ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- מעמד חברה בע"מ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה: הנתבעים הם אלמנה ויורשי הבעל. הבעל פנה לתובע, וביקש ממנו שירותי תיווך לקניית קרקע בעבורו. לאחר שנמצאה הקרקע המתאימה, הקים הבעל חברה בע"מ, שהבעלות על מניותיה התחלקה בינו לבין אשתו, והקרקע נקנתה ע"י החברה. לאחר מכן נפטר הבעל, ובעלי החברה כעת הם האלמנה והיורשים.
התביעה : התובע טוען, כי הבעל המנוח לא הספיק לשלם לו עבור שירותי התיווך קודם מותו, ולכן הוא תובע כעת מהנתבעים את התשלום עבור התיווך.
תשובת הנתבעים : הנתבעים טוענים, שהם אינם יודעים אם המנוח שילם עבור התיווך או שלא, ומספק הם אינם מוכנים לשלם.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
34 - משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם
35 - מעמדה של חברה בע"מ
36 - זכויות יוצרים בהלכה
טען עוד
פסק הדין : יש לראות כנתבעת את החברה ולא את האלמנה והיורשים. על כן, היות שבמסמכי החברה אין רישום בדבר פירעון, הרי היא חייבת לשלם.
הנימוקים: במסמכי החברה אין שום סימן לכך שהחברה או הבעל שילמו למתווך. גם עורך הדין של הנתבעים המטפל בעניין אמר שהוא אינו יודע דבר על פירעון. מסקנתו של בית הדין הייתה, שאין ראיה ברורה לכך שלא היה פירעון בחיי הבעל, אבל הדבר סביר ביותר.
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין היא, מי הם הנתבעים. השולחן ערוך (חו"מ סימן קח סעיף א) קובע, שאין גובים מהיורשים חוב של אביהם, אלא אם כן ברור לחלוטין שאביהם לא פרע את החוב. הרמ"א (חו"מ סימן סט סעיף ה) מציין, שהמנהג בדורות האחרונים הוא להשביע את היורשים, במידה שיש רגליים לדבר שאביהם פרע.
לכן, אם היורשים הם הנתבעים, הרי הם פטורים מלשלם מעיקר הדין, ועל פי המנהג יש להם להישבע. המנהג הוא לפדות שבועה בשליש ערך התביעה. אולם, אם החברה היא הנתבעת, הרי היא אינה נפטרת אלא אם ישנה טענת ברי על הפירעון, דבר שאינו קיים בפועל.
דעת הרב דיכובסקי היא, שחברה נחשבת כישות משפטית עצמאית. הרב דיכובסקי מסתמך על דבריו של המהרשד"ם (חו"מ סי' שפ):
"הרי מוכח בהדיא דכל דבר שבממון יש לו שני פנים במה שיתקיים: או באחד מהדרכים הברורים כדין תורתנו הקדושה או בדברי חכמים ז"ל שתקנו בתלמוד, או בכל תנאי שיתנה האדם עם חברו. ומטעם זה יועילו דרכי ההקנאות שנוהגים הסוחרים אעפ"י שאינם כתובים בתורה ואינם מן הדין, אלא שכיון שנהגו כך ה"ל שכל אחד מתנה עם חברו שכשיהיה כך יתקיים הדבר ואדעתא דהכי תינח וסלקי ... שמעינן מהכא שהמנהג מבטל את ההלכה בכל כיוצא בזה, שכל דבר שבממון עפ"י המנהג קונים ומקנים. הלכך בכל דבר שנהגו התגרים לקנות קונים... א"כ נתברר לנו ממה שכתבנו שאם הדבר אמת שדרך התגרים כמנהג פשו' בעיר אנקונה היה לקנות חובות חבריהם באופן הנז"ל ואעפ"י שלא היו מודיעים לבע"ח היה מחוייב מדין העיר ההיא לפרוע החוב לקונה, אעפ"י שכפי דין תורתנו אין במשא ומתן בזה ממש, מ"מ כיון שנהגו התגרים לקנות באופן בזה הקנין קיים".
העיקרון שמגדיר המהרשד"ם הוא, שקניין סיטומתא פירושו אימוץ של דרכי הקנאה המקובלות, אף על פי שהן אינן תקפות על פי ההלכה. באותו אופן, סובר הרב דיכובסקי, יש לאמץ בתחום דיני הממונות כל עיקרון שדרכי המסחר הנהוגות מושתתות עליו. כעין דבר זה כותב גם בשו"ת דברי חיים (חלק ב, חו"מ
סי' כו):העיקרון שמגדיר המהרשד"ם הוא, שקניין סיטומתא פירושו אימוץ של דרכי הקנאה המקובלות, אף על פי שהן אינן תקפות על פי ההלכה. באותו אופן, סובר הרב דיכובסקי, יש לאמץ בתחום דיני הממונות כל עיקרון שדרכי המסחר הנהוגות מושתתות עליו. כעין דבר זה כותב גם בשו"ת דברי חיים (חלק ב, חו"מ
דמאי שנא דבדבר שאינו קנין כלל לא מן התורה ולא מדרבנן אמרינן דמנהג התגרים מבטל הדין, וכמו שמבואר בש"ס בכמה מקומות מנהג מבטל הלכה גבי ספנים וחמרים במנהגיהם וגבי פועלים, ולמה בדבר שלא בא לעולם לא יאמרו: אם המנהג כן, מנהג מבטל הלכה? ובאמת י"ל הטעם דבדבר שבא לעולם יש לומר הטעם דמהני מנהג התגרים משום דגמר ומקנה, אבל בדבר שלא בא לעולם אין לו מה להקנות כיון שאינו בעולם. אך באמת הלא גם בשותפים הרבה סוברים דגמרו ומקנו אהדדי אפילו בדבר שלא בא לעולם, ואפילו מאן דפליג התם בשותפים הוא משום דסבירא ליה דלא גמרי ומקני, אבל אם בפירוש המנהג כן - לכולי עלמא גמרי ומקני.
ממילא, היות שהמנהג המקובל הוא לראות את החברה כישות משפטית עצמאית, כך יש לראותה גם על פי הלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









