ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
המקור בגמרא
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
ברכות כו, ב
יש מחלוקת תנאים עד איזה שעה מותר להקריב את קרבן התמיד של שחר ובהתאם, עד איזה שעה מותר להתפלל שחרית. לפי רבי יהודה, אפשר עד ארבע שעות מהבוקר. הכוונה לשעות זמניות. מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים כך שבחורף, שהיום קצר, גם כל שעה קצרה יותר.
לגבי תחילת זמן תפילה, יש בהלכה שלושה זמנים: עלות השחר – כשצד מזרח מתחיל להאיר. משיכיר – כ 50 דקות לפני הזריחה ויש מספיק אור כדי לזהות מישהו במרחק 4 אמות. זמן זה משמעותי מאוד לקריאת שמע, טלית ותפילין, אך לא ניגע בו כעת אלא נתמקד בתפילה. נץ החמה – כשמתחילים לראות את השמש.
ואימתי זמן שחיטתן של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
רמב"ם תמידין ומוספים א, ב
את קורבן התמיד היו מקריבים עוד לפני נץ החמה, ומשתדלים להקריבו מוקדם ככל האפשר. אולם, ניתן להקריב את התמיד עד ארבע שעות (כמו שיטת רבי יהודה) ואפילו קרה פעם שהתאחרו עם התמיד עד השעה הרביעית.
הזמן המועדף של תפילת שחרית הוא ממש עם הזריחה, כרמוז בפסוק "יראוך (יראו את ה' על ידי תפילה) עם (זריחת) שמש". את קריאת שמע קוראים ממש לפני שחרית. תפילה זו נקראת על שם הותיקין, אנשים זריזים שהיו מתפללים כך.
זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה
שולחן ערוך פט, א - ח
הזמן המועדף לתחילת שחרית הוא ותיקין. כאשר יש צורך ניתן להתפלל שחרית כבר מעלות השחר. בפועל, בגלל זמן של קריאת שמע, טלית ותפילין, לרוב לא מתפללים שחרית לפני "משיכיר".
סוף זמן תפילה הוא עד סוף שליש היום, כרבי יהודה. עם זאת, גם דעתם של חכמים נפסקה:
...שבמזיד שהה את התפלה עד שעבר זמנה ואחר כך התפלל, אף על פי כן יצא ידי חובת תפלה אף שהיתה שלא בזמנה. והוא הדין שלכתחילה אם לא התפלל מקודם צריך להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה. וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה...
משנה ברורה, ס"ק, ו
הילקוט יוסף פסק באופן דומה למשנה ברורה:
אם לא התפלל שחרית עד שעברו ארבע שעות מהזריחה, ונתעכב מחמת אונס, רשאי להתפלל תפלת שחרית גם אחר ארבע שעות, עד חצות. אך לא יברך ברכות קריאת שמע, שזמן ברכות קריאת שמע הוא עד ד' שעות. אלא יברך ברכות השחר, ברכות התורה, ויאמר ברוך שאמר וכל פסוקי דזמרה, וכן יברך ברכת ישתבח, ואחר כך יאמר קריאת שמע, ואמת ויציב בלי חתימה, ותפלת שמונה עשרה.
ואם הזיד בדבר והתעכב מלהתפלל עד אחר ד' שעות, יתפלל שמונה עשרה בתנאי של נדבה.
ילקוט יוסף סימן פט
מדוע הזמנים חשובים
בהלכות קורבנות ובהתאם, בהלכות תפילה, יש חשיבות רבה לזמן. מדוע זמני התפילה כל כך מוגדרים ומדוע דווקא לפי הזריחה והשקיעה?
אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ" יכול יתפלל אדם כל היום כולו – כבר מפורש על ידי דניאל: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא (שלוש פעמים ביום) הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא"... יכול יהא כוללן בבת אחת – כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
ברכות לא, א
אנו לומדים מדניאל שהתפלל בבית שיש בו חלונות והתפלל שלוש פעמים ביום. כפי שנראה, יש קשר בין החלונות, החיבור למה שקורה בחוץ ובין התפילה דווקא בזמן מסויים. מדוד המלך אנו לומדים ששלושת התפילות צריכות להיות מחולקות לבוקר, צהרים וערב ולא בזה אחר זה.
ראוי שהמציאות הכללית תעורר בטבעה רגשי לב האדם להתפלל. על כן תפילת שחרית, ראוי שתעורר לבבו נפלאות וחסדי השם יתברך הנראים לעין כל בוחן בזריחת השמש. ותפילת המנחה, תעוררהו השגחת השם ית' וחסדו הנראית בשקיעתה, שכולם נערכים בחכמה וחסד רב, וכיון שמתפלל לפי השעה שהמציאות בכללה מסכימה לזה אין תפילתו קבע, שאיננה קבועה רק בנפשו לבדו ורגשותיו, כי אם עוברת מהלאה לגבולו ומשקפת על כל העולם הגדול, לראות איך חסד ד' מלאה הארץ.
אבל בהפרידו רגשותיו מהשעות שראוי להתרגש ביותר על פי התכונה הטבעית... הנה תפילתו קבע רק בנפשו לבדו, ודבר אין לה עם כלל הרגשת הוד המציאות שהיא המעלה האמתית לספר כבוד אל...
עין איה ברכות ד, מט
אדם גאוותן ואגואיסט מתמקד רק בעצמו והרגשותיו הפנימיות. היהדות מחנכת אותנו לא להיות גאוותנים אלא להיות קשובים ושייכים למציאות סביבנו. לפי הרב קוק, התפילה היא לא רק ביטוי פנימי ואישי של האדם, אלא שואבת מהסביבה ומשפיעה על הסביבה. הזריחה והשקיעה הם שינויים קבועים ומשמעותיים מאוד בעולם. דרך דברים שגרתיים אלו אנו יכולים לראות את הנהגת ה' בעולם וחלוקת היממה לזמנים. כיוון שהתפילה שואפת להיות מתואמת עם המציאות, חז"ל קבעו אותה בזמנים לפי הזריחה והשקיעה, אותם זמנים שבעבר השפיעו על העבודה הלאומית שלנו בבית המקדש.
• כיצד הרעיון של זמני התפילה לפי הזריחה והשקיעה קשור לשאיפה להתפלל דווקא בבית עם חלונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
