ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
עד כדי כך, דמות המפרש לא מוכרת, שפעם אחת סיפר הצדיק הירושלמי רבי רפאל לוין בנו של 'רב האסירים' רבי אריה לוין. לאחד מנכדיו של הרב קהתי את הסיפור הבא:
אני הוגה תמיד במשניות, ומאוד מצא חן בעיני פירוש 'קהתי' הבהיר. במשך שנים רבות, הייתי בטוח, שרבי פנחס קהתי, הוא דמות מדורות עברו. יום אחד, השתתפתי בחתונה, ולידי ישב יהודי אחד. שאלתי את שכני לשולחן – מה שמך? והאיש השיב – פנחס קהתי.
מיד שאילתיו – שמא קשור אתה למפרש המשנה, רבי פנחס קהתי? אולי אתה אחד מנכדיו? להפתעתי העצומה, התברר לי, שהאיש היושב לצידי הוא הוא רבי פנחס קהתי, מפרש המשנה. (מפי הנכד, הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש ת"ו).
סיפור זה מבטא מוסר השכל גדול, שעלינו ללמוד מדמותו המיוחדת של הרב קהתי זצ"ל. תתפלאו לגלות... הרב קהתי עבד לפרנסתו כפקיד בנק. יחד עם זאת, היה לו חשוב מאוד שהציבור הרחב יקבע עיתים לתורה, ולכן הוא הגה את הרעיון של 'קונטרס' שיופץ לציבור רחב, ובו יוכלו האנשים העובדים ללמוד באופן קצר ובהיר, וזאת עוד הרבה לפני 'ושננתם' 'ובלכתך בדרך' ושאר היוזמות המבורכות הקיימות כיום ללימוד תורה באופן שיותאם לאדם העובד הממהר לפרנסתו.
במסגרת הקונטרס, הוא רצה לשלב משניות מבוארות באופן קל להבנה גם לתלמידים ואפילו לציבור הרחוק מעולם התורה. הוא פנה למספר רבנים, שיכתבו פירוש מתאים, אך פירושיהם לא תאמו למטרתו. בעקבות זאת, אשתו דחקה בו לכתוב פירוש בעצמו, וכך במשך 9 שנים הוא הוציא קונטרסים, הכוללים 14 משניות בשבוע, 2 משניות ליום, לפי סדר המשנה היומית, ולבסוף הפך את הפירוש לכלל ספר על כל ש"ס משנה.
צריך להבין, שאת הפירוש הוא כתב במסירות נפש עצומה, לאחר ששב מעבודתו. מסירותו למשנה ולפירוש הייתה כה גדולה, עד שביתו סיפרה, שכשהיא התארסה ועמדה להתחתן, והיו צריכים לקבוע תאריך מתאים לחתונה, אמר הרב קהתי: את יכולה להתחתן רק בשבועות מסויימים, כי בהם יש משניות קלות יותר, ואוכל להתפנות לחתונה. אם תתחתני בשבוע שיש בו משניות קשות, לא אוכל להגיע...
דמותו הייחודית יכולה להוות דוגמא ומופת לכולנו. הנה, לכאורה, תלמיד חכם רגיל, עובד לפרנסתו, אך מתוך האכפתיות העצומה שלו ללימוד התורה בעם ישראל, ומתוך מסירותו העצומה לתורה, זכה ותורתו הפכה להיות חלק משלשלת התורה לדורות. הרב קהתי חלם חלומות, חלומות של תורה והפצת ה', ומתוך הביטול שלו לה', זכה להגשימם.
ומכאן, גם לרעיון המתחבר לפרשיות השבוע שלנו. בפרשת ויגש יוסף מתגלה לאחיו, וכך הוא משלים את המהלך שהחל בפרשת וישב, עת חלם חלומות של מלכות. חלומות אלו מתגשמים, כשהם נפגשים עם החלומות שחלם פרעה.
על חלומות פרעה נאמר, שהחרטומים באים לפתור אותם, אך פתרונם לא מתקבל באוזניו, עד שיוסף פותר אותם. חז"ל מבארים, שפרעה קיבל את פתרונו של יוסף, כי הוא למעשה חלם גם את הפתרון ושכחו, ויוסף הראה לו איך הפתרון גנוז בתוך החלום.
יש כאן אמירה לכולנו. אנו חולמים חלומות, והפתרונות גנוזים בתוך החלומות. לכל אדם יש שליחות אלוקית בעולם, ובתוך תוכו יש כמיהה וחלום להגשים את אותה השליחות, אולם לצערנו רבים מאיתנו זונחים ומתייאשים מהחלום. אנו מתייאשים, כי איננו מאמינים בחלום או שאנו לא מאמינים שבידינו הפתרון, אך האמת היא שאם נתכוונן ונקשיב לחלום הפנימי שבתוכנו, בסוף נגיע אליו.
ועוד דבר. גם יוסף חלם בצעירותו חלומות לא מציאותיים. ואכן, שנים רבות הם היו לא מציאותיים, אך הוא המשיך ללטש את עצמו ולעשות עבודה פנימית גדולה, עד שהוא ביטל עצמו ביטול מוחלט לאלוקים. וברגע שהוא אמר: "בלעדי, אלוקים יענה...", והוא הפך להיות צינור נקי לדבר ה', הרי שהגיע הרגע ששליחותו האלוקית תתממש. באותו רגע, חלומותיו לא היו חלומות של גדולה אישית, אלא חלומות של שליחות אלוקית, ובדבר ה' הוא הפך למלך!
שנזכה להאמין בחלום שלנו, להיות צינורות נקיים לדבר ה', ולהגשים את השליחות האלוקית שלנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
