ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ומה היא תשובה שלמה:
א. חרטה גמורה על החטא, מתוך הכרה שזה היה פשע וחטא גדול שאסור היה לעשות אותו גם אם הממשלה החליטה עליו. הכרה שהיתה כאן רשעות כלפי התושבים, היתה כאן פגיעה ממונית ונפשית בתושבים, היתה כאן פגיעה במצוות יישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות, והיתה כאן פגיעה בבטחון עם ישראל כפי שברור כעת לכולם. הכרת החטא בכל חומרתו, וקבלת האחריות האישית ללא תירוצים, ומתוך כך חרטה עמוקה על החטא, היא תנאי ראשון לתשובה.
ב. קבלה לעתיד: החלטה שלא לחזור ולשוב על החטא הזה, גם אם הממשלה תחליט והצבא יורה לעקור ולהרוס יישובים או מאחזים. קבלה שלא להשתתף בשום פנים, לא במישרין ולא בעקיפין, בסיוע למעשה עבירה כזה. זאת גם אם יצטרך לשלם מחיר כבד, וגם אם זה לשם שמיים, כי רוצה להמשיך לשרת את העם בצבא - כל סיבה שהיא אינה מתירה לחטוא חטא זה. זו קבלה לעתיד שהיא תנאי שני בתשובה.
ג. וידוי: להתוודות בפה על החטא. ומי שחטאו מפורסם והכול יודעים שחטא, כגון מפקדים בכירים, הם צריכים להתוודות בפרהסיה כתשובת המשקל לחטא שהיה בפרהסיה. עליהם להודיע קבל עם ועדה שחטאו ולא ישובו עוד לכסלה, ויסרבו למלא פקודה כזו שהיא עבירה וחטא.
ד. החוטא בין אדם לחברו אינו יכול לשוב בתשובה אלא אם כן תיקן בפועל את אשר קלקל, ופייס את הנפגע והנפגע סלח לו. על כן מי שפינה אנשים מסוימים והם ניזוקו עקב הפינוי, עליו לשלם להם את הנזק ולפייס אותם. אם קבוצה שלמה השתתפה בפינוי יכולים הם להשתתף יחד בתשלום, אך כל אחד אחראי על כל התשלום. למפקדים אחריות יותר גדולה. למפקדים הבכירים אחריות עוד יותר גדולה. עליהם מוטל לתקן את אשר עוותו. זה יכול להיות על ידי לחץ על הממשלה לפצות ולתקן את המעוות, אך מכל מקום כל עוד לא שולם הנזק ולא פייסו את הנפגעים, אין התשובה שלמה.
ה. מאחר והפגיעה היתה לא רק בתושבים המגורשים אלא במצוות יישוב ארץ ישראל, מוטל על כל מי שחטא בזה לעשות כל ההשתדלות להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר להחזיר את השלטון המלא על חבל עזה לישראל.
ו. מאחר שהפגיעה היתה בבטחון ישראל, והתוצאה פגיעה באנשי שדרות, ובהמשך מלחמת לבנון השנייה על כל נפגעיה, מוטל על החוזר בתשובה לפעול בכל יכולתו להחזיר לישראל את כח ההרתעה, ולתקן את הפגיעה בביטחון שנגרמה עקב העקירה מחבל עזה. כל זאת על ידי ביסוס ההתיישבות בחלקי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים.
ז. מי שנהנה מהשתתפותו בעקירה, קיבל תמורה כספית או עלה בדרגה או כל הנאה אחרת עקב השתתפותו בעקירת היישובים, עליו להחזיר את הכסף ולוותר על הדרגה שקיבל בעבור חטאו.
ח. מאחר שהפשע היה גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, כל הדיון על הסליחה הוא בחלק שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו. אבל בחלק שבין אדם למקום, זה כמובן לא עניין של סליחה של אנשים, אלא על פי רוב טובו של ריבונו-של-עולם הסולח ומוחל לשבים. וכאן יש להבדיל בחומרת המעשים: יש מזידים, יש שוגגים , יש טועים, ויש טועים שחושבים שעשו מצווה, ולפי זה חומרת המעשים כלפי שמיא. אך בכל הנוגע לעבירות שבין אדם לחברו, גם שוגג ואנוס מחויב בתיקון הנזק ובפיוס הנפגעים.
ט. לאחר שהחוטא ימלא את כל תנאי החזרה בתשובה בשלמות, בוודאי שנכון לסלוח לו ולקבל אותו כבעל תשובה. ואם יצליח להפוך את השבר למנוף לתיקון מהלכי הגאולה, הרי עבירה זו תהפוך לזכות בפועל ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
