ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
להיזהר בשחרית, מנחה וערבית
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא"... רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב". רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר "ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה".
ברכות ו, ב
• לכאורה הגמרא באה לומר שמכל התפילות, הזמן המיוחד לתפילה הוא דווקא מנחה וממשיכה ואומרת שכל זמני התפילות הם מיוחדים. כיצד זמן מסויים מיוחד אם הכל מיוחד?
ונראה דכמו שיש באדם איברים כפולים שהם רק לשמירה וליתרון, אבל בהפקד (=יחסר) אחד יסתפק בהנשאר, ויש אברים שאם יפקד אחד מהם אין ממלא מקומו. והי' עולה על דעת לאמר, שהשלש תפילות הם בערך הכפולים, דעל כל פנים משלשתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת. על כן באו רבותינו וספרו לנו, שכל אחת מהן יש לה ערך עצמה, שבהפקדה אין חברתה ממלאה את מקומה.
יש איברים, כמו הכליות למשל, שאם חסר אחת, האדם יכול להסתדר עם השניה. היה ניתן לחשוב שכך גם בתפילות, אם חסר אחת, תפילה אחרת תשלים אותה. חז"ל באו ללמד שהתפילה היא כמו האיברים שלא ניתן להשלימם. אדם עם יד אחת יתקשה לעשות דברים כמו אדם עם שתי ידיים. כך גם לכל תפילה יש תפקיד שונה וייחודי.
ונראה ששלשה ענינים מיוחדים לפעולה המוסרית של התפילה נרמז כאן. היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה... והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לה', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלקים... ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם...
תפילת הערב צריכה ביחוד לרומם רוח האדם שלא ישפיל כבוד נפשו בהרהורים רעים וחטאים ... הקטרת באה לכפר על הרהור הלב כדאמרו חז"ל, דבר שבחשאי... (הלילה מסמל את הדברים הנסתרים מהעין)
ובבוקר... הכוחות הנפשיים... נעדרי השלמות על ידי התגברות השינה בלילה, וצריך להעירם לסדרם במערכה קדושה שיהיו מוכנים לחשוב מחשבות רמות, בצדק ויושר, ויראת ד' ואהבתו...
עין איה ברכות א, ס
התפקיד של תפילה מנחה הוא לשמור על האדם בזמן שהוא מעורב עם אנשים שלא יגרר אחרי דברים רעים, תפילה ערבית באה לשמור על האדם כאשר הוא לבד ובצנעה ותפילת שחרית היא להעיר את כוחות הנפש, ולתת התחלה רוחנית ליום.
זמן מנחה וערבית
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה.
לכתחלה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו.
שולחן ערוך רלג, א. רלה, ג
זמן תחילת מנחה פשוט יחסית: אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום, אך עדיף לקראת סוף היום, אחרי תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, שזה שעתיים וחצי שעות זמניות לפני השקיעה. גם זמן קריאת שמע פשוט יחסית: מצאת הכוכבים, עדיף כמה שיותר מוקדם אך אפשר עד עלות השחר.
השאלה העיקרית בזמני מנחה וערבית היא בתפר שבין מנחה לערבית. בעז"ה נושא זה ילמד בהרחבה בדף הבא. כאן נביא את הפסיקה להלכה. הדיון מתחיל במחלוקת של רבי יהודה וחכמים, האם זמן מנחה הוא עד פלג המנחה (כשעה ורבע לפני השקיעה), או עד השקיעה.
(זמן מנחה) עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע.
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
שולחן ערוך רלג, א
לפי רבי יהודה תמיד זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה ומיד אחר כך מתחיל זמן ערבית. לפי חכמים, זמן מנחה מסתיים בלילה. השולחן ערוך פסק את שתי הדעות להלכה ובתנאי שתמיד ינהג כאחת מהן. כיוון שאנו נוהגים להתפלל מנחה עד הלילה, ערבית צריכה להיות אחרי השקיעה. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה ואחרי פלג המנחה. בדף הבא נתמקד בזמן של ערבית, בינתיים נשים לב למינוח של סוף זמן מנחה "עד הלילה ". מה הכוונה לילה?
ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים מותר להתפלל מנחה אפילו אחר שקיעה עד סמוך לצאת הכוכבים יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו.
ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים.
משנה ברורה רלג, יד
מהשולחן ערוך והרמ"א נראה שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה, עד הלילה. לעומתם, המשנה ברורה נטה כמו הסוברים שזמן מנחה הוא רק עד השקיעה. המשנה ברורה הכריעה שניתן לסמוך על השולחן ערוך והרמ"א בדיעבד, אבל עדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר במניין אחר כך. הילקוט יוסף חולק וסובר שעדיף להתפלל במניין אחרי השקיעה:
מכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות) מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא.
ילקוט יוסף רלג
• שאלה למחשבה: הזכרנו מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוף זמן מנחה. הגמרא פוסקת את שניהם ובתנאי שאדם תמיד ינהג בדרך אחת. כיצד ניתן לפסוק יחד שתי דעות שונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
