ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
בכותרת לפרשיה הוא מקבל עוד שני תארים מכובדים ביותר: א. זְקַן בֵּיתוֹ ב. הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ.
לחז"ל ברור (ואין על כך חולק) ששמו הוא אליעזר, כמבואר במסכת יומא: "אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר (טו, ב) - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים" (דף כח ע"ב).
חז"ל מחברים שני מקורות, פסוק מפרשת חיי שרה, עם פסוק קודם מפרשת לך לך.
האיזכור היחיד של אליעזר בפרשת לך לך מזוהה עם העבד, שנזכר כאמור פעמים רבות בפרשתנו. התוספת לשמו בפרשת לך לך "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק" והכינויים הנוספים בפרשתנו "זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" נדרשים על ידי חכמים באופן מאוד חיובי. מצאנו מקור נוסף, שדורש לחיוב את פעולותיו של אליעזר, העבד, בדרך מאוד מחמיאה, וז"ל המדרש: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה) זה אליעזר שאמר לרבקה הגמיאני מעט מים כדי גמייא", המדרש משבח את אליעזר הצדיק שהסתפק במועט, בלגימה אחת. נביא את העקרונות שהנחו את חז"ל בפרשנות זו.
א. רבי יוסי בן חלפתא - התנא שכתב את "סדר עולם רבה", לימדנו: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" (פרק א). חכמי ארץ ישראל לימדונו את אותו רעיון בניסוח שונה: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה). הנחת היסוד היא שהתנ"ך מפרש את עצמו. מה שסתום במקום אחד מפורש במקום אחר. מה ש"עני" במקור אחד "עשיר" במקור אחר. שני הכללים ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה. שיטה זו מאפשרת לנו להבין מקור אחד, באמצעות חיבורו למקור אחר.
ב. הביטויים בֵּיתִי, בֵּיתוֹ משמשים גם הם כרמז לכך שיש לחבר בין שני המקורות. כאשר מדובר בסוגיא הלכתית אנו מכנים זאת 'גזירה שוה', ואז אין אדם דן במידה זו מעצמו (פסחים סו ע"א). אבל בענייני אגדה אין בדברי חכמים הגבלה שכזו.
ג. הכללים שמנינו לעיל מבוססים על הנחת היסוד, שבשלב ראשון התורה כולה ניתנה כספר אחד מן השמיים. לאחר מכן, בשלבים ולאורך זמן, ניתנו לנו גם הנביאים והכתובים. ההליך הושלם כאשר התנ"ך נחתם בנבואתם וברוח קדשם של אנשי כנסת הגדולה, ומאז אין להוסיף עליו. מרגע מכונן זה, התנ"ך הוא ספר אחד שמפרש את עצמו. אם כך, מדוע רעיון מופיע לרוב בכמה מקורות שצריך לחברם כדי לקבל את התמונה השלמה והעשירה? מי שנתן לנו את התשובה היה ירמיהו הנביא, דבריו מבוססים על האמונה שלכל התנ"ך מקור אחד (בשלש רמות) והוא הבורא. לכן, תהליך הגעת הדברים אלינו חייב נפילה ממקום "גבוה", שתוצאותיה הם שבירה לרסיסים. רק חיבור כל הרסיסים, נותן לנו את היכולת להבין לעומק. הנביא ביטא את הרעיון בפסוק המתאר את הגעת הנבואה לנביא: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְקֹוָק וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט).
אנחנו חיים כבר זמן רב (כמה שנים) בתקופה מטלטלת. הקיצוניות, שהיא תוצאה של הסתכלות חד ערכית על המציאות, והכחשת כל ההיבטים האחרים, השתלטה על השיח מבחינות רבות.
ביום שאחרי הושענא רבה, היום בו כל יהודי משתדל להניח דווקא את הערבות במרכז, התעוררנו לאחד הימים הקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. המכה הנוראית שקיבלנו, הוציאה לאור מחדש את הטוב שיש בנו. אחדות, שמשמעותה איחוד כל הכוחות וערבות הדדית מופלאה, תפסה את מקום ההקצנה. הדרך שחז"ל הנחו אותנו בלימוד התורה, כפי שתיארנו לעיל, מחייבת לחבר מקורות, לנסות לראות את התמונה הכללית, ולהבין שאי אפשר למצוא את כל האמת רק במקום אחד.
נסיים בתפילה כי רגשי האחדות והשותפות, שהתפשטו בכל חלקי העם החֲבוּר עתה בעבותות אהבה והתנדבות – כל ישראל חברים וערבים זה בזה – יגבירו את הסייעתא דשמיא, כמו שהבטיחונו הנביאים.
החטופים יתאחדו עם משפחותיהם וכוחות הביטחון ינחלו ניצחון אדיר על משנאי השם, הפושעים השפלים שאיבדו כל צלם אנוש וממילא את זכותם לחיות בתוכנו.
נאחל רפואה שלמה לכל הפצועים, ניתן חיבוק חם ואוהב לכל משפחות הנופלים, נתפלל כולנו שהקב"ה ישלח להם נחמה משמים. נאחל לכל מי שנאלץ לעזוב את ביתו לשוב הביתה בקרוב, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.
באחדותנו ננצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
