ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורי חסידים
דבריהם התחברו לי לסיפור מיוחד על רבי אברהם דב מאבריטש, בעל ה'בת עין', (ההילולא שלו ב – יב כסלו), ולרעיון רוחני שביכולתו לרומם, לנחם ולחזק את כולנו, לאור קורבנם של כל קדושי המלחמה הי"ד.
פעם אחת, נפטר יהודי פשוט בעיר הקודש צפת. היהודי עבד כסבל, ולהלוויה שלו הגיעו בקושי מניין יהודים. באותה שעה, השקיף בעל ה'בת עין' מחלון ביתו, וכשהבחין בלוויה, עזב מיד את ביתו והצטרף לקבוצת המלווים. ראו בני העיר את הצדיק משתתף בלוויה, ומיד יצאו והצטרפו אף הם לעושי המצווה, וכך הלך וגדל קהל המלווים, עד שבעת הקבורה זכה הנפטר להיקבר בכבוד גדול ובקהל רב.
לאחר הלוויה, נכנס הצדיק לנחם את האלמנה. שאל ה'בת עין' את האישה – מה היו מעלותיו הגדולות של בעלך?
סיפרה האישה על מצוות ומעשים טובים, שעשה הנפטר, אך הצדיק לא קיבל את הדברים, באומרו: "בעת הלווייה, ראיתי 'עמודא דנהורא' (עמוד אש) מלווה את המיטה, וודאי עשה הנפטר בעבר מעשה גדול ונשגב".
כששמעה האישה את עדותו של הצדיק, סיפרה את סודו הכמוס של הנפטר, וכך אמרה:
בעלי היה בצעירותו בחור חסון ויפה תואר מאוד. לפרנסתו, עבד כרוכל, ונדד בין הכפרים הערבים בסביבה. יום אחד, ראתה אותו בת השיח', חמדה אותו בליבה, ודרשה מאביה שיכריח את בעלי להתאסלם ולשאתה לאישה. השיח' שמע בקול ביתו, ואיים על בעלי, שאם יסרב לדבריו, יומת.
בעלי הבין שהוא בסכנת נפשות, והסכים בעל כורחו לחתונה. וכך בהגיע היום המיועד, התאספו כל בני הכפר לסעודה המפוארת שהכין השיח' לחתונה. במרכז הסעודה, עמדו כלים מלאי גחלים, עליהם צלו נתחי בשר עסיסיים.
בעלי עשה עצמו כחוגג עם כולם, כשלפתע לתדהמת כולם שפך על בטנו כלי מלא גחלים. הוא סבל מיד מכוויות נוראות ונפל על הקרקע מתפתל מכאבים. מיד צעקו הנוכחים: 'הדא מג'נון' (זה משוגע), ואמרו לשיח' שלא כדאי לו לחתן את ביתו עם המשוגע. גירש השיח' את בעלי מהכפר, והוא שב פצוע וחבול לצפת, אך זכה להינצל ולשמור על יהדותו.
כל ימיו, סיימה האלמנה את סיפורה, סבל בעלי בדומייה מכאבים קשים. כאבים שסבל כדי לשמור על יהדותו ולהינצל מנישואי תערובת.
סיפור זה מלמד אותנו, שמתוך יהודי פשוט מגיחה נשמה ענקית וקדושה, עמוד אש המאיר את הדרך לכולנו.
והלא, בעת המלחמה הזאת, זכינו כולנו ומבין בני דורינו, הגיחו והתגלו המוני יהודים שנראים מבחוץ כיהודים פשוטים ורגילים, אך הם קדושי עליון המוסרים נפשם על קידוש ה'. כמה המציאות הזו מרוממת את כולנו, מגלה לכל אחד מאיתנו את גדולת נשמתו, נשמת יהודי, ותובעת מכולנו להתרומם ולהתעלות בהתאם לקדושת נשמתנו.
יתר על כן, מתברר שעד לא מזמן התהלכו בינינו המוני קדושי עליון. רבי יהודה הלוי מדבר על כך, שיהודי שפגש נביא, זה השפיע עליו ורומם אותו. מצאנו גם, שמפגש עם צדיק מרומם את האדם, אם כן המפגש עם כל אותם קדושים וודאי מרומם אותנו.
מצאנו גם שחפץ דומם שהשתמש בו צדיק, קלט לתוכו השפעה סגולית קדושה, והמגע בו יכול לרומם את האדם, אם יתחבר לכוח הרוחני של הצדיק. לכן אלישע הנביא, כשבא לחצות את הירדן, לקח את אדרת אליהו ובאומרו "איה ה' אלוקי אליהו אף הוא", הכה הנה והנה, ויחצו המים, ואז ידעו בני הנביאים שנחה רוח אליהו על אלישע (מלכים ב', ב, יד-טו. אורות הקודש ב' עמ' שא). ובוודאי בית שגדל בו קדוש עליון, שמסר נפשו על קידוש ה', מקרין על העם כולו.
ויהי רצון, שנתרומם רוחנית מתוך מעלתם של כל הקדושים הללו הי"ד, ונזכה להכות מכה ניצחת ברשעים, ולקדש שם ה' בעולם בגבורת ישראל ושיבתו לכל מרחבי ארצנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.















