ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לפני למעלה מעשרים שנה, נוכחתי בדו-שיח שהתקיים בין שני יהודים שעסקו בקירוב ישראל לאבינו שבשמיים. אחד המשוחחים היה חסיד חב"ד והשני השתייך לזרם אחר.
כידוע, מצווה גדולה זו היא פעמים רבות מצווה קשה שבקשות, והדרך ארוכה ורצופה משברים ואכזבות עד שזוכים בה ל'הצלחות'. ובאמת, אותו אתגר קיים גם למי שעוסקים בחינוך (מורים והורים, למעשה – כולנו), זוהי עבודה לטווח רחוק, שהרצופה עליות ומורדות, וכולנו זקוקים לחיזוק גדול, אמונה ואורך רוח, בעניינים נעלים אלו.
ובכן, השניים עסקו בנושא האכזבות וההצלחות במלאכתם הקדושה הזו.
אמר הראשון לחבירו החב"דניק: לך קל יותר לעסוק בקירוב יהודים, מפני שאני בדרכי שואף לחולל מהפכות, וממש להשיב את היהודי השני בתשובה שלימה, ואם איני זוכה להגיע לכך, אני מתאכזב. אולם אתה, הלא מספיק לך שהיהודי השני יקיים מצווה אחת, כגון – הנחת תפילין, וכבר שמח אתה בחלקך!
ענה לו החב"דניק בקצרה: לא זה העניין. עליך למול את ערלת הלב! זה לא משנה אם הצלחת או לא, אנו עושים מה שאמיתי, לקרב ליבות ישראל, וה' עושה הטוב בעיניו.
השבוע, שוחחתי עם הזמר ר' הראל טל, והוא חלק עימי תובנה שעלתה לו בפרשת השבוע שלנו. בפרשתנו אנו מצווים על איסור המסית לעבודה זרה, ומי שעבר והסית חייב סקילה.
והלא דינו של המסית, שגם אם לא הצליח בהסתה שלו, ואף אחד לא עבד עבודה זרה מכוח ההסתה שלו, עדיין עונשו סקילה. וכפי שפסק הרמב"ם (עבודה זרה ה, א) "המסית אחד מישראל בין איש בין אשה, הרי זה נסקל, אף על פי שלא עבד המסית ולא המוסת עבודת כוכבים, אלא מפני שהורהו לעבוד...".
ואם מצאנו ברשעה, שמי שמסית לרשע של עבודה זרה, אעפ"י שברוך ה' לא הצליח להשפיע, ודבריו לא פעלו את פעולתם, בכל זאת עצם ההסתה היא כל כך חמורה, עד שסוקלים אותו על כך. הרי מידה טובה מרובה על מידת פורענות, ואם כן קל וחמר שמי שהולך ו'מסית' אנשים לטובה, ומחזק ליבות ישראל לאבינו שבשמיים או מחנך ילדים ונערים לתורה ומצוות, גם אם כביכול לא רואה הצלחות בכך, הרי וודאי עצם פעולתו לטובה יש בה מעלה גדולה עד מאוד.
ויש להרחיב בכך, שמצאנו הלכות מיוחדות והדגשה גדולה לעניין המסית -בספר המצוות יש 6 (!) מצוות שעוסקות בעניין המסית. ועוד מצאנו שבשונה משאר העבירות שכדי לחייב עליהם בעונש מוות וכו' בבית דין, צריך קודם להתרות בעושה העבירה, הרי שבעניין המסית החמירה עליו התורה וחייבה אותו גם בלי שהתרו בו.
אם כן, קל וחומר שמי שעוסק בחינוך או בקירוב יהודים לאבינו שבשמיים, שגבה מעלתו עד מאוד.
ואחרי כל זה, כבר כתב מרן הראי"ה קוק באגרת תקנ"ה, על העוסקים בקירוב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים מתוך הסתכלות פנימית על גודל מעלת נשמתם הקדושה של ישראל, ש"פעולת צדיקים לוקחי נפשות כאלה, אינה חוזרת ריקם בשום פעם", וודאי ישפיעו, לעיתים ישפיעו מיד ולעיתים רק לטווח רחוק, אך וודאי יש השפעה.
שנזכה... שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
