ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לעיתים אף מספרים על המילים האחרונות שלו, ודשים בהם שוב ושוב. אצל אנשים גדולים אף מוצאים במילים אלו משמעויות נסתרות, ומעמיקים לגלות כיצד מילים אלו מבטאות את תמצית אומר חייו של האדם.
רבים יודעים, שמילותיו האחרונות של הבעל שם טוב הקדוש היו – "אל תבואני רגל גאווה".
אך יש סרים בהם מסופר גם על דרשתו האחרונה של הבעש"ט, שנאמרה בעודו יושב על מיטתו, זמן קצר לפני פטירתו. הוא דרש דרשה קצרה ופירש את הפסוק ממגילת אסתר "ובזה הנערה באה אל המלך".
וכך אמר (בעש"ט על התורה, מגילת אסתר) פסוק זה מדבר "על העמוד מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, וזהו על ידי המצוות שהם תר"כ עמודי אור".
מאמר זה התפרש (בעש"ט בשלח הערה ו) בכתבי קודש של מהר"ם מליבאוויטש ז"ל כתב וזה לשונו, "התרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן הם תר"כ ניצוצי אור, ולכך אמר הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מצוה לשון צוותא, היינו שבעשיית המצוה נדבקים באורו יתברך עד כאן לשונו.
ננסה קצת להעמיק בדברים, לפי דברים נוספים שנאמרו בבעש"ט ועל ידי גדולי החסידות. כולנו יודעים שהמגילה מסתירה בחובה רמזים עליונים, והמלך רומז לה' מלכו של עולם. הבעש"ט פירש בפסוק המדובר את המילה 'נערה' כרומזת לנשמה, ומדובר כאן על הדרך שבה הנשמה באה אל המלך, עולה ומידבקת בבוראה מלמטה למעלה.
הדרך להידבק בבורא זה על ידי המצוות. מצווה היא מלשון צוותא, חבירות, ואנו יודעים גם שמצווה גוררת מצווה, כי יש כאן צוות, ודבר גורר דבר. כלשון הדגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט (מובא שם בהערה) "מצוה גוררת מצוה, מצוה לשון דביקות והתחברות מלשון צוותא חדא, וזהו הפירוש, מצוה, דביקות לה' יתברך פעם אחת גוררת מצוה היינו יותר דביקות". המצווה מחברת למצווה נוספת, ומחברת אל ה'.
ונדקדק בלשון הבעש"ט. הוא אומר כאן שני דברים נוספים המעוררים שאלות – א. המצוות הם תר"כ עמודי אור, כי יש סך הכל 620 מצוות, כמניין תר"כ, 613 דאורייתא ו7 דרבנן. למה דווקא כאן הוא מכנה את המצוות בשם תר"כ עמודים?
ב. מדובר כאן על זמן הפטירה, המכונה עליה מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. גן עדן העליון אנו מבינים, כי הנשמה עולה כאן לעולם הבא, שהוא גן עדן העליון. אך למה הוא קורא למציאות בעולם הזה גן עדן התחתון?
נראה, שהבעש"ט רומז שהמספר תר"כ הוא בעצם רומז ל'כתר', ולהיפך לא עלינו, מי שלא שומר על המצוות, זה הופך לו ל'כרת'.
הכתר הוא כמובן נמצא בראש, בפסגה, ככתר המלך. במבט ראשוני המצוות הם מעשיות, נעשות בגוף הגשמי, ולאנשים נדמה חלילה שהם נמוכות, אך זה בדיוק החידוש שלהם, שהאדם בגופו הגשמי המצוי למטה, עושה מעשים שמחברים אותו עד למעלה, ובמעשים אלו הוא מגלה שבתוך גופו הגשמי מצוייה נשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, ובזה הוא עולה בעמוד עד הכתר הגבוה והעליון. וכך הוא מחבר את הנערה – הנשמה אל מקורה האלוקי – המלך.
יתר על כן, כשהאדם עושה מצוות הוא חי כבר בעולם שלנו את נשמתו האלוקית, ונמצא שכבר בעולם הזה הוא חי למעשה בגן עדן, וכך כבר כאן הוא חי בגן עדן תחתון, אך המצוות הם צוות, וכך אט אט מצווה גוררת מצווה, וגם אם בהתחלה קיים את המצווה ברמה בסיסית ונמוכה ללא כל הכוונות, הוא מתעלה אט אט אל הכתר, לעומק הכוונות אל המלך ולגן עדן העליון.
והמשל לכך הוא הנערה שבאה אל המלך, כי במגילת אסתר הנערות היו כבר בארמון אחשוורוש כבר לפני שבאו אל המלך לחדר הפנימי, הם היו בחלקו של המלך עוד בחוץ, ורק נשאר להם לבוא אל המלך לחדר הפנימי.
וכך אנו על ידי המצוות כבר שייכים וחיים עם המלך כאן בעולמנו באטמוספירה של גן עדן תחתון, ועל ידי המצוות אנו עולים ומתעלים לגן עדן העליון.
ויהי רצון שנזכה לחיות לאורך ימים ושנים טובות עם המלך, באווירה של מצוות וקדושה, לעלות ולהתעלות, ולראות את כנסת ישראל באה לחצר המלך הפנימית בבית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
