ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
היא הייתה הבת הבכורה, ואביה שתלמיד חכם היה, החליט לפעול לאור דרכו של יעקב אבינו, שחצה את ילדיו לשני מחנות, כדי שאם יוכה המחנה האחד, "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
וכך, בהיותה נערה בת 16 בלבד, היא יצאה בגפה מביתה, ונמלטה לארץ אחרת, שעדיין לא נכבשה בידי הצוררים ימח שמם. היא עברה מסע תלאות נורא, ולבסוף נפלה בידי הארורים, שרדה את מחנות וצעדת המוות ונותרה בחיים.
לפני שיצאה מביתה, היא שאלה את אביה – כעת אני נמלטת לארץ מסויימת, אך יתכן ואאלץ לנדוד למקומות נוספים. האם אתה מרשה לי ללכת למקום אחר?
תשובתו של אביה הי"ד, שניתנה ברגע הפרידה הקשה והאיום, כשסכנת מוות מרחפת מעל ראשם, הפכה לה להדרכת חיים. וכך ענה: אם תיאלצי לברוח למקום אחר, תבואי קודם הביתה לקבל את רשותי. אך אם יתאפשר לך לעלות לארץ ישראל, תעלי לשם גם בלי לבקש את רשותי.
בתום המלחמה, היא שבה לביתה וגילתה את הזוועה הנוראה, שכל בני משפחתה נרצחו. אחת מקרובות המשפחה התגוררה בלונדון, והזמינה אותה להצטרף אליה, אולם היא פעלה כהדרכת אביה, וויתרה על מנעמי הגלות, ועלתה ללא קרוב וגואל, וללא סידור כלכלי לארצנו הקדושה.
באותם ימים היא קבלה החלטה נוספת. כששבה לביתה, היא גילתה שגויים מקומיים השתלטו על הבית. למרות זאת, הייתה באפשרותה להיכנס הביתה, ולקחת מעט מחפצי הבית, אך הכמות הייתה מוגבלת, כיוון שהייתה מגבלה על המשקל שהותר לכל נוסע לקחת איתו ארצה.
מכל חפצי הבית, היא בחרה... בש"ס של אביה, בבכרה את המורשת הרוחנית על פני המורשת הגשמית.
כאן בארצנו הקדושה, זכתה סבתי לראות בערוב ימיה למעלה מ- 300 צאצאים, ההולכים ב"ה בדרך ה', ובשמחות משפחתיות הייתה אומרת: "זה הניצחון שלי על הרשעים".
ליד פמוטות השבת שלה היה מונח מגן קטן, שהיא קיבלה מיד ושם, ועליו חרוטות מילות הנבואה של הנביא יחזקאל – "הנה אני פותח את קברותיכם, והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל".
קראנו את המילים הללו בהפטרת שבת חול המועד פסח, כחלק מ'חזון העצמות היבשות'. נבואה זו מהווה לנו קריאת כיוון בימים אלו, עת עם ישראל מעלה את זכר קדושיו הי"ד, הן קדושי השואה והן קדושי המלחמות והטרור בארצנו הקדושה, ובפרט בשנה זו בה נפלו קדושים רבים על קדושת השם העם והארץ.
בסוף הנבואה נאמר במפורש בפסוק שציטטנו לעיל, שמטרת הנבואה היא ללמד את עם ישראל שהוא ישוב מהגלות לארץ ישראל, ויחיה בה מחדש.
בתחילת הנבואה, הנביא (יחזקאל לז) מספר לנו, שה' מראה לו בקעה מלאה עצמות יבשות מאוד. והנה, ה' שואל את הנביא – "בן אדם, התחיינה העצמות האלה?", והנביא עונה לה' – "אתה ידעת!". ואז ה' מצווה לנביא – "הנבא על העצמות האלה...".
נראה, שבדו-שיח זה אומר ה' לנביא, אכן אני הוא המחייה מחדש את עם ישראל, אך עליך ועל בני האדם ליטול חלק בכך. עלינו ליטול חלק ולפעול לתחיית עם ישראל על אדמתו, לכן הוא מצווה על הנביא להנבא.
השלב הבא הוא תוכן הנבואה, שעל הנביא לומר לעצמות, וכאן יש קושיא גדולה. הנביא מצטווה לומר לעצמות רשימת דברים שיקרו להם – "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גידים, והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח וחייתם...".
יש כאן רשימת פריטים – רוח, גידים, בשר, עור, ושוב – רוח. למרבה התמיהה - הרוח מופיעה פעמיים, מדוע?
אך התמיהה גדלה שבעתיים, כשהנביא מספר שבפועל אכן בעקבות הנבואה – העצמות קרמו גידים, בשר ועור, ודווקא הרוח המדוברת לא הגיעה.
בשביל הרוח צריך נבואה נוספת ומיוחדת – "הנבא אל הרוח!", ורק לאחריה מגיעה הרוח. מדוע ולמה? מה קרה לרוח?
נראה שבפעם הראשונה, הרוח הופיעה רק כקריאת כיוון כללית, המלמדת שכל המטרה של בניין הגוף, שבסוף ישרה בו הרוח, ואז יחזרו החיים.
ובאמת, לרוח צריך נבואה מיוחדת, כי שיבת הרוח היא שלב העומד בפני עצמו, שעליו נצטרך אנו בני האדם המצווים לפעול לשיבת ישראל לאדמתו, לעמול בצורה מיוחדת.
והדברים נכונים לימינו, (וסיפורה של סבתי מבטא זאת). זכינו ברוך ה', והעצמות היבשות התאספו זו לזו והעלו גידים ובשר ועור. ה' פתח את הקברים, והעלה את העם לאדמתו, ופה נבנה בניין חומרי מדיני וכלכלי גדול וחזק.
כעת, הגענו לשלב הרוח. זה שלב מיוחד שצריך עמל מיוחד. וה' קורא לכולנו דרך הטבח בבארי ובכפר עזה, דרך כל הפילוגים והמשברים, דרך גבורת הלוחמים הקוראים בקול גדול את הפסוק 'שמע ישראל' טרם כניסתם לקרב –
הינבאו אל הרוח! קראו לה לבוא ולתת חיים בעם! הפיצו את הש"ס של בית אבא בכל מרחבי העם! שובו אלי ואשובה אליכם!
אחרי מות שני בני אהרון התעלינו אל ביאת הכהן לקודש הקודשים!
וודאי גם כעת מתוך כל מיתת הקדושים הי"ד, נתעלה ותבוא בנו הרוח ונחיה, " חיל גדול מאוד מאוד"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











