ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
להיזהר בשחרית, מנחה וערבית
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא"... רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב". רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר "ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה".
ברכות ו, ב
• לכאורה הגמרא באה לומר שמכל התפילות, הזמן המיוחד לתפילה הוא דווקא מנחה וממשיכה ואומרת שכל זמני התפילות הם מיוחדים. כיצד זמן מסויים מיוחד אם הכל מיוחד?
ונראה דכמו שיש באדם איברים כפולים שהם רק לשמירה וליתרון, אבל בהפקד (=יחסר) אחד יסתפק בהנשאר, ויש אברים שאם יפקד אחד מהם אין ממלא מקומו. והי' עולה על דעת לאמר, שהשלש תפילות הם בערך הכפולים, דעל כל פנים משלשתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת. על כן באו רבותינו וספרו לנו, שכל אחת מהן יש לה ערך עצמה, שבהפקדה אין חברתה ממלאה את מקומה.
יש איברים, כמו הכליות למשל, שאם חסר אחת, האדם יכול להסתדר עם השניה. היה ניתן לחשוב שכך גם בתפילות, אם חסר אחת, תפילה אחרת תשלים אותה. חז"ל באו ללמד שהתפילה היא כמו האיברים שלא ניתן להשלימם. אדם עם יד אחת יתקשה לעשות דברים כמו אדם עם שתי ידיים. כך גם לכל תפילה יש תפקיד שונה וייחודי.
ונראה ששלשה ענינים מיוחדים לפעולה המוסרית של התפילה נרמז כאן. היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה... והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לה', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלקים... ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם...
תפילת הערב צריכה ביחוד לרומם רוח האדם שלא ישפיל כבוד נפשו בהרהורים רעים וחטאים ... הקטרת באה לכפר על הרהור הלב כדאמרו חז"ל, דבר שבחשאי... (הלילה מסמל את הדברים הנסתרים מהעין)
ובבוקר... הכוחות הנפשיים... נעדרי השלמות על ידי התגברות השינה בלילה, וצריך להעירם לסדרם במערכה קדושה שיהיו מוכנים לחשוב מחשבות רמות, בצדק ויושר, ויראת ד' ואהבתו...
עין איה ברכות א, ס
התפקיד של תפילה מנחה הוא לשמור על האדם בזמן שהוא מעורב עם אנשים שלא יגרר אחרי דברים רעים, תפילה ערבית באה לשמור על האדם כאשר הוא לבד ובצנעה ותפילת שחרית היא להעיר את כוחות הנפש, ולתת התחלה רוחנית ליום.
זמן מנחה וערבית
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה.
לכתחלה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו.
שולחן ערוך רלג, א. רלה, ג
זמן תחילת מנחה פשוט יחסית: אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום, אך עדיף לקראת סוף היום, אחרי תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, שזה שעתיים וחצי שעות זמניות לפני השקיעה. גם זמן קריאת שמע פשוט יחסית: מצאת הכוכבים, עדיף כמה שיותר מוקדם אך אפשר עד עלות השחר.
השאלה העיקרית בזמני מנחה וערבית היא בתפר שבין מנחה לערבית. בעז"ה נושא זה ילמד בהרחבה בדף הבא. כאן נביא את הפסיקה להלכה. הדיון מתחיל במחלוקת של רבי יהודה וחכמים, האם זמן מנחה הוא עד פלג המנחה (כשעה ורבע לפני השקיעה), או עד השקיעה.
(זמן מנחה) עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע.
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
שולחן ערוך רלג, א
לפי רבי יהודה תמיד זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה ומיד אחר כך מתחיל זמן ערבית. לפי חכמים, זמן מנחה מסתיים בלילה. השולחן ערוך פסק את שתי הדעות להלכה ובתנאי שתמיד ינהג כאחת מהן. כיוון שאנו נוהגים להתפלל מנחה עד הלילה, ערבית צריכה להיות אחרי השקיעה. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה ואחרי פלג המנחה. בדף הבא נתמקד בזמן של ערבית, בינתיים נשים לב למינוח של סוף זמן מנחה "עד הלילה ". מה הכוונה לילה?
ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים מותר להתפלל מנחה אפילו אחר שקיעה עד סמוך לצאת הכוכבים יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו.
ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים.
משנה ברורה רלג, יד
מהשולחן ערוך והרמ"א נראה שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה, עד הלילה. לעומתם, המשנה ברורה נטה כמו הסוברים שזמן מנחה הוא רק עד השקיעה. המשנה ברורה הכריעה שניתן לסמוך על השולחן ערוך והרמ"א בדיעבד, אבל עדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר במניין אחר כך. הילקוט יוסף חולק וסובר שעדיף להתפלל במניין אחרי השקיעה:
מכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות) מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא.
ילקוט יוסף רלג
• שאלה למחשבה: הזכרנו מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוף זמן מנחה. הגמרא פוסקת את שניהם ובתנאי שאדם תמיד ינהג בדרך אחת. כיצד ניתן לפסוק יחד שתי דעות שונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
