ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מעשה במלך אחד, שהיה חכם גדול, ועשה סביב לארמונו מחיצות רבות זו לפנים מזו, מעשה 'אחיזת עיניים'. הוא יצר נהרות בין חומה לחומה, ושיכן שם דובים ואריות ועוד חיות טורפות ומפחידות, כדי שהאנשים יפחדו לגשת לשם.
פיזר המלך כסף רב בין החומות, והכריז שכל מי שיבוא אל המלך, יזכה בעושר וכבוד. באו אנשים רבים ורצו להיכנס, אך כשראו את כל הדברים המבהילים, נסוגו אחור. אחרים אזרו אומץ ונכנסו מעט פנימה, לקחו מהכסף המפוזר, אך חששו להיכנס עוד פנימה, ושבו לביתם.
אבל אוהבו של מלך, לא שם לב לכל זה, כי ליבו בוער לראות את פני המלך. וכשעמד לדלג על החומות והנהרות הבחין שהכל אחיזת עיניים, והנה המלך יושב על כסאו ומושיט ידו לקראתו...
במשל זה, לימד אותנו הבעש"ט הקדוש, שבעולם יש הרבה מניעות מעבודת ה'. יש מניעות מתוך פחד, שאיננו מאמינים שבאמת אנו מסוגלים להגיע לגדולות, ויש מניעות מצד שאנו טרודים בטרדת הפרנסה, ואנו חושבים שאין לנו זמן לעבודת ה', אך באמת כל זה אחיזת עיניים, כי באמת אם יהודי יאמין שהוא מסוגל להתרומם בעבודת ה', ולא יפחיד עצמו, הוא גם יגלה שיש זמן לעבודת ה', ומיד יגיע אל המלך.
ובאמת, עניין זה מופיע בפרשתנו. שני גורמים חוברים יחדיו למנוע את ישראל מלהידבק בה', ולהגיע אל הארץ המובטחת, מקום השראת השכינה – מואב ומדיין, בלק ובלעם. הבה נבחן - מה היה המניע של כל אחד מאותם גורמים לנסות חלילה לפגוע בישראל?
הגורם הראשון - בלק ומואב פשוט מפחדים מישראל, "ויגר מואב מפני העם...". באמת, כפי שמופיע במשל של הבעש"ט, הכל אחיזת עיניים. מואב מפחידים את עצמם. מואב (ועמון) הוא העם שהכי לא צריך לפחד מישראל, שהרי הקב"ה מצווה במפורש: "אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה" (דברים ב, ט), אם כן אין להם מה לפחד. אמנם כתוב שהיו מצערים אותם (מזיר כג:), אך כאמור אין למואב לכיבוש או פגיעה מהותית.
הגורם השני הוא בלעם. בלעם רצה לפגוע בישראל בשביל... כסף, כפי שהוא רומז: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב..." (כב, יח), "שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים" (רש"י שם).
כאן חברו יחד הפחד שהאדם מפחיד את עצמו, וחמדת הממון לעכב את הברכה, עד שה' גילה שהכל אחיזת עיניים, ולבלעם אין שום כוח עצמי כלל, וישראל מבורכים הם.
נקודה זו חשוב מאוד שנאמץ בעבודת ה'.
מי לא מכיר את השיר – 'כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'?
ובכן מחבר השיר הוא רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מח), אך חסרה בו אות אחת והיא משמעותית מאוד. רבי נחמן מדבר למי שנכנס בעבודת ה', שעליו לדעת שיהיו לו ניסיונות קשים, ודווקא כשכבר יעמוד להיכנס פנימה לשערי הקדושה, דווקא אז יתגבר אליו יצר הרע וינסה להפילו ולייאש אותו.
ועל כך הוא אומר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
הוא לא אומר 'לא לפחד' אלא "לא יתפחד", עלינו להתנער מחוסר האמונה בעצמנו, ולהאמין שבכוחנו להתרומם בעבודת ה'.
והעצה לכך כדברי רבי נחמן שם: "צריך אז התחזקות גדול נגדו. ושמענו מצדיק אמיתי שאמר, שאילו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה, בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי, חזק ואחוז עצמך, הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך...".
שנזכה לחזק ולהתחזק בעבודת ה' עד מאוד!
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלקי בעודי (בליקוטי הראשון בסי' רפ"ב), דהיינו, לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו. אף אם נפל למה שנפל ר"ל, אעפ"כ יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין, עד אשר יזכה לשוב עי"ז להש"י, וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות (ע' יומא פו ע"ב) ומה עשה הבעש"ט זצ"ל על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק, ולבלי לייאש עצמך ח"ו, אף אם יהי' מה שיהי'. והעיקר, להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' ע"י מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות עניני שטות וצחוק, או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
