ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
למחרת נכנס המגיד שוב לבעש"ט, וחשב שהפעם ישמע דברי תורה, אבל הבעש"ט סיפר לו שוב סיפור דומה. לבעש"ט היו כוונות נסתרות בסיפורים אלו, אולם המגיד לא הבין מה יוסיפו לו הסיפורים, ועכשיו היה ברור לו, שלא ישמע מהבעש"ט דברי תורה.
הוא חזר לאכסניה, והתכונן לנסוע הביתה, אולם לפתע בא אליו שליח מהבעש"ט וביקשו לשוב אליו במהירות. הבעש"ט קיבל אותו בחדרו ושאלו: "יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?" השיב המגיד: "הן". הראה הבעש"ט למגיד מאמר אחד בספר עץ חיים, וביקש ממנו לפרשו. פירש המגיד את המאמר, אך הבעש"ט אמר לו שאינו יודע כלום. עיין שוב המגיד במאמר, וטען שפירושו הוא הנכון, אך אם הבעש"ט חולק על דעתו, שיגיד פירוש אחר.
ביקש הבעש"ט מהמגיד לקום על רגליו, והבעש"ט הסביר את המאמר. במאמר היו כמה שמות מלאכים, וכשהבעש"ט הסביר נתמלא כל הבית אור ואש, והמגיד ראה בחוש את המלאכים הנזכרים. לאחר מכן אמר לו הבעש"ט: "אמת, שהפשט כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה". (לפי קונטרס מאירת עיניים אות ח).
במעשה זה, המגיד – לימים יורשו וממשיך דרכו של הבעש"ט – רוצה לעמוד על דמותו ועל יסודות שיטתו של הבעש"ט, דרך דברי תורתו. אולם הבעש"ט, במקום ללמדו מתורתו, מעדיף לספר באוזניו סיפורים. המעמיק במעשה יגלה, שהסיפורים הם דבר תורה עמוק המבטא את יסודות חידושו של הבעש"ט בעולם. המפגש הכביכול אקראי עם הגוי, שהמציא לו אוכל בשעה שהיה זקוק לכך, מבטא את ההשגחה הפרטית ואת התגלותו של ה' בעולמנו דווקא דרך מאורעות העולם הזה.
הבעש"ט בוחר לבטא רעיון זה באמצעות סיפור, ולא בדרך של דברי תורה, כי הסיפור מעביר את המסר בצורה סמויה אך מלאת חיים, וזו כל מהותה של שיטת החסידות – המפגש החי עם ה' בעולמנו. אלא שהמגיד עדיין לא הבשיל לדרך עבודת ה' זו, ולכן הבעש"ט מראה לו בגלוי את המלאכים, והופך את לימודו ה"מת" למפגש מלא חיים עם ה'.
יסוד זה מופיע בתורתו של הבעש"ט, והוא מנחה אותנו בכמה וכמה אופנים. ראשית, התובנה שאפשר לפגוש את ה' ולעובדו בכל תחומי החיים בעולם, כפי שכותב הבעש"ט (תחילת צוואת הריב"ש) "שויתי ה' לנגדי תמיד", צריך לעבוד ה' יתברך בכל כחו, שהכל הוא צורך, מפני שה' יתברך רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. והכוונה - כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בני אדם, ואז אינו יכול ללמוד, וצריך להיות דבוק בה'... וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבוד איתו באופנים אחרים...".
אבל מעניין זה אפשר ללמוד גם נקודה נוספת, שיכולה לסייע לנו מאוד בחיים, והיא נלמדת גם מפרשיות השבוע שלנו. הרבה פעמים החיים לא מסתדרים לנו לפי התכנונים שלנו, וכולנו מרגישים זאת היטב במלחמה האחרונה. במצבים כאלה, הנטייה הפשוטה של האדם היא לכעוס ולהאשים את כל הגורמים בעולם, לדמיין שוב ושוב 'אילו היה אחרת', ולשקוע בכעס ובעצבים.
אולם, אדם מאמין שיחיה באמת את עצתו זאת של הבעש"ט, יבין שהכל מאת ה', והוא זה שהביא הכל לטובה. הוא לא יכעס ולא יתעצבן, לא ידמיין 'אילו', אלא יפעל ויעשה את הטוב ביותר במצב הנתון. וכך ממשיך וכותב שם הבעש"ט: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך, ויראה שיבקש מה' יתברך, שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".
וזה מה שאומר יוסף הצדיק לאחים בפרשיות ויגש - ויחי, אתם מכרתם אותי למצריים כי חשבתם עלי לרעה אבל אלוקים חשבה לטובה. ובאמת, לא אתם שלחתם אותי למצריים, אלא אלוקים שלח אותי לכאן והכל מכוון לטובה, כדי להחיות את העולם.
שנזכה לחוש תמיד את טוב ה' אלינו, ולראות בעינינו את טובו בצורה נגלית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
