ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
- מדורים
- רביבים
ואף שבימינו, כשיש לנו תאורת חשמל, רוב האנשים חוזרים לביתם כמה שעות לאחר החשיכה, אע"פ כן הזמן המובחר להדלקת הנרות הוא בזמן שקבעו חכמים.
האם אפשר בשעת הצורך לאחר את הדלקת נרות?
מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, כגון שהוא חייב לעבוד עד השעה שבע בערב, רשאי להדליק נרות בברכה לאחר שיחזור מעבודתו. ואמנם לפי הרמב"ם זמן הדלקת נרות הוא דווקא בחצי שעה הסמוכה לשקיעה. אולם לדעת רבים, מה שאמרו חכמים להדליק נרות אחר השקיעה הוא לכתחילה, אבל אפשר להדליק נרות גם אח"כ. ועוד, שגם לדעת הסוברים שבעבר היה צריך להדליק דווקא בתוך החצי שעה הסמוכה לצאת הכוכבים, זה היה מפני שכולם חזרו אז מעבודתם, והיו מדליקים בפתח הבית, ורק אז היה מתפרסם הנס. אבל מאז תקופת הראשונים, שמפני הסכנה רבים החלו להדליק בתוך הבתים, עיקר פרסום הנס הוא לבני הבית, וכבר אין הבדל אם ידליקו עם חשיכה או מאוחר יותר.
בנוסף לכך, בדורות האחרונים, שעת החזרה מהעבודה התאחרה, וממילא אנשים הולכים ברחוב עוד מספר שעות בלילה, ונמצא שגם אם ידליק את נרותיו בשעה שבע, העוברים ושבים ברחוב יוכלו לראותם. לכן, בשעת הצורך, אפשר לאחר את הדלקת הנרות.
אבל יש להשתדל מאוד שלא לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע בערב, מפני שאז הוא הזמן שהמאחרים ביותר חוזרים מעבודתם.
והמאחר להדליק צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות (פניני הלכה זמנים יג, ו, 13).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
במשפחות רבות מתעוררת השאלה כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים. האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים (בערך בשעה 17.00), או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנן שלוש סיבות, שכל אחת מהן מספיקה לעכב את הדלקת הנרות עד לחזרתו של בן הזוג.
שלוש סיבות לדחיית ההדלקה כדי להמתין לבן הזוג שמאחר
הסיבה הראשונה נוגעת למקרה שבן הזוג לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר, ואז עדיף להמתין לו. והטעם, משום שלדעת הרמב"ם ורש"י אמנם בהדלקה שמדליקים בבית יוצאים כל בני הבית ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמעו את ברכת "שעשה נסים" לא יצאו ידי חובת ההודאה. ולכן אם אין לבן הזוג מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו, כדי שיקיים גם הוא את מצוות ההודאה.
הסיבה השנייה, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבן הזוג אם ידליקו את הנרות בלעדיו, ששמירת השלום והכבוד בין בני הזוג חשובה יותר מההדלקה בשעה המהודרת.
הסיבה השלישית, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, שאם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, במשך הזמן הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.
נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי, כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, אז עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן המהודר, שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג. ומכל מקום, גם כשמחכים לבן-הזוג אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה.
למנהג האשכנזים, אם ירצו יוכל בן הזוג שנמצא בבית להדליק נרות בצאת הכוכבים ולכוון שלא לפטור את בן זוגו, וכשיחזור בן הזוג המאחר ידליק שוב לעצמו בברכה. אמנם אין הכרח לעשות כך, ואפשר לכתחילה להמתין לשובו של בן הזוג, על פי אחת משלושת הסיבות שנזכרו.
האם דוחים את ההדלקה כדי להמתין לבנים ולבנות?
למנהג הספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות עבור כל בני הבית, על פי אותם השיקולים לפיהם ממתינים לבן הזוג יש להמתין גם לכל אחד מבני המשפחה שעבר גיל מצוות ואינו יכול להגיע הביתה לשעת צאת הכוכבים. אבל לפי מנהג אשכנז ידליקו בזמן, וכאשר הבן או הבת שמאחרים יגיעו הביתה, ידליקו נרות בברכה לעצמם.
ועל כל זה ויותר ניתן ללמוד בהרחבה בפניני הלכה חלק זמנים (יג, ד- ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
