידי ישראל, ורק אינם יהודים שחפצים להיות שותפים לחזון הגדול של עם ישראל יוכלו להצטרף אליו במעמד של גר תושב. אבל גויים שעוינים את ישראל ואת אמונתם, מצווה שלא לתת להם לגור בארץ, שנאמר: "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם כי יהיה לך למוקש" (שמות כג, לג). והשני איסור פרטי שמכוון לכל יחיד, שלא ימכור קרקע לנוכרי, כדי שלא לתת חניה בארץ, שנאמר: "לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (שם ז, ב). ואומנם נחלקו הפוסקים לגבי נוכרים הגונים שאינם גרים תושבים, אולם לגבי נוכרים שתומכים באויבים שרוצים להחריב את מדינת ישראל, לכל הדעות מצווה שלא ישבו בארצנו (ראו פניני הלכה העם והארץ ה, א; ג). הוסיפה והזהירה התורה שאם נשאיר אותם בארץ, נסבול מהם מאוד, שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשׂיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה).
הסיבות המונעות את קיום המצווה
שתי סיבות עיקריות מונעות אותנו מלגרש מארץ ישראל את הנוכרים העוינים את מדינת ישראל.
א) מצוות יישוב הארץ וכל המסתעף ממנה מחייבת אותנו לפעול לפי הכוח שבידינו, וכאשר יד הגויים תקיפה עלינו, או כאשר המחיר הבינלאומי יהיה כבד מדי, אנו אנוסים מלקיימה (ראו רמב"ם הלכות עבודה זרה י, ו).
ב) בדורות האחרונים, בזכות השפעתה המוסרית של תורת ישראל, אומות העולם קיבלו על עצמן חוקים ששומרים על זכויותיהם של מיעוטים. וכאשר בני נח קובעים חוקים שאוסרים לגרש בני אוכלוסיית מיעוט גם כשהם עוינים, גם עם ישראל חייב להתחשב בחוקים אלו, כי יש לכך תוקף של שבע מצוות בני נח, וכלל הלכתי הוא שלא ייתכן שיהיה דבר שאסור לבני נח ולישראל יהיה מותר (סנהדרין נט, א).
לזכור את המצווה
למרות זאת מצווה עלינו, במסגרת החוקים ומגבלות הכוח, לחתור לכך שנוכרים עוינים יצאו מארצנו, כולל עזה. לעיתים בעתות מלחמה נקרית הזדמנות לארגן הגירה כוללת, או לפחות ליצור מצב שמעודד הגירה, בלא התנגשות עם עמי העולם והחוק הבינלאומי, ואסור להחמיץ הזדמנויות. על המנהיגות המדינית והצבאית ומעצבי דעת הקהל מוטלת החובה לזכור מצווה זו, ולא להחמיץ את ההזדמנויות שייקרו בדרכנו, ולקדם על ידי כך שלום בישראל ובעולם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
