ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ברצוני לשתף אתכם בסיפור ששמעתי פעם.
לפני מספר שנים, נסע יהודי ניצול שואה לבקר בעיר הולדתו. הוא הסתובב בין הבתים והזיכרונות עד שלפתע פנה אליו אחד הגויים ואמר לו:
"יהודי, מה אתה עושה כאן? למה חזרת?
לפני השואה, כשהיו כאן יהודים, לא יכולנו לגנוב ולשקר ולעשות כרצוננו. המוסריות שלכם פשוט לא נתנה לנו. לא הרגשנו נעים.
אחרי שהלכתם, יכולנו לעשות סוף סוף ככל העולה על רוחנו.
עכשיו, אם תחזרו, שוב תעיקו עלינו בדרישות המוסריות שלכם?"
העולם כולו יודע שהיהודי הוא המוסר, ואף הצורר הנאצי ימח שמו, כתב על כך. וכך, ככל נוכל, שמנסה להראות למי שמטיף לו מוסר, שבעצם כולם מושחתים, מנסים הגויים להטיף ליהודים מוסר, אך אסור לנו להתבלבל, עלינו לזכור כל העת שמשה אמת ועם ישראל הולך בדרכי האמת והצדק, ורשעי אומות העולם הם הרשעים ואל לנו להתרגש מהטפותיהם הצדקניות והצבועות.
ועניין זה מתחבר לפרשת השבוע שלנו, בה אנו זוכים להתגלות האלוקית בהר סיני, המצווה עלינו את תורת האמת והצדק.
ידועים דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי על ההבדל המהותי בין היהדות לשאר הדתות. כל הדתות מספרות על ניסים ונפלאות שאירעו מול אנשים מעטים, וסיפור כזה אפשר להמציא ולכחש בו. תורתנו הקדושה, לעומת זאת, מספרת על התגלות אלוקית מול עם שלם, וסיפור כזה אי אפשר לבדותו, ומכאן מוכח שתורתנו אמת וצדק. וכך כתב גם הרמב"ם שכולנו עדים על אמיתתה של תורת משה. (המעיין בכוזרי יראה שיש כאן עומקים נוספים, אך אין כאן המקום להאריך).
ממשיך הכוזרי ומבאר, שאם ה' דורש מהאדם דת מסויימת, הרי עליו לספק לו את ההוכחה לכך שדת זו היא אמיתית. נמצא שאם ה' התגלה בהר סיני רק לעם ישראל, ומעמד הר סיני הוא הראיה לאמיתות התורה, הרי שהתורה מחייבת רק את ישראל ולא את הגויים. ואכן, כולנו יודעים שהיהדות אינה מסיונרית, וגויים פטורים מלקיים את מצוות התורה.
אלא שכאן צפה ועולה שאלה גדולה על דברי הכוזרי – אם כך, מדוע הגויים חייבים לקיים שבע מצוות בני נוח, והלא כיוון שהם לא היו במעמד הר סיני, אף פעם ה' לא התגלה אליהם?
והתשובה נעוצה בנקודה בה פתחנו. אמת, הגויים לא היו במעמד הר סיני, אבל הם ראו שעם ישראל היה במעמד הר סיני. כלומר, הם ראו שעם ישראל הוא עם שמניף את דגל האמת והמוסר, ואט אט הם נוכחים לדעת שהעם הזה צודק, ועליהם ללמוד ממנו כמה אמיתות יסוד, הלא הם שבע מצוות בני נוח.
ואכן, במהלך הדורות קיבלו אט אט אומות העולם ערכים רבים מעם ישראל. דרכנו התפשטה בעולם הידיעה שיש אלוקים אחד ולא אלילים רבים, מאיתנו למדו שאסור לרצוח ולגנוב ועוד ועוד.
זה היבט נוסף בהבנת המדרש (שמות רבה יתרו פרשה כט) "אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול - אנכי ה' אלקיך... כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר אנכי ה' אלקיך".
כלומר - כל העולם הרגיש במעמד הר סיני, וחש שישראל מקבלים תורה שבאה ללמד את העולם כולו שה' אחד ושמו אחד, ואלוקי ישראל ותורתו אמת.
מול אומות העולם, שנוכחנו ברשעתם בחודשים האחרונים, עלינו לזקוף קומה ולהילחם בשם ה' להפצת דבר אלוקינו, דבר האמת והצדק!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
