בית המדרש

  • ספריה
  • שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
אחר קריאת פרקי תהלים יש לומר קדיש (אחר היהי רצון).

ידועה חשיבותה של אמירת קדיש אחר קריאת פרקי תהלים, וראה מה שכתב החיד"א (שיורי ברכה יו"ד שעו אות ד’) ז״ל: "בספר ויקהל משה (דפוס פיורדא) יש מעשה נורא מרוח אחת, ושם נאמר שאין דבר להגן מפני המזיקים כאמירת קדיש על מזמורי תהילים, ולכן יש להנהיג לבנים על אבותם שילמדו בכל יום מהשנה קצת מזמורים ויאמרו קדיש". וכן כתב בספר ’קשר גודל’ (סימן ח אות ד). וכתב הגר״י רצאבי שליט״א (בש״ע המקוצר דף ריח) שמעשה זה הוא כנראה המעשה המוזכר בספר שומר אמונים שרוח של רשע גדול נכנסה ברוח של נער אחד, וביקש מבעל ’ויקהל משה’ שיאמר קדישים עבורו, ודוקא תהלים שהם מכריתים כל המחבלים והמקטרגים, יוע״ש.
וכן כתב באלף המגן (סי’ תקפא ס״ק טז): ״כתוב בספרים דהרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורענויות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו וכו’, ואין לך דבר המגין בפני המזיקים כאמירת קדיש על אמירת תהלים״.
והרמב״ם (פ״ג בסדר תפילות) כתב: ״ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן בדברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש״. ועוד כתב שם: ״קדיש דרבנן, כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש״.
והב״י (סי’ נה ס״א) כתב: ״קדיש אחר אמירת מזמור או פרק או אגדה או משנה כדאמרינן בסוטה (מט.) עלמא קאי אקדושתא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא״.
והקדיש שאומרים הוא ’קדיש יהא שלמא’, כ״כ בהלכה ברורה (סי’ נו ה״ג). ובמטה אפרים (סי’ תקפא ס״ח) כתב לומר קדיש יתום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il