ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
המקור בגמרא
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
ברכות כו, ב
יש מחלוקת תנאים עד איזה שעה מותר להקריב את קרבן התמיד של שחר ובהתאם, עד איזה שעה מותר להתפלל שחרית. לפי רבי יהודה, אפשר עד ארבע שעות מהבוקר. הכוונה לשעות זמניות. מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים כך שבחורף, שהיום קצר, גם כל שעה קצרה יותר.
לגבי תחילת זמן תפילה, יש בהלכה שלושה זמנים: עלות השחר – כשצד מזרח מתחיל להאיר. משיכיר – כ 50 דקות לפני הזריחה ויש מספיק אור כדי לזהות מישהו במרחק 4 אמות. זמן זה משמעותי מאוד לקריאת שמע, טלית ותפילין, אך לא ניגע בו כעת אלא נתמקד בתפילה. נץ החמה – כשמתחילים לראות את השמש.
ואימתי זמן שחיטתן של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
רמב"ם תמידין ומוספים א, ב
את קורבן התמיד היו מקריבים עוד לפני נץ החמה, ומשתדלים להקריבו מוקדם ככל האפשר. אולם, ניתן להקריב את התמיד עד ארבע שעות (כמו שיטת רבי יהודה) ואפילו קרה פעם שהתאחרו עם התמיד עד השעה הרביעית.
הזמן המועדף של תפילת שחרית הוא ממש עם הזריחה, כרמוז בפסוק "יראוך (יראו את ה' על ידי תפילה) עם (זריחת) שמש". את קריאת שמע קוראים ממש לפני שחרית. תפילה זו נקראת על שם הותיקין, אנשים זריזים שהיו מתפללים כך.
זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה
שולחן ערוך פט, א - ח
הזמן המועדף לתחילת שחרית הוא ותיקין. כאשר יש צורך ניתן להתפלל שחרית כבר מעלות השחר. בפועל, בגלל זמן של קריאת שמע, טלית ותפילין, לרוב לא מתפללים שחרית לפני "משיכיר".
סוף זמן תפילה הוא עד סוף שליש היום, כרבי יהודה. עם זאת, גם דעתם של חכמים נפסקה:
...שבמזיד שהה את התפלה עד שעבר זמנה ואחר כך התפלל, אף על פי כן יצא ידי חובת תפלה אף שהיתה שלא בזמנה. והוא הדין שלכתחילה אם לא התפלל מקודם צריך להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה. וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה...
משנה ברורה, ס"ק, ו
הילקוט יוסף פסק באופן דומה למשנה ברורה:
אם לא התפלל שחרית עד שעברו ארבע שעות מהזריחה, ונתעכב מחמת אונס, רשאי להתפלל תפלת שחרית גם אחר ארבע שעות, עד חצות. אך לא יברך ברכות קריאת שמע, שזמן ברכות קריאת שמע הוא עד ד' שעות. אלא יברך ברכות השחר, ברכות התורה, ויאמר ברוך שאמר וכל פסוקי דזמרה, וכן יברך ברכת ישתבח, ואחר כך יאמר קריאת שמע, ואמת ויציב בלי חתימה, ותפלת שמונה עשרה.
ואם הזיד בדבר והתעכב מלהתפלל עד אחר ד' שעות, יתפלל שמונה עשרה בתנאי של נדבה.
ילקוט יוסף סימן פט
מדוע הזמנים חשובים
בהלכות קורבנות ובהתאם, בהלכות תפילה, יש חשיבות רבה לזמן. מדוע זמני התפילה כל כך מוגדרים ומדוע דווקא לפי הזריחה והשקיעה?
אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ" יכול יתפלל אדם כל היום כולו – כבר מפורש על ידי דניאל: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא (שלוש פעמים ביום) הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא"... יכול יהא כוללן בבת אחת – כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
ברכות לא, א
אנו לומדים מדניאל שהתפלל בבית שיש בו חלונות והתפלל שלוש פעמים ביום. כפי שנראה, יש קשר בין החלונות, החיבור למה שקורה בחוץ ובין התפילה דווקא בזמן מסויים. מדוד המלך אנו לומדים ששלושת התפילות צריכות להיות מחולקות לבוקר, צהרים וערב ולא בזה אחר זה.
ראוי שהמציאות הכללית תעורר בטבעה רגשי לב האדם להתפלל. על כן תפילת שחרית, ראוי שתעורר לבבו נפלאות וחסדי השם יתברך הנראים לעין כל בוחן בזריחת השמש. ותפילת המנחה, תעוררהו השגחת השם ית' וחסדו הנראית בשקיעתה, שכולם נערכים בחכמה וחסד רב, וכיון שמתפלל לפי השעה שהמציאות בכללה מסכימה לזה אין תפילתו קבע, שאיננה קבועה רק בנפשו לבדו ורגשותיו, כי אם עוברת מהלאה לגבולו ומשקפת על כל העולם הגדול, לראות איך חסד ד' מלאה הארץ.
אבל בהפרידו רגשותיו מהשעות שראוי להתרגש ביותר על פי התכונה הטבעית... הנה תפילתו קבע רק בנפשו לבדו, ודבר אין לה עם כלל הרגשת הוד המציאות שהיא המעלה האמתית לספר כבוד אל...
עין איה ברכות ד, מט
אדם גאוותן ואגואיסט מתמקד רק בעצמו והרגשותיו הפנימיות. היהדות מחנכת אותנו לא להיות גאוותנים אלא להיות קשובים ושייכים למציאות סביבנו. לפי הרב קוק, התפילה היא לא רק ביטוי פנימי ואישי של האדם, אלא שואבת מהסביבה ומשפיעה על הסביבה. הזריחה והשקיעה הם שינויים קבועים ומשמעותיים מאוד בעולם. דרך דברים שגרתיים אלו אנו יכולים לראות את הנהגת ה' בעולם וחלוקת היממה לזמנים. כיוון שהתפילה שואפת להיות מתואמת עם המציאות, חז"ל קבעו אותה בזמנים לפי הזריחה והשקיעה, אותם זמנים שבעבר השפיעו על העבודה הלאומית שלנו בבית המקדש.
• כיצד הרעיון של זמני התפילה לפי הזריחה והשקיעה קשור לשאיפה להתפלל דווקא בבית עם חלונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
שנת השבע שמיטה בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן?
שנת השבע (1) - תוכנית לימוד מעמיקה להרחבת הידע ההלכתי והמעשי בשמיטה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
