ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
משה רבינו נכנס לארץ ישראל...
ובכן, יש שורה של 'אמיתות' תורניות ידועות, שמי שמעמיק בהם מגלה שהתמונה קצת שונה.
הכיצד? והלא בחטא 'מי מריבה' נגזר על משה שלא להיכנס לארץ, ופרשתנו מתחילה בתחנוניו הגדולים של משה להכנס לארץ? וה' מסרב לבקשתנו בהתרותו – "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"!
התשובה היא פשוטה – גם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מארץ ישראל, נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה. כל בקשתו של משה היא לעבור לעבר הירדן המערבי, ולכך לא זכה, כדברי רש"י (במדבר כז, יב) "כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן, שמח ואמר: כמדומה שהותר לי נדרי. משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס".
וכאן צפה ועולה השאלה – אם כן, על מה הרעש הגדול? למה כל כך משמעותי למשה להיכנס דווקא לעבר הירדן המערבי? הרי 'מצוות התלויות בארץ' ועוד ממעלות הארץ מקיימים גם בעבר הירדן המזרחי?
שאלה זו אפשר גם לשאול על רבי זירא, שעליו מסופר בכתובות (קיב. – בתרגום חופשי) שכשעלה לארץ ישראל, לא מצא סירת מעבורת לעבור את הנהר, (בירושלמי שביעית נראה שמדובר בנהר הירדן), תפס חבל שהיה קשור מצד לצד, ובעזרתו צלח את הנהר. היה שם מין אחד שאמר לו: עם פזיז... עדיין בפזיזותכם אתם עומדים! (כי אתה עובר בפזיזות את הירדן, ולא ממתין לסירה מסודרת). ענה לו רבי זירא: מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, מי יאמר שאזכה לו?
ושוב נשאלת השאלה – הרי רבי זירא כבר בארץ ישראל המזרחית, ולמה כל כך בוער לו להיכנס?
התשובה נעוצה בתפילתו של משה בפרשתנו: "אעברה נא ואראה... הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון". מבאר שם רשי: הלבנון זה בית המקדש, (שמלבין עוונותיהם של ישראל).
במילים אלו משה מבאר את מעלתה של ארץ ישראל המערבית, שבה נמצא המקדש. הוא לא מבקש רק לראות את המקדש, אלא בקשת הכניסה לארץ היא הבקשה להיכנס לחלק בארץ שבו נמצא מקדש ה'.
ובאמת, הדברים הללו מפורשים בספר יהושע (כב). לאחר שעברו בני גד וראובן וחצי שבט המנשה, לפני ה' למלחמה, וסייעו לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל המערבי, נפרד מהם יהושע והם שבים לנחלתם שבעבר הירדן המזרחי. והנה להפתעת בני ישראל המערביים, בונים המזרחיים מזבח גדול. המערביים חוששים שהמזרחיים שבים מאחרי ה', והם פונים אליהם באמירה: "וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם, עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְקֹוָק֙, אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְקֹוָ֔ק...". והמזרחיים מרגיעים אותם, שהמזבח לא נועד להקרבת קרבנות, אלא לבטא את העובדה שגם המזרחיים הם חלק מעם ישראל, ומקריבים במזבח שבמשכן ה'.
גם שם בולטת האמירה, שארץ ישראל המערבית היא ארץ אחוזת ה', כי בה נמצא - משכן ה'.
יש כאן יסוד חשוב מאוד, שמתחבר מאוד לשבת נחמו עם הכיסופים המחודשים לבניין המקדש במהרה. משהו ממעלת בית המקדש מתפשטת על פני כל ארץ ישראל (המערבית).
יסוד זה מתבאר בספר הכוזרי, שכאשר הוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא עניינים ממעלת המקדש. (וכך גם כשהוא מדבר על מעלת ארץ ישראל הוא מביא ממעלת משה רבינו).
וכך הוא כותב (מאמר שני, אות יד): "על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה בראשונה בין הבל ובין קין, כאשר בקשו לדעת – מי משניהם ירצה לבוא במקום אדם (הראשון), כסגולתו וגרעינו, ובזה יהיה הוא היורש את הארץ, והוא המדובק בעניין האלוקי". כלומר, מי שנוחל את הארץ, ממנו יצא העם הנבחר, שיש לו סגולה אלוקית קדושה, ולכן קין והבל רבו ביניהם מי ינחל את ארץ ישראל.
מקורותיו של הכוזרי הם מהמדרש (בראשית רבה פרשה כב): "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: על מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש, ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו'".
אם כן, נשאלת השאלה - המדרש אומר שהם רבו על מקום המקדש, ולמה אומר הכוזרי שהמריבה שלהם מבטאת את המעלה של כל ארץ ישראל? אלא שזה בדיוק העניין, קדושת המקדש מתפשטת על כל ארץ ישראל המערבית.
בימים אלו שאנו מתנערים מאבל החורבן, ומתמלאים בתקוות הנחמה והגאולה, נודה לה' שזכינו להיכנס לארץ הקדושה, מקום שמשה ואהרון לא זכו לו, ולטעום מעט מקדושת המקדש, ותפילה בפינו שנזכה לגאולה השלימה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
